עוזר המנכ"ל בחברת הנדל"ן הציבורית "אורתם סהר" ומנהלת החשבונות של החברה נטלו בעורמה חמישה מיליון שקל מקופת החברה וניצלו מנגנון תשלומי מזומן ("קופה קטנה") על מנת ליטול כספים לשימושם האישי.
השניים, אליק בלס גריידי (60) ואושרת מוסינדי (50), הורשעו בהסדר טיעון בקבלת דבר במרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד.
השניים עבדו בחברה יותר מ-15 שנים. לפי כתב האישום, עוזר המנכ"ל ששימש גם מנהל האדמיניסטרציה, ביצע במסגרת תפקידו שליחויות לבנקים לצורך הפקדות והעברת תשלומים למוסדות וספקים שונים.
מנהלת החשבונות היתה אחראית על הוצאת צ'קים ורישומם בכרטסת החברה.
במסגרת העבודה השוטפת, היה נהוג לעתים מנגנון של תשלומי מזומן, על מנת לשלם היטלים וקנסות לעיריות שבשטחן ביצעה החברה פרויקטים, או לשלם לספקים. במסגרת זו, צ'ק של החברה היה נרשם לפקודת גריידי (עוזר המנכ"ל), שהיה פורט את הצ'ק למזומן בבנק ומעביר את התשלום לספק או לעירייה.
גריידי ומוסינדי ניצלו את האמון שנתנה בהם החברה, לשימוש בצ'קים של החברה בסך כולל של חמישה מיליון שקל במרמה. מוסינדי ביצעה רישומים כוזבים בספרי החשבונות על מנת להסוות את נכיון הצ'קים, כאילו מדובר בתשלומים נדרשים של החברה.
ההונאה שביצעו נחשפה לפני עשר שנים ורק כעת מגיע ההליך הפלילי לסיומו.
במסגרת הסדר טיעון ועל פי כתב האישום המתוקן, השניים נטלו באמצעות פעולות המרמה שלהם חמישה מיליון שקל מכספי החברה שלא כדין – אבל הרווח ששלשל כל אחד מהם בפועל לכיסו היה קטן יותר, כ-300 אלף שקל.
הם חדלו מההונאה רק כשנפתחה חקירה פנימית בחברה בעקבות גילוי אי סדרים.
פרקליטות מיסוי וכלכלה, באמצעות עורכי הדין עדי לוי ודנה שטרום, טענה כי עבירות צווארון לבן מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים ממניע של בצע כסף ולכן שיקולי ההרתעה קודמים לשיקולי שיקום. התובעים טענו, כי במקרה זה הרף התחתון של הענישה לא אמור לרדת מ-18 חודשים.
בסופו של יום, השופט עלאא מסארווה בשבתו בבית משפט השלום בתל אביב, העדיף איזונים אחרים וקיבל היום את בקשת ההגנה לחרוג ממתחם העונש ההולם עקב שיקולי שיקום.
הסניגורים, עורכי הדין יפעת מנור נהרי, אורן אדרת, ליאת ארזי ושיר רוזנצוויג, טענו, כי לנאשמים נסיבות אישיות ומשפחתיות חריגות וכי הם החזירו את הכספים במסגרת הליכים אזרחיים תוך הבעת חרטה. תסקיר שירות המבחן תמך בטענות ההגנה.
השופט מסארווה לא קיבל את בקשה ההגנה, להימנע מהטלת עונשי מאסר על הנאשמים, אך כן קבע כי יוטלו עליהם עונשים שמתחת לרף התחתון ההולם. זאת, מתוך התחשבות בנסיבותיהם האישיות שלא יפורטו מפאת צנעת הפרט ובשל שיקולי שיקום – לאחר ש"הפיקו לקחים, הודו, הביעו חרטה, עברו משבר אישי חריף ונמצאים היום במקום אחר".
על שני הנאשמים הוטל מאסר בפועל של 12 חודשים וקנס בגובה 15 אלף שקל. ההגנה ביקשה גם צו עיכוב ביצוע, כדי להגיש ערעור על עונש המאסר.
סוף גנב לתלייה ממש עונשים מגוחכים מסתבר שהפשע משתלם עסקת טיעון שמיסקת טיעון ממש ביזיון