הכנסת אישרה ביום רביעי בקריאה שנייה ושלישית סמוך לחצות, את הצעת החוק הפרטית של ח"כ צביקה פוגל וסיעת עוצמה יהודית, ל"הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה" (11 דצמבר).
הצעת החוק מטילה הגבלות חמורות לרבות ובעיקר הגבלות תנועה על מי שיוגדרו "פעילים בארגוני פשיעה", וזאת על סמך מידע מודיעיני בלבד ו"הערכת מסוכנות" מודיעינית משטרתית ובאישור בית משפט. לצורך הטלת ההגבלות על "פעילי ארגוני פשיעה" המשטרה לא תידרש להציג ראיות קבילות בפני בית משפט, לא תידרש להגיש כתב אישום – ואפילו לא לנהל חקירה פלילית גלויה.
מטרת החוק לפי קואליציית הימין היא "לאיין מסוכנות של אדם, כאשר יש מידע שאדם זה עומד לבצע פעולה המסכנת חיי אדם, ואין מספיק ראיות להוכחת אשמתו ולהביאו לבית המשפט בהליך פלילי". במלים אחרות – החוק מטיל על אזרחי ישראל הגבלות שהנן הקרובות ביותר למעצר מנהלי, על בסיס מידע חסוי, אחרי שהכלי הזה בוטל בשטחי יהודה ושומרון ביחס לפעילי ימין, על ידי שר הביטחון בלחץ "עוצמה יהודית".
הצעת החוק קובעת כי מי שהנו פעיל בארגון פשיעה בהתאם להערכה מודיעינית, יוכל בית משפט להטיל עליו:
– מגבלה על כניסה לאזור, ליישוב או למקום בארץ.
– איסור יציאה ממקום מגורים.
– חובה לדווח מראש למשטרת ישראל על כוונה לצאת למקום מסוים או להיכנס אליו.
– מגבלה על נהיגה או שימוש ברכב.
– מגבלה על רכישה, אחזקה ונשיאת חפצים מסוימים.
– איסור קיום קשר עם אדם או עם קבוצת אנשים.
– מגבלה על שימוש באינטרנט.
– חובת התייצבות בתחנת משטרה על פי דרישה.
– איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון.
צו הגבלה שיפוטי הכולל תנאים אלה יוכל להינתן לתקופה של עד חודשיים, למעט צו האוסר על יציאה ממקום המגורים, שתוקפו יהיה חודש וחצי (עד 45 יום).
עם זאת, החוק קובע שניתן יהיה להאריך את תקופת ההגבלה עד שלושה חודשים ביחס לאיסור על יציאה ממקום מגורים – מעצר בית למעשה – ועד חצי שנה (!) ביחס לשאר ההגבלות. זאת באמצעות צו הגבלה שיפוטי חדש שיינתן כלפי אותו אדם.
בהליכים אלו, בית המשפט יהיה רשאי לסטות מדיני ראיות, ואף יתאפשר לקיים דיון ולהטיל צו במעמד צד אחד למשך השבוע הראשון "אם הדבר נדרש לשם מניעת פגיעה בביטחון אדם או הציבור".
במהלך תקופת הצו, למשטרה יינתן "צ'ק פתוח" גם לחיפושים על אותו אדם, בביתו, וכן חדירה לחומר מחשב ותפיסת כל חפץ "אם יהיה יסוד סביר להניח" שמתבצעת הפרת הצו. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יהיה הממונה על ביצוע החוק, ויתקין יחד עם שר המשפטים יריב לוין תקנות לביצועו.
לנוכח ביקורת חמורה על החוק מצד משרד המשפטים וארגוני זכויות אדם – הקואליציה הכניסה כמה תיקונים בין הקריאה הראשונה לשלישית. התיקון החשוב ביותר הוא כי ההליך ידרוש אישורים בדרגות הבכירות ביותר: מחתימה של המפכ"ל או ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ועד אישור של היועצת המשפטית לממשלה. לפחות בימיה של היועצת הנוכחית, ספק אם יינתנו אישורים כאלה אלא במקרים קיצוניים – מדובר בהצעת חוק שלא קודמה על ידי משרד המשפטים אלא ביוזמה פרטית כמו כל הצעות החוק מתקופת "ההפיכה המשפטית" של יריב לוין את איתמר בן גביר.
