בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר ביום חמישי להוציא את הקבלן "אברהים חורי ובניו" מרשימת הקבלנים המורשים לגשת למכרזים ממשלתיים, על בסיס מידע מודיעיני הקושר לכאורה את הקבלן לארגון אבו לטיף (22 מאי).
החברה הקבלנית המתמחה בתשתיות וכבישים היתה זכיינית של גופים ממשלתיים כמו נתיבי ישראל ומועצות מקומיות באזור הצפון. הסיווג שלה התיר לה להתמודד במכרזים בהיקף של עד 18 מיליון שקל.
על אף שהקבלן לא הורשע בפלילים ואף לא הוגש נגדו כתב אישום, השופט קובי ורדי עיין במידע המודיעיני החסוי של המשטרה, וקבע כי ראיות מנהליות מצביעות על כך שהקבלן מקיים קשר עם "גורמים עברייניים וארגון פשיעה שחדר למכרזי המדינה ופוגע בשלום הציבור, באינטרס הציבורי ובקופה הציבורית".
השופט ורדי ציין כי מדובר בצעד קיצוני, הכולל גם ביטול התקשרויות שכבר עשתה המדינה עם הקבלן וזכיותיו בכעשרה פרויקטים הנמצאים בעבודה – אולם לדברי השופט מדובר במהלך מתבקש.
"אין ספק שההחלטה פוגעת קשות בעותרת, במר חורי, משפחתו ועובדיו, אבל כנגד תופעה קיצונית בחומרתה של חדירת גורמים עברייניים וארגוני פשיעה למכרזים ממשלתיים, יש לנקוט כפי שנעשה, בפעולות לא קונבנציונליות ואף יצירתיות שיתנו מענה עכשווי לתופעה החמורה והרוחבית הפוגעת בשלום הציבור", כתב השופט.
ההחלטה המנהלית התקבלה על ידי "הועדה הבין-משרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים". מדובר בגוף בירוקרטי בהובלת החשב הכללי באוצר, המסתמך במסגרת נוהלים חדשים על מידע מודיעיני של המשטרה "לסיכול כניסת חברות עברייניות למכרזי המדינה" – וזאת מבלי שיש הכרח לנהל הליכים פליליים, לאסוף ראיות קבילות ולהוכיחן בבית משפט מעבר לספק סביר.
חברת חורי אברהים ובניו עתרה לבית המשפט המחוזי נגד החלטת הוועדה, באמצעות עורכי הדין ציון אמיר, ניר לזר, ג'רייס וסוהיר דחדולי. בעתירה ציינה החברה כי הקבלן חורי נעצר בתחילת מרס לחקירה, אך שוחרר לביתו לשלושה ימי מעצר בית בלבד. נטען כי בהמשך המשטרה ביטלה מיוזמתה את צו ההקפאה על חשבונות הבנק של החברה – נתון המלמד לטענת העותר שלא התגבש בסיס לחשדות.
הסנגורים טענו כי בהליכים פליליים שמנוהלים נגד ארגון אבו לטיף, המדינה טוענת בדיוק ההפך, ומדברת בשני קולות.
כך, בכתב אישום שהוגש נגד לטיף אבו לטיף והארגון בחודש שעבר, הפרקליטות טוענת כי הקבלן חורי עצמו היה יעד לסחיטה מצד הארגון אשר דרש ממנו "פרוטקשן" בהקשר למכרזים של המועצה המקומית אעבלין.
מנגד, השופט ורדי קבע בהחלטתו כי המידע המודיעיני המפליל שהוצג לו "משמעותי, מהימן , מוצלב ועדכני". לדברי השופט, "העובדה שהעותר נחקר במשטרה ולא הוגש כנגדו כתב אישום, והעובדה שבוטל כנגדו בהליך הפלילי הצו להקפאת חשבונות הבנק, לא גורעות מהראיות המנהליות הקיימות כנגדו בחומר המודיעיני החסוי שהוצג לבית המשפט במעמד צד אחד".
השופט קבע כי "הראיות המנהליות" – כלומר החומר המודיעיני הגולמי – לא מבוסס על אירועי המכרז באעבלין (שם הקבלן הנו לפי כתב האישום "נפגע עבירה"), אלא מבוסס על מכרזים ועבודות אחרות לכאורה, שלא פורטו בגלוי, שם הקבלן לכאורה מעורב בפעילות העבריינית.
על כן כתב השופט כי למרות הפגיעה הקשה בחברה המפרנסת עובדים רבים, החליט "לדחות את העתירה. מדובר בהחלטה מנהלית סבירה שלא נפל בה פגם המצדיק את התערבות בית המשפט".
בחלוף שנה יוכל הקבלן לשוב לוועדה ולבקש לבחון את עניינו מחדש.
מטעם המדינה טענו בתיק עורכי הדין אריאל אררט, אפרת קרונברגר ותום וינד מהפרקליטות האזרחית.
מהפרקליטות נמסר כי ההסדרה המשפטית היא "תוצר של עבודת מטה מאומצת שנערכה בשילוב ידיים עם משטרת ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר וחברי הוועדה הבינמשרדית לקביעת סדרי מסירת עבודות הממשלה לקבלנים. במסגרת עבודת מטה זו תוקן תקנון הוועדה והוכן נוהל עבודה פנימי להסדרת אופן הפעולה אל מול משטרת ישראל. מטרת עבודת המטה היתה להילחם בארגוני הפשיעה החודרים באופן רוחבי למכרזי מדינה באמצעות קבלנים המעורבים בפעילות עבריינית או קשורים לארגוני הפשיעה, במטרה למגר ולצמצם את התופעה".
בעקבות פרסום פסק הדין טענה הפרקליטות כי מדובר במהלך תקדימי. בפועל מדובר בטענה לא מדויקת; בשנתיים האחרונות ניתנו פסקי דין דומים אשר פסלו חברות קבלניות ממכרזים, על בסיס מידע חסוי בלבד וללא הליך פלילי.
כך, ביולי 2023 אישר אותו שופט, קובי ורדי, החלטה של גוף בירוקרטי אחר – הוועדה להשעיית ספקים במשרד הביטחון, שהוציאה קבלן מרשימת הספקים המוכרים והסירה אותו ממכרזי צה"ל.
גם באותו מקרה, פסק הדין התבסס על מידע מודיעיני חסוי שקשר את הקבלן לאבו לטיף, וזאת לאחר שהחברה עבדה עם משרד הביטחון במשך כ-25 שנים. בפראפרזה (תמצית) המידע בנוגע לאותה חברה נכתב כי היא "משמשת פלטפורמה של ארגון אבו לטיף לביצוע עבודות קבלניות".
בינואר 2025 ניתן פסק דין נוסף של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאושר אף על ידי בית המשפט העליון, אשר דחה עתירה של חברת שמירה נגד פסילת רישיונה. הגוף המנהלי במקרה זה היה ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים ושירותי שמירה במשרד המשפטים, אשר גם הוא קיבל את "המלצת" המשטרה ולא חידש את רישיון החברה, בטענה כי היא מהווה "פרונט" לעבריינים.
