שופט בית משפט המחוזי מרכז דרור ארד איילון מטיל ספק בחוקיות ההבחנה שעורך שב"ס בין תפריט מזון שניתן לאסירים בטחוניים, יהודים במקרה הזה, לבין המזון הניתן לאסירים פליליים מן המניין.
"יש מקום לבחון את עצם הצורך באבחנה בתפריטים ומתעוררת השאלה, אם יש טעם בטחוני המצדיק אבחנה זו", כתב השופט ודרש את תגובת שב"ס עד 7 אפריל.
זהו אחד הנושאים שעלה בעתירות של האסיר הבטחוני מוטי ממן, שהורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ וכניסה למדינת אויב (אירן) ללא היתר.
ממן ממתין בימים אלה לגזר דין שיינתן במשפטו בחודש הבא. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו 12 שנות מאסר וסנגורו, עו"ד אייל בסרגליק, ביקש להסתפק בעונש מינימלי בעקבות תיקונים משמעותיים בכתב האישום.
בינתיים, ממן הגיש באמצעות עו"ד בסרגליק סדרת עתירות אסיר, בגין תנאי מאסרו הקשים כאסיר בטחוני, כאשר הוא במהלך העשור השמיני לחייו (בן 73) ואינו אדם בריא.
ממן מוחזק באגף מיוחד שנפתח בכלא רימונים לאסירים בטחוניים יהודים, בעקבות סדרת כתבי אישום שהוגשו נגד אזרחי ישראל עקב מגע עם סוכני מודיעין איראנים.
מהאסירים בטחוניים אלה נשללים ביקורים, שיחות טלפון, הכנסת ציוד, הליכי שיקום וכל זכות המוגדרת "טובת הנאה".
תנאי כליאתם נוקשים ביותר, והדבר בא לידי ביטוי גם בתפריט מזון מינימלי, פחות בהרבה מזה שמקבלים האסירים הפליליים.
בעתירות שהגיש ממן לשיפור תנאי מאסרו באמצעות עו"ד בסרגליק, הוא טען להתעמרות והתעללות מצד סגל הכליאה הבטחוני בבבית הסוהר רימונים, שהפך לאחרונה לאחד מבתי הסוהר הקשים בישראל גם בקרב האסירים הפליליים. לטענתו, מאז נכלא באגף הבטחוני הוא רעב עקב מזון ירוד, לא מבושל, בלתי מספיק בכמותו ואף כזה שאינו מותאם למצב בריאותו הרעוע.
בעתירה נטען, כי בחצי השנה מאז נעצר הוא איבד כ-20 ק"ג ממשקל גופו.
עוד הוא טוען, כי על מנות מזון שקיבל לפני זמן מה נרשם הכיתוב "נוחבה", על מנת להשפילו ולשלול ממנו את כבוד האדם.
לפני מספר שבועות הגיש ממן גם תלונה ליחידה לחקירות סוהרים (יאח"ס) בלהב 433 עקב תקיפה שעבר מידי כמה סוהרים.
בדיון שנערך בימים האחרונים אמר ממן לשופט ארד אילון: "אני כל היום מנסה להשביע את הרעב בעזרת לחם".
נציג המדינה הציג מנגד את התפריט וטען כי הוא מכיל את כל אבות המזון הבסיסיים.
יחד עם זאת ציין נציג מדינה, כי בחודש הקרוב תתכנס ועדה מיוחדת בראשות נציב שב"ס, קובי יעקובי, אשר תבחן את כלל התנאים לאסירים בטחוניים.
בעתירות נוספות שהיגיש עו"ד בסרגליק הוא ביקש לאפשר לממן לקבל משקפי ראייה שנלקחו ממנו; לאשר לו ביקורי בני משפחה (כיום רק בן אחד מורשה לבקרו); לאפשר לו להכניס בגדים מבחוץ ועוד.
בעתירה המרכזית ביקש עו"ד בסרגליק לשנות את סיווגו של ממן ולהעבירו לאגף של אסירים פליליים, כדי לשפר את תנאיו, אף על פי שהורשע בעבירות על ביטחון המדינה.
עו"ד בסרגליק ציין שפקודת שב"ס קובעת כי שיבוץ אסיר בטחוני באגף של פליליים יישקל במקרים חריגים – בתנאי שהאסיר ניתק כל מגע מארגון עוין וחל בו שינוי ממשי.
הסנגור טען בעתירה, כי ממן שמוכר כבעל עבר פלילי עומד בתנאים.
שב"ס מנגד ציין את עמדת שב"כ, כי יש להחיל על ממן את כל המגבלות של אסירים בטחוניים, יחד עם זאת צויין כי באגף לא מוחזקים אסירים בטחוניים פלסטינים.
לטענת המדינה, הפרשה בה הורשע ממן כוללת שתי כניסות שביצע לאירן דרך תורכיה, בחודשים מאי ואוגוסט שעבר, "מלמדת על תעוזה ועל מי שאינו נרתע לקשור קשרים עם גורמים עויינים תוך סיכון בטחון המדינה. השמתו באגף פלילי תאפשר לו גישה לטלפון דרך אסירים אחרים, כך שיוכל לעקוף את הגבלת שיחות הטלפון".
