פרקליטות המדינה ניסתה בתיק תקדימי לייחס עבירות הלבנת הון לצעיר ישראלי בשל ניהול חשבונות בבורסת Binance (בורסת הקריפטו הגדולה בעולם), עבירות המקור הן אי דיווח על ניהול עסק והכנסות בהיקף עשרות מיליוני שקלים.
Binance (ביינאנס) שנוסדה ב-2017 היא זירת המסחר הגדולה בעולם למטבעות מבוזרים ונפח המסחר בה מזנק בהתמדה.
נכון לסוף שנת 2024 כבר היו בה מעל 250 מיליון לקוחות משתמשים מכל העולם – 50 מיליון האחרונים הצטרפו רק בחצי שנה האחרונה.
במאי 2023 עצרו חוקרי יחידת הסייבר בלהב 433 בליווי יחידת יהלום, רשות המסים, את עובד כהן, צעיר מישוב היוקרה ארסוף, שפעל בבורסת ביינאנס כמעט מתחילתה. היקפי המסחר שלו במטבעות וירטואליים הגיעו לשווי של עשרות מיליוני שקלים.
כהן, כבן 30, נחקר בחשד לביצוע הלבנת הון ועבירות מס מאחר שלא דיווח לרשויות בישראל על נפח הפעילות העצום שלו בזירת הקריפטו ורווחיו ממסחר במטבעות.
הוא נחקר על עבירות כלכליות נוספות, ונתפסו ממנו חומרי מחשב, טלפונים ומחברות עם תכתובות.
במסגרת החקירה שמה המשטרה יד על ארנקים וירטואליים שהחזיק הצעיר אצלו.
המטבעות הדיגיטליים הומרו לשקלים ושוויים 35 מיליון שקל.
בנוסף רשמה המשטרה עיקול על שני נכסי נדל"ן שלו.
בסיום החקירה התיק הועבר למחלקת הסייבר בפרקליטות המתמחה בתחום הקריפטו, על אף שליבת התיק היא בעבירות מס.
בסוף שנת 2024 הודיעה הפרקליטות לצעיר כי הוחלט להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע על עבירות כלכליות חמורות – השמטת הכנסות של 35 מיליון שקל שהפיק מהמסחר בזירת המסחר ביינאנס בכוונת מרמה, ובנוסף הלבנת הון בהיקף ארבעה מיליון דולר לכאורה.
בכתב החשדות נטען כי הצעיר פתח חשבון ביינאנס באמצעות תעודת זהות שאינה ישראלית, ולא דיווח לרשות המסים על פעילותו בזירה וההכנסות הגדולות שהפיק בה מ-2018, ועד יום מעצרו במאי 2023.
הפרקליטות טענה כי כהן עסק כתושב ישראל במסחר רציף במטבעות וירטואליים, קנייה, מכירה והמרה למטבעות אחרים, ולא דיווח לפקיד שומה על קיום העסק.
גם כאשר מסר דיווח לראשונה בגין אחת השנים, נטען, הוא דיווח על הכנסותיו כ"רווחי הון" פסיביים ולא כהכנסות עסקיות.
בשימוע נטען כי בכך הוא פעל במזיד בכוונה להתחמק ממס, כתושב ישראל.
בנוסף יוחסה לו עבירה חמורה יותר של הלבנת הון בהיקף של ארבעה מיליון דולר, מאחר והעביר מטבעות מחשבונות בייננס לזירת מסחר נוספת, "נקסו", וכן העביר כספים לפורטוגל ורכש שם דירה.
בכך, נטען, "ביצע פעולות ברכוש האסור שנוצר בחשבונות ביינאנס, במטרה להסתיר את הרכוש ולטשטש את עקבות פעולותיו".
בשל ההיבטים התקדימיים והמורכבים של התיק, הליך השימוע נוהל על ידי מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי, שמונה בינתיים לפרקליט מחוז מרכז.
