גבר בן 39 שנשפט לשלוש שנות מאסר עקב הרשעתו בכך שהיה אחד מבעלי התפקידים הבכירים בפלטפורמת "טלגראס", ביקש מוועדת השחרורים שחרור מוקדם על תנאי, לאחר שריצה כשני שלישים מעונשו.
האיש שהה במעצר במשך כ-15 חודשים בתחילת ההליך, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית תחת תנאים מגבילים עד למתן גזר הדין. הוא הורשע בדצמבר 2024 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה: תיווך וסחר בסמים מסוכנים, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לביצוע פשע. ההרשעה התבססה על פעילותו בין השנים 2017–2019 כחלק ממנגנון ההפעלה של טלגראס – פלטפורמה אינטרנטית להפצת סמים שפעלה ברשת טלגרם.
בנוסף למאסר, נגזר עליו גם מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 שקל.
הבקשה לוועדת השחרורים במקום מושבה בכלא השרון הוגשה באמצעות עו"ד רותם טובול, שטענה כי למרות שחוק שחרור על תנאי מקים חזקת מסוכנות בעבירות מסוג זה, האסיר הוכיח שינוי עמוק בדפוסי התנהגותו לאורך כל תקופת ההליך המשפטי.
לדברי עו"ד טובול, האסיר שיתף פעולה עם רשויות האכיפה, שמר על תנאי שחרור קפדניים, התחתן והפך לאב לשלושה. כמו כן נטען כי הוא סובל מפוסט טראומה שנגרמה עקב שירותו הצבאי במבצע "צוק איתן", וכן מנכות בידו, בגינה קיבל רישיון רפואי לצריכת קנאביס.
עם זאת צוין בפני הוועדה, כי האסיר לא שולב עד כה בטיפול שיקומי כלשהו בכלא. עו"ד טובול אמרה כי הדבר נובע מסיווגו של האסיר במערכת שב"ס, שמנע ממנו השתלבות בטיפול. "כל מאמציי לשנות את הסיווג עלו בתוהו", אמרה.
היא הדגישה גם הדגישה חוות דעת חיובית של נציגי הרשות לשיקום האסיר (רש"א), לפיה האסיר בעל מוטיבציה גבוהה לשיקום, הניכרת הן לפני כניסתו לכלא והן במהלך המאסר. לדבריה, הוכנה עבור האסיר מעטפת שיקומית רחבה ומשמעותית, שתתמוך בתהליך שיקומו בקהילה.
בנוסף הצביעה הסניגורית על פסיקות קודמות של ועדות שחרורים, בהן הוחלט על שחרור מוקדם של אסירים שהורשעו בעבירות דומות או חמורות אף יותר.
לבסוף הדגישה את דברי האסיר עצמו בפני הוועדה, שבהם הביע חרטה עמוקה על מעשיו ונטל אחריות על מעורבותו בפעילות פלילית. הוא הסביר את הרקע הכלכלי הקשה שהוביל אותו לכך, וציין את מאמציו לשיקום, לרבות טיפול אישי וזוגי שעבר. "מדובר באדם שעבר שינוי מהותי ומביע רצון כן להשתקם ולחיות חיים נורמטיביים למען ילדיו ומשפחתו", אמרה עו"ד טובול.
חברי הוועדה עיינו בכלל המסמכים והדיווחים הרלוונטיים והחליטו להיענות לבקשה לשחרור מוקדם. בהחלטת הוועדה נכתב כי אין להקל ראש בחומרת העבירות, וכי היה מצופה מהאסיר להשתלב במסגרת טיפולית במהלך מאסרו – דבר שלא קרה. עם זאת, נלקחו בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון התנהלותו התקינה של האסיר בכלא והתחייבותו לשיקום.
לבסוף, בהחלטת הוועדה צוינה לטובה התרשמות נציגי רש"א שפגשו את האסיר והמליצו לשלבו בתוכנית שיקום בקהילה, בהתחשב בטיפול שעבר טרם גזר הדין, עברו הנורמטיבי, תמיכה משפחתית ותעסוקה סדירה.