בדיון שהיה לפני השופט ארד איילון הוסיף נציג הפרקליטות, כי "העותר ביצע סדרת מגעים עם גורמי מודיעין של המשטר האירני על אדמת אירן בשתי הזדמנויות, בפער של מספר חודשים בעת מלחמה, כאשר ידוע שאירן היא ראש הנחש. בכתב האישום דובר בפעולות קונקרטיות, כולל התנקשות בבכירים". לפי כתב האישום, האיראנים שיתפו אותו בתוכניות להתנקש בראש הממשלה בנימין נתניהו, בראש השב"כ רונן בר או בשר הביטחון דאז יואב גלנט. ממן ביקש תמורה כספית גבוהה עבור ביצוע הפעולות. עם זאת לבסוף, הוא לא ביצע כל פעולה כדי לקדמן.
השופט ארד איילון שאל את נציג המדינה, האם לפי עמדת שב"כ האסיר לא ניתק את הקשרים עם המודיעין האיראני, והתשובה היתה כי השב"כ לא משוכנע בכך.
עו"ד בסרגליק טען כי עובדות כתב האישום המתוקן שבהן הודה ממן, סותרות את טענות המדינה ומכתב האישום עולה שלא הייתה לו כוונה לפגוע בביטחון.
לפי האישום המתוקן, ממן אשר שהה רבות בתורכיה, נכנס לאירן למטרות עסקיות בפעם הראשונה. לטענת הסנגור גם כשחזר לאירן בפעם השניה אחרי שלושה חודשים, לא ידע שהוא עתיד להיפגש עם סוכני מודיעין, אלא רק לאחר שחצה את הגבול. לפי כתב האישום המתוקן, כאשר נאמר לו כי הוא עומד להיפגש עם אנשי מודיעין מטהרן הוא כבר חשש לסרב, שכן היה על אדמת אירן.
המחלוקת בין התביעה להגנה לגבי חומרת מניעיו תוכרע בגזר הדין אשר יינתן על ידי השופט בני שגיא ב-21 באפריל.
עם זאת, כבר עכשיו הורה השופט ארד איילון לשב"ס, להקל עם האסיר במספר עניינים, כפי שהתבקש בעתירות.
- מזון
השופט כתב: "העותר שב ומעלה את טענותיו ביחס לאוכל, החל מהטענה החוזרת על הגשת קטניות לא מבושלות, אוכל שאינו מספיק בבוקר ועד טענה שעל המנות המוגשות כתוב 'נוחבה' ללא כל הצדקה. בעבר ביקשתי להפנות את תשומת לב המטבח לעניין זה… הזנת אסירים אינה טובת הנאה או זכות יתר, אלא היא חלק מחובות הבסיס הקבועות בפקודת בתי הסוהר".
עוד ציין השופט: "בעבר הוצג לי שנקבע לאסירים בטחוניים תפריט מיוחד הקרוי 'תפריט בטחוני'. אפשר שיש מקום לבחון את עצם הצורך באבחנה בין תפריט לאסירים פליליים לבין תפריט לאסירים בטחוניים, כאשר לגבי שניהם קיימת חובת הזנה זהה ומתעוררת השאלה, אם יש טעם בטחוני המצדיק אבחנה זו". השופט הורה לשב"ס למסור הסברים ועדכון בנושא עד 7 באפריל. - דיאטה
אשר לטענת העותר בדבר צורך בדיאטה מיוחדת – תפריט מזון המותאם לצרכי בריאותו – נקבע כי יתאפשר לו לפגוש דיאטן שישמע את טענותיו. - ביגוד
ממן הלין על כך שלא ניתנים לו ביקורים מבני משפחה מדרגה ראשונה ולא ניתן לו להכניס בגדים מהחוץ. בפסק הדין נכתב: "יש בידי העותר להגיש בקשה מנהלית ושמורות לו זכויותיו". - משקפיים
ממן טוען שבכלא שקמה השתמש במשקפי ראיה, אשר נלקחו ממנו עם הכניסה לכלא רימונים. פסק הדין מורה לשב"ס: "ככל שהעותר זקוק למשקפי ראיה או קריאה – אין מקום למנוע את הדבר, בגדר החובה לשמור על בריאותו ולהעניק לו טיפול רפואי". - כריעה
העותר טוען שהאסירים באגף נדרשים לכרוע על הברכיים מספר פעמים ביום. השופט ארד איילון כתב כי לא קיבל תשובה מספקת משב"ס בעניין זה, "ואציע לבחון מחדש את הפרקטיקה, ככל שהיא קיימת, הן בראי הצורך הבטחוני והן בראי החובה לשמור על כבוד האדם". - בדיקה רפואית
ממן טען, כי נדרש להיכנס לבדיקה רפואית כשהוא כפוף ואזוק מאחור. השופט הורה: "בהעדר סיכון מיוחד וספציפי, אין מקום לכבול את העותר בעת טיפול רפואי או בדיקה".
לבקשת עו"ד בסרגליק, השופט ארד איילון הורה לשב"ס לבחון מחדש לאחר מתן גזר הדין את סיווג האסיר כבטחוני, המשליך על כל שאר הנושאים.
