נשיא בית משפט המחוזי בבאר שבע, השופט בני שגיא גזר עשר שנות מאסר בפועל על מוטי ממן (72) שהורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ ושתי כניסות למדינת אויב, אירן.
ממן התגורר כמה שנים בתורכיה ורקם קשרים עסקיים וחברתיים. על רקע קשייו הכלכליים, מכר תורכי הציע לו לפגוש "איש עסקים" אמיד באיראן, שיציע לו הזדמנויות כלכליות. ממן הוכנס בחשאי פעמיים לאירן משטח תורכיה בחודשים מאי ואוגוסט 2024.
אנשי שיחו, סוכני המודיעין האיראני, הציעו לו לפעול מטעמם, לצלם אתרים ולתכנן פעולות טרור והתנקשות בבכירים בישראל. ממן טען, כי יש לו קשרים בעולם התחתון, מתוך מטרה לקבל מהאיראנים סכומי כסף גבוהים; אולם, אחרי הפגישה הראשונה – לא עשה דבר כדי לקדם את המשימות שקיבל. לאחר שלושה חודשים הוא חזר לפגישות נוספות באירן, ולאחר מכן כאשר חזר לישראל – נעצר.
תובע הפרקליטות עו"ד מיכאל כהן ביקש לגזור על ממן 12 שנות מאסר, וטען כי מעשיו נושאים חומרה מיוחדת מאחר שבוצעו בשעת מלחמה. התובע ביקש גם עונש מרתיע עקב התופעה של ריבוי אזרחים ישראלים, שנענים להצעות פיתוי מסוכנים איראנים.
סנגורו של ממן, עו"ד אייל בסרגליק טען כי מאחורי מעשיו של ממן לא עמדה כוונה לפגוע בביטחון המדינה, וכי על פי כתב האישום המתוקן – כניסתו של ממן לאירן אכן נועדה מבחינתו לקדם התקשרות עסקית.
"הוא הגיע לאירן על מנת לקדם את עסקיו", טען עו"ד בסרגליק. "הנאשם לא ידע שמי שהגיע לאסוף אותו (לחציית גבול תורכיה-אירן) פועל מטעם המודיעין האיראני. לאחר מכן, בפעם השנייה, כאשר היה על אדמת אירן, נענה לפגוש אנשי מודיעין משום שחשש לסרב לבקשתם. אין מניע אידיאולוגי והנאשם לא גרם לנזק. למעשה, הוא לא ביצע כל פעולה לבקשת האיראנים, ובחקירותיו בארץ שיתף פעולה באופן מלא ומסר לחוקרי השב"כ פרטים מלאים שלא ידעו".
לדברי עו"ד בסרגליק, נוסח כתב האישום המוסכם מכיר בכך שהמניע של ממן היה לחלץ מהאיראנים כסף ולא יותר מכך, מבלי שביצע לטובתם פעולה אקטיבית.
הסנגור טען כי מתחם הענישה שבקשה הפרקליטות נוגע למקרים חמורים יותר, שבהם הנאשם פועל כנגד בטחון המדינה ממניע אידאולוגי.
השופט בני שגיא קיבל את העמדה המוסכמת למעשה על הצדדים, כי מניעיו של הנאשם לפגוש איראנים על אדמת אירן היו כלכליים. ואולם השופט סבר כי יש להחמיר בעונש, מאחר והמעשים בוצעו בשעת מלחמה.
"מדובר בשני מפגשים שהתרחשו בשטחה של האויבת הגדולה ביותר של מדינת ישראל", כתב השופט. "אם למפגש הראשון הנאשם 'הובל' (פותה), שונים לחלוטין הם פני הדברים ביחס למפגש השני, שהיה ממושך ומשמעותי הרבה יותר. ביחס למפגש זה, לא יכול הנאשם להסתתר מאחורי טענה לפיה 'פותה והובל' שכן לפני אותו מפגש, ובשלב השיחות הטלפוניות, הבין היטב מהו ייעודו של המפגש… זאת גם נוכח הצעותיו האקטיביות של הנאשם (לאיראנים) לגייס איש מוסד בפנסיה כסוכן כפול".
לצד זאת, בית המשפט נתן משקל לכך שממן לא פעל לממש את המשימות שקיבל מאנשי המשטר האיראני בפגישות, הגם שבין היתר ביקשו ממנו לקדם תוכניות לפגוע בשר הבטחון ובראש השב"כ. אגב, גם סכומי הכסף שקיבל מהאיראנים לא היו גבוהים, אך בביקורו שם זכה ל"אירוח כיד המלך" במלונות.
השופט שגיא נתן משקל להודאתו המהירה של ממן והבעת החרטה, לגילו המבוגר ולמצבו הרפואי המורכב, כפי שעלה מהמסמכים שהגיש עו"ד בסרגליק.
עוד נקבע, כי העלאת רף הענישה בשל מגע עם סוכני חוץ צריכה להיעשות באופן מדורג – לכן בקשת התביעה לא התקבלה במלואה, הגם שעל הנאשם הוטל עונש כבד של עשר שנות מאסר.
עו"ד בסרגליק מסר בתגובה: "גזר הדין, בהתאם לכתב האישום המתוקן, חורג מכל פרופורציה של הענישה המקובלת לפי הפסיקה, שהיא בין חצי שנה לשלוש שנים. לא יעלה על הדעת שממן יישא על גבו את עונשם הצפוי של נאשמים אחרים שצפויים להישפט, שבניגוד אליו חשודים גם במעשי ריגול ובגידה חמורים (לכאורה).
"אין מחלוקת על כך שממן הגיע לפגישה הראשונה למטרות עסקיות, וגם בפגישה השניה לא ידע שיופגש עם גורמים איראניים שאינם עסקיים, ולא הייתה לו ברירה אלא להמשיך בפגישה כי חשש לחייו. גם אין מחלוקת שבפועל לא עשה שום דבר מן הדברים שנתבקש. חבל שכל זה לא נלקח בחשבון, כמו גם העובדה שבמשך שנים רבות תרם וסייע למדינת ישראל, והיה נכון להמשיך לסייע גם כשנעצר. בכוונתנו לערער על גזר הדין".
