זיכוי מחמת הספק לתושב המרכז שהואשם בתקיפת פרודתו באגרוף

שתף כתבה עם חברים

הסנגור הדגיש כי התלונה הוגשה לאחר שהנאשם סירב לממן את החובות של המתלוננת למכולת בבעלות השכנה, שהיתה זו שהגישה את התלונה

היה או לא היה? (אילוסטרציה: @KamranAydinov מאתר freepik)

לפני מספר חודשים הוגש לבית המשפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד תושב אזור המרכז, בטענה שתקף את בת זוגו לשעבר ואיים עליה.
לפי כתב האישום, במהלך נובמבר 2022 הגיע הנאשם לביתם המשותף בשעות הבוקר, ובהיעדר סיבה ברורה היכה את המתלוננת בפניה באגרופו. למחרת, כאשר המתלוננת דרשה לקבל טיפול רפואי, נטען כי הנאשם איים: "את שתי העיניים שלך אני אוציא לך, ואת מצדי יכולה למות".

הנאשם הכחיש את המיוחס לו באמצעות עו"ד איתי רוזין, הוא וטען כי במועד הנטען כלל לא התגורר עם המתלוננת.
בעדותה בבית המשפט טענה המתלוננת כי מדובר בדפוס חוזר של אלימות שנמשך לאורך השנים. לדבריה, הנאשם נהג להכות אותה באופן קבוע, ואף איים על חייה.

מהעדויות בבית המשפט עלה גם כי שכנתה של המתלוננת היא שפנתה למשטרה, לאחר שהמתלוננת סיפרה לה על האירועים האלימים לכאורה. לדברי המתלוננת, היא עצמה נמנעה מלהגיש תלונה בשל חששה לפגוע באבי ילדיה.

גם מעסיקו של הנאשם העיד, ואמר כי מדובר בעובד מסור שתומך במשפחתו. לדבריו, השכנה שהנה בעלת מכולת דרשה תשלומים מהנאשם בגין חובותיה של המתלוננת, ולאחר שהנאשם סירב לשלם חוב נוסף – אז החקירה נגדו נפתחה.

הנאשם עצמו העיד כי נישא למתלוננת ב-2012 ונפרד ממנה שלוש שנים לפני שהוגשה נגדו התלונה. הוא טען שלא הפעיל נגדה אלימות או איומים.

עו"ד רוזין טען כי התלונה הוגשה ממניע כלכלי, לאחר שהנאשם סירב להמשיך לממן את חובות המתלוננת לבעלת המכולת, שכאמור פנתה למשטרה.
הסנגור הוסיף וטען כי המתלוננת עצמה הודתה שתקפה את הנאשם, אך התיק נגדה נסגר.
זאת ועוד, עו"ד רוזין ציין כי בעדותה ניכרה לקות מסוימת או מצב נפשי חריג, והיא סתרה את עצמה בנוגע לאלימות הנטענת, בניגוד לנאשם שמסר עדות קוהרנטית ומהימנה, שנתמכה בעדות מעסיקו, שהצביע על הקשר בין התלונה לבין סירובו של הנאשם לממן את המתלוננת.

השופט אבי וסטרמן קבע כי אין לקבל את טענת ההגנה שהמתלוננת בדתה את גרסתה במטרה להפליל את הנאשם. "עם זאת", ציין השופט, "קיימים קשיים מהותיים בעדותה, אשר אינם מאפשרים לקבוע את אשמתו של הנאשם ברמת הוכחה הנדרשת במשפט פלילי – מעבר לספק סביר".

עוד הוסיף השופט: "במקרים של 'גרסה מול גרסה', ניתן לבסס הרשעה גם על סמך עדות יחידה של המתלוננת, כל עוד מדובר בעדות עקבית ואמינה. אולם, במקרה הזה, מצאתי פערים מהותיים וסתירות בעדותה, לצד היעדר ראיות חיצוניות התומכות בטענותיה. בין היתר, לא הוצגו תמונות המתעדות חבלות שנגרמו לה, ולא הובאה עדות קבילה מצד גורם נוסף המאמת את גרסתה. אף המאשימה אישרה כי אין תיעוד חיצוני נוסף לדבריה".

"לאור כל זאת", קבע השופט, "ובהיעדר תימוכין מספקים לגרסת המתלוננת, מצאתי כי קיים ספק סביר באשר לאשמת הנאשם. בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט הפלילי, אשר אינם מאפשרים הרשעה במקום שבו נותר ספק, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהעבירות המיוחסות לו מחמת הספק".

החלטת השופט, שניתנה בערב פורים השנה, הביאה את עו"ד רוזין להשתמש בביטוי מוכר על מנת להגיב: "אני מודה לבית המשפט, כפי שרשום במגילת אסתר – ונהפוך הוא".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *