הלוואה, לא מתנה: הבת והאקסית יחזירו כסף לאימא שסייעה בקניית דירה

שתף כתבה עם חברים

פסק דין מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד מהווה תזכורת לכך שבניגוד להנחה הרווחת לפיה "בין בני משפחה לא חותמים על הסכמים", ייתכנו תביעות של ממש והפסיקה עשויה להפתיע.

נעשה ב-AI לאילוסטרציה בלבד

פסק דין חריג שניתן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד מהווה "תמרור אזהרה" ותזכורת לחשיבות תיעוד והסכמים גם בתוך המשפחה. בניגוד להנחה הרווחת לפיה "בין בני משפחה לא חותמים על הסכמים", מסתבר שבמקרים רבים ויכוחים מגיעים לכדי תביעות של ממש, והפסיקה עשויה להפתיע מי מהצדדים.

בסיפור הנוכחי, שופטת קבעה כי אישה אשר נטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת-זוגה לשעבר ברכישת דירה, תקבל את כספה בחזרה על אף שלא נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה פורמלי.

תחילה נסביר מהי משכנתא הפוכה.
מדובר בהלוואה ייחודית המיועדת בעיקר לבני 60 ומעלה שבבעלותם דירה. בשונה ממשכנתא רגילה – שבה הלווים משלמים תשלומים חודשיים לבנק – במשכנתא הפוכה הבנק הוא זה שמשלם ללווה, בסכום חד-פעמי או כתשלומים חודשיים קבועים, וההחזר מתבצע רק בעת מכירת הנכס, מעבר לבית אבות או פטירה.

במקרה של משכנתא הפוכה, הנכס משמש כערבות להלוואה, ואין צורך בהחזר חודשי כלל. בסיום ההתקשרות, הבנק מקבל את סכום ההלוואה והריבית מתוך תמורת מכירת הנכס, והשאר עובר ליורשים (אם נותר עודף).

בחזרה לסיפור שלפנינו.
האם נטלה בשנת 2019 משכנתא בסך כ-300 אלף שקל על דירתה, כדי לאפשר לבתה ובת זוגה דאז לרכוש דירה משותפת. הכסף שימש כהון עצמי לרכישת הדירה, ונמסר לידי בת הזוג לשעבר בהמחאה. יתרת התמורה מומנה באמצעות הלוואת משכנתא משותפת שנטלו בנות הזוג.

לצורך ההליך מול הבנק נחתם תצהיר הצהרת הון על ידי האם, לפיו היא מעבירה את הסכום לפקודת בת הזוג לצורך הון עצמי לרכישת דירה משותפת על ידי הנתבעות. עם זאת, לא נחתם כאמור הסכם הלוואה פורמלי.

ארבע שנים לאחר רכישת הדירה, בנות הזוג נפרדו. לאחר שהוסכם לפרק את השיתוף בדירה, האם באמצעות עו"ד שלמה הניה הגישה תביעה נגד בת הזוג לשעבר, ובהמשך צורפה גם בתה כנתבעת.

לטענת התובעת, בתה ובת זוגה לשעבר התחייבו כי כל הלוואה שתילקח עבורן תיפרע על ידן במלואה. התובעת סמכה על הנתבעות שידאגו לפירעון מלוא הלוואת המשכנתא במידה והדירה שנרכשה תימכר על ידן או אם מצבה האישי של התובעת יחייסה למכור את דירתה על מנת לעבור לדירה מונגשת יותר.

בא כוחה של האם הדגיש כי התובעת היא אישה מבוגרת המתקיימת בדוחק. עוד נטען, כי מדובר בהלוואה ולא במתנה, וכן שאין מקום להחיל את "חזקת המתנה" בנסיבות העניין, וגם אם היא תוחל, הרי שהיא נסתרה לאור הודאת בת הזוג לשעבר בקיומה של ההלוואה. לצורך הוכחה הוצגו ראיות, לרבות התכתובות בין הנתבעות והתצהיר לבנק.

בתה של התובעת הסכימה להחזיר את חלקה, אך בת הזוג לשעבר התנערה מהחוב וטענה באמצעות עו"ד יוסף גביזון כי מדובר במתנה, וכי האם ובתה מתואמות במטרה לפגוע בזכויותיה הכלכליות.
בת הזוג הוסיפה כי אין כל מסמך המכונה "הלוואה", לא נרשמה הערת אזהרה לטובת התובעת על הדירה והיא מעולם לא התחייבה לפרוע את הכסף.

השופטת הילה אוחיון גליקסמן ציינה בהחלטתה כי לפי הפסיקה הרווחת – "ביחסי משפחה קיימת חזקה פסיקתית של מתנה". עם זאת הוסיפה השופטת, כי ניתן לסתור חזקה זו. במקרה הרלוונטי  בית המשפט קבע לאחר שמיעת הצדדים ודיוני הוכחות כי התובעת (האם) הרימה את הנטל והוכיחה שמדובר בהלוואה.

בין היתר ציינה השופטת:
• הוצגו ראיות למכביר, המעידות שבת הזוג ידעה שהסכום ניתן כהלוואה, שיש להשיבה.
• האם לא יזמה ולא היתה מעורבת בלקיחת המשכנתא ההפוכה והשופטת שוכנעה כי הנתבעות הן הגורם שהניע את ההליך.

• עדות האם היתה פשוטה, לא מתחכמת והותירה רושם מהימן. לעומת זאת, בת הזוג הותירה רושם בלתי אמין. השיבה באופן הפכפך, שינתה גרסאות במהלך חקירתה, ולעיתים השיבה תשובות סותרות לאותן שאלות.
• יועצת המשכנתאות העידה כי עיקר ההתקשרות שלה היתה מול בת הזוג לשעבר ולא מול האם.

• תכתובות וואטסאפ בין בנות הזוג לשעבר, אף שלוש שנים לפני הפירוד, העלו כי בת הזוג הודתה בחובתן להחזיר את הסכום.
• בתצהיר שהוגש לבנק לא מצוין כי מדובר במתנה.

המסקנה כי מדובר בהלוואה ולא במתנה התחזקה לאור תכתובת ווטסאפ שהוצגה ובה הסכימה בת הזוג לקבל סכום של 100 אלף שקל כנגד ויתור על זכויותיה בדירה. "יש בהסכמה זו כדי ללמד על הודאתה באחריות משותפת של הנתבעות בכל הקשור למשכנתא ההפוכה, ובעצם קיומה של הלוואה", כתבה השופטת.

"הראיות הרבות שהוצגו בפניי סותרות את גרסת הנתבעת 1 (בת הזוג), ומלמדות על מעורבותה המהותית בקבלת ההלוואה והתנהלותה… הסכום הועבר כהלוואה ולא כמתנה", סיכמה השופטת.

התוצאה: תביעת האם התקבלה במלואה. נקבע כי הסכום שניתן לנתבעות לאחר שהאם נטלה הלוואת משכנתא הפוכה על דירתה, ניתן כהלוואה אותה עליהן להשיב לידיה במועד פירוק השיתוף בדירתן, כולל הריביות שהצטברו, כאשר כל אחת מהנתבעות תשיב מחצית מהסכום. נוכח העובדה שהבת הודתה מראש והסכימה להשיב את חלקה, חויבה רק בת הזוג לשעבר בהוצאות משפט בסך של 50 אלף שקל.

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *