בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע לאחרונה את קצין שב"ס מאיר זינו (53) ממגדל העמק, ששימש כמפקח על עובדי שירות ומעסיקיהם, בשלוש עבירות של לקיחת שוחד, ארבע עבירות מרמה והפרת אמונים, זיוף ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.
זינו עבד בשב"ס 20 שנה. החל משנת 2014 שימש כקצין מפקח על אסירים המרצים עבודות שירות, וערך ביקורות במקומות העבודה. במקרה של חריגה משעות הנוכחות, תפקידו היה להזהיר ולערוך שיחות בירור. בנוסף, הוסמך להעביר עובד שירות ממקום עבודה אחד לאחר.
זינו ביקש הלוואות באופן סדרתי מעובדי שירות שתחת אחריותו.
כך למשל, מאסיר ששובץ בבית העלמין בבנימינה הוא ביקש הלוואות בשלוש הזדמנויות שונות. בתמורה זייף המפקח ו"שיפץ" את שעות הנוכחות.
תחילה, עובד השירות נעתר לבקשותיו ונתן לו שיק מחשבון חברה בבעלותו בסך 20 אלף שקל. זינו הבטיח להחזיר את הכסף במזומן אך התמהמה. כשעובד השירות ניסה להפקיד בבנק שיק נגדי שקיבל מזינו – השיק לא כובד.
זינו ביקש מאותו עובד שירות 100 אלף שקל נוספים, וביקש שיעביר אותם לאדם שלישי, לו זינו היה חייב כספים, כדי שיכסה את החוב. בסופו של דבר, העברה זו לא צלחה.
במועד אחר ביקש זינו עוד כמה אלפי שקלים.
לאחר הכספים שהעביר לו, עובד השירות ביקש שהמפקח יסייע לו לדחות שימוע שנקבע לו בשב"ס, על רקע היעדרויותיו מריצוי העונש בבית העלמין.
זינו הנחה את מנהל בית העלמין לשנות את דוח הנוכחות, ואף נכנס בעצמו למערכת ושינה את הנתונים – כך שגם בימים בהם עובד השירות נעדר, נרשם במערכת הנוכחות כאילו עבד, ומועדי הכניסה והיציאה שלו זוייפו.
זינו כפר בכל האישומים, אך בידי המשטרה היו האזנות סתר רבות, בהן עלו השיחות שערך בעניינים כספיים עם עובדי שירות הכפופים לו. "תשובותיו בחקירתו הנגדית היו מתחכמות, מתחמקות ומגמתיות שמטרתן לטשטש את הפליליות שבמעשיו או למזער את חומרתם", כתב השופט אמיר טובי.
עובד השירות, אשר גם נגדו הוגש כתב אישום על מתן שוחד, הובא כעד תביעה נגד המפקח וסירב להשיב לשאלות בבית המשפט מחשש להפללה עצמית – אך חקירותיו במשטרה הוגשו.
השופט כתב: "ראיתי לקבל את גרסתו של (עובד השירות), ולו בשל כך שבעימות שנערך בין השניים נמנע הנאשם מלהגיב".
במהלך חקירת זינו הוכנס העובד לחדר החקירה ונשאל: "חוץ מהפעם הזאת שהוא ביקש כסף לשבת, הוא ביקש כסף בעוד הזדמנויות?".
העובד: "כן, היו פעמיים שהוא ביקש כסף, בין אלפיים לחמשת אלפים, כל זה בזמן שאני עובד שירות שלו".
חוקר למאיר (זינו): "מהי תגובתך?".
זינו: "אין תגובה".
עבודה בעירייה ושיקים דחויים
במקרה אחר פיקח זינו על עובדי שירות המועסקים בעיריית באקה אל-גרביה ועל העירייה, כמעסיק. במקביל, זינו ביקש מקב"ט העירייה הלוואה של 20 אלף שקל ומסר שיק ביטחון. לאחר שהחזיר חלק מהחוב, הקב"ט את השמיד את השיק ומחל על יתרת החוב.
בהמשך קיבל הקב"ט סיוע מזינו, בשיבוץ קרוב משפחתו שהוטלו עליו עבודות שירות, כך שיבצען בעירייה.
במקרה נוסף, עובד שירות הכיר לזינו את אחיו. המפקח ביקש מהאח של האסיר הלוואה, וקיבל 15 אלף שקל במזומן. זינו מסר לו שיק דחוי כנגד. כשהאח ניסה להפקיד את השיק בבנק, הוא לא כובד.
בינתיים, עובד השירות ואחיו ביקשו מזינו שיסייע להם בהסדרת רישיון עבודה בישראל עבור תושב שטחים. זינו הבטיח לסייע, כדי שיפסיקו לדרוש ממנו את החזר ההלוואה.
בחקירתו במשטרה הודה זינו בהקשר זה: "יש מצב שחרטטתי אותו, כי הייתי צריך את ההלוואה. הבן אדם נתן לי 15 אלף שקל, אמר לי זינו, אם אתה יכול לעזור לי עם מישהו מהשטחים".
עבריין שהיה כלוא בעבר בשב"ס נתן לזינו הלוואה של 5,000 שקל, וביקש שיסייע לחברו, שאמור היה להתחיל עבודות שירות. כפי שעלה בהאזנות הסתר , יום לאחר שדיברו על ההלוואה, ניהלו ביניהם שיחה נוספת בה דיברו על החבר, שצריך היה להתייצב לעבודות שירות בטבריה.