את החשוד עובד כהן ייצגו בשימוע עו"ד קובי צרפתי ועו"ד אורי גולדמן.
הסנגורים העלו בשימוע טענות ראייתיות ומשפטיות, וטענו כי לא התגבשה חובת דיווח על ההכנסות בשנים הרלוונטיות עד למועד המעצר. לטענתם קיימת עד היום מחלוקת משפטית שטרם הוכרעה ביחס למועדי הדיווח הנדרשים על מסחר בקריפטו, המרתו וכן על אופי הדיווח, סיווגו ושיעור גביית המס.
עוד נטען כי בכל מקרה העובדות אינן מגבשות עבירה על חוק איסור הלבנת הון.
לטענת הסנגורים, כהן לא יכול היה לממש את המטבעות הקריפטוגרפיים ולקבל את הכסף בחשבונות בנק בישראל, בשל סירוב הבנקים לקבל כספי מימוש מהמרת קריפטו.
אגב, גם מבקר המדינה התריע בדוח שפורסם לפני מספר חודשים כי רשות המסים רחוקה מהסדרת הרגולציה בתחום הקריפטו.
לפי המבקר נותרו לאקונות רבות, ולא הוסדרו כללים ברורים למועדי ואופני דיווח ועריכת שומות.
לאחר הליך השימוע ושמיעת טענות ההגנה של עו"ד צרפתי ועו"ד גולדמן, נפח התיק ירד משמעותית, ולכן נחתם הסדר טיעון והוגש כתב אישום מוסכם שבו הפרקליטות החליטה לא לייחס לצעיר עבירות הלבנת הון.
גם עבירות המס מסוג פשע (בכוונת מרמה) נמחקו, ובמקומן הצעיר הורשע בעבירת עוון של "מסירת דו"ח וידיעות לא נכונים ללא הצדק סביר".
בנוסף, נמחק סכום העבירה (35 מיליון שקל) שיוחס לנאשם בשימוע, ובמקומו נכתב כי היקף עבירת המס "מיליוני שקלים".
הפרקליט עו"ד מיטב דגן, מרכז תחום אכיפה כלכלית במחלקת הסייבר בפרקליטות אמר כי "כתב האישום וההסכמות שאליהן הגענו הם תוצר של משא ומתן ארוך, שכלל מספר פגישות והצגת מסמכים מטעם הסנגורים, ומדובר בתיק שיש לו היבטים חריגים".
על פי ההסדר, הצדדים יבקשו במשותף להטיל על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות.
העונש העיקרי הוא כלכלי: הוסכם כי מתוך כ-35 מיליון שקל שהוקפאו לפני שנתיים, בעקבות תפיסת המטבעות בארנקי הנאשם, המדינה תחלט 7.5 מיליון שקל בלבד.
עד כ-10 מיליון שקל נוספים מהכסף שנתפס הועבר לרשות המסים.
שאר הכסף, כמחצית מהרכוש שהוקפא בקירוב, ישוחרר בחזרה לנאשם כבר באופן מיידי.
ההסדר הוצג לשופט בית משפט השלום בתל אביב ירון גת.
ממחלקת הסייבר בפרקליטות נמסר ל"פוסטה" על ההסדר: "מדובר בתיק גדול ומורכב, שנחקר בהצלחה על-ידי יחידת הסייבר בלהב 433 ויחידת יהלום ברשות המסים. ניתן לציין כי בתיק זה רוב הכספים התפוסים הגיע לידי המדינה, במסגרת הליכי אכיפה כלכלית משולבת, שהחילוט במסגרת ההליך הפלילי הוא רק חלק מהם. מדובר במקרה מובהק של הליך אכיפה כלכלית משולבת מוצלח, המגשים את מדיניותה של הפרקליטות, באמצעות מחלקת הסייבר, לאכיפה נחושה של עבירות כלכליות במרחב המקוון, בפרט עבירות באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים".