בכמה מקרים נוספים, זינו לקח הלוואות ממעסיקים של עובדי שירות, שגם עליהם הוא מפקח. במקרה אחד לקח הלוואה של 2,000 שקל ממנהל בית העלמין בבנימינה ולא החזיר.
במקרה אחר, קיבל הלוואה של 12,500 שקל מעמותה שהעסיקה עובדי שירות, לאחר שטען בפני מנהלת העמותה כי בת משפחתו חולה והוא זקוק לכסף.
גם מעמותה נוספת שתחת פיקוחו, ביקש סיוע כלכלי וקיבל במספר הזדמנויות תלושים לקניות אותם מחלקת העמותה לנזקקים.
באישום נוסף נקבע כי זינו זייף החלטה שיפוטית שניתנה במסגרת הליך פשיטת רגל שנפתח נגדו. הוא שינה בהחלטה מילה מסוימת והגיש אותה לרשות הדואר, על מנת שתינתן לו האפשרות לפתוח חשבון בבנק הדואר.
יש לציין, כי היו גם אישומים מהם זוכה זינו. כך, למשל במקרה בו לקח הלוואה של 100 אלף שקל מעבריין שריצה עבודות שירות. הזיכוי ניתן משום שההלוואה ניתנה שנתיים אחרי שאותו אדם סיים לבצע את העבודות.
היקף הסכומים הכולל שביקש כשוחד, ובגינם זינו הורשע, עומדים על למעלה מ-100 אלף שקל.
גזר דין
לאחר מתן הכרעת הדין על ידי השופט טובי, נערך תסקיר.
מדברי הנאשם וסנגורו, עו"ד אלון נשר מטעם הסנגוריה הציבורית, עולה כי זינו נכנס לחובות גדולים. לדבריו, הוא הסתבך בגלל ערבות של מאות אלפי שקלים שחתם עבור חבר שלא החזיר הלוואה. שם לטענתו מצבו החל להתדרדר, הוטלו עיקולים על רכושו, מונה לו כונס נכסים, והוא נאלץ לבקש הלוואות כדי לצאת מהמלכודת.
עוד הוא שיתף בעניין משפחתי הנוגע לצנעת הפרט, שקלע אותו לטלטלה.
מהתסקיר עלה כי אין לו הרשעות קודמות כלשהן, כפי שניתן ללמוד מהעובדה שעבד בשב"ס.
נציגי פרקליטות מחוז חיפה אמרו כי יש לדחות כל הסבר, שהרי הנאשם הועסק בעבודה יציבה וזכה לשכר ראוי – וביכולתו היה לפנות לקבלת סיוע מגורמי שב"ס וגורמי רווחה.
השופט טובי כתב בגזר הדין: "הנאשם נטל כספים מעבריינים מורשעים הנתונים למרותו כדי לקדם את ענייניהם, תוך סטייה חדה מן השורה וקעקוע אמון הציבור במערכת השלטונית. לא זו בלבד, אלא שהנאשם נטל כספים גם מגופים שהיו אמונים על העסקת עובדי שירות, תוך ניצול מעמדו וקשריו עם אותם מוסדות כדי להפיק רווח אישי ולקדם את ענייניו".
בית המשפט ייחס משנה חומרה לכך שמדובר בניצול לרעה של כוחו כאיש שב"ס ששימש כקצין מפקח על אסירים המרצים עבודות שירות, "כדי לקבל כספים בדרך פתלתלה ותחת כסות של הלוואות שחלקן מעולם לא הושב, וחלקן הושב באופן חלקי בלבד… לא נעלמו מעיני נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. כל אותן נסיבות נסוגות מפני שיקול הגמול וההרתעה".
סיכומו של דבר, על זינו נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל וקנס של 15 אלף שקל. בחודש שעבר הוא החל בריצוי עונשו (דצמבר 2024).
במקביל מתנהל משפט גם נגד שני עובדי שירות ואסיר משוחרר, המואשמים שנתנו לזינו שוחד.
לאחר הרשעתו של זינו, הוא זומן בחודש שעבר להעיד כעד תביעה נגד עובדי השירות – וסירב לשתף פעולה: "אני לא מוכן לשתף פעולה עם התובע (עו"ד שגב אדלר מפרקליטות מחוז חיפה). מה שהם עשו לי זה עוול נורא. לצערי הרב, אני הולך למאסר לתקופה ארוכה. אני לא עבריין, הייתי בשב"ס כמעט שלושים שנה. אז אני לא מעוניין לשתף פעולה עם הפרקליטות, פה העדות שלי הסתיימה".
את האסיר המשוחרר מייצג עו"ד דניאל דרוביצקי, שמסר בתגובה: "מלבד העובדה שלטעמי מעשיו של מרשי לא מבססים עבירת מתן שוחד, בעניינו של מרשי מתקיימת אכיפה בררנית מובהקת. הדברים הוצגו לבית המשפט במסגרת פרשת התביעה, ואני סמוך ובטוח שבית המשפט יתן דעתו לאמור במסגרת הכרעת הדין".