שנית, צו ההגבלה יאושר רק בדרג של נשיא בית משפט או סגנו.
שלישית, לצורך מתן צו, המשטרה תידרש להציג לבית משפט "ראיות מינהליות" חסויות המבססות "אפשרות ממשית" שאותו אדם ביצע או עומד לבצע עבירת פשע חמורה.
לצורך "הוכחה" שהאדם פעיל בארגון פשיעה, תידרש המשטרה להציג ראיות בדרגה נמוכה יותר, כאלו המבססות רק "יסוד סביר להניח" שאותו אדם פועל מטעם ארגון פשיעה.
ח"כ פוגל טען כי הצעת החוק מותנה, והוצא ממנה סעיף שהציע הגבלה גם על עיסוק ומקום עבודה של מי שמוגדר "פעיל בארגון פשיעה". בשלב זה מדובר בחוק שאושר כהוראת שעה לשנתיים.
הלשכה מזהירה
לשכת עורכי הדין הזהירה מפני ההשלכות החמורות של החוק והפגיעה בזכויות יסוד של האזרח, כתוצאה מהגבלות שאינן מבוססות על הליך פלילי.
נייר עמדה הוגש למחוקקים על ידי עו"ד טליה גרידיש, עו"ד ד"ר נחשון שוחט ועו"ד טל גבאי, יושבי ראש וועדת חקיקה בלשכת עורכי הדין. הלשכה מביעה "דאגה עמוקה מפני הכרסום במושכלות יסוד של המשטר הדמוקרטי, ומפני הרצון להעניק לרשויות המדינה כוח חסר תקדים להטיל סנקציות משמעותיות על זכויות יסוד של אזרחים, במסלול עוקף להליך הפלילי, תוך שלילת הערובות להבטחת ההגנה על זכויות חוקתיות".
עורכי הדין שוחט, גרידיש וגבאי הזהירו כי "תכליתה המוצהרת של הצעת החוק היא להתגבר על קשיים של המשטרה לאסוף ראיות קבילות ולנהל הליך פלילי, באמצעות יצירת הליך חלופי.
הצעת החוק עשויה לאפשר נקיטת הגבלות דרסטיות על זכויות יסוד, לרבות חופש התנועה; חופש התקשורת; חופש הביטוי; זכותו של אדם לבחור היכן להתגורר; הזכות לצאת מהארץ, ועוד.
הלשכה מדגישה כי "שיטת המשטר הדמוקרטית מבוססת על מספר הנחות יסוד. הגישה הבסיסית היא כי יש לרסן את השימוש בכוח כופה כלפי האזרח. החלת המשפט הפלילי כפופה להבטחת הזכות להליך הוגן, חזקת החפות והדרישה להוכחת אשמה מעבר לספק סביר".
התיקון החדש מיועד ליצור מסלול עוקף לערובות של המשפט הפלילי – אומרים עורכי הדין גרידיש, שוחט וגבאי. התיקון מאפשר נקיטת אמצעים הפוגעים באופן דרסטי בחירויות – מבלי לחייב הרשעה, אפילו מבלי לחייב הוכחה לכאורה של חשד ברף ראייתי ממשי.
"הצעת החוק מבקשת להפוך את היוצרות ולהפוך את המסלול המנהלי למסלול "שיורי" (אחרון) שאליו ניתן יהיה לפנות כאשר לא ניתן לעמוד בדרישות המחמירות של ההליך הפלילי. גישה זו לא רק יוצרת מסלול עוקף, אלא גם מתמרצת את השימוש בו. באופן מעשי, היא מייצרת מסלול קל ומהיר המאפשר להתגבר על הערובות לזכויות האזרח".
הלשכה מונה את זכויות היסוד הנפגעות:
הזכות לכבוד – הטלת סטיגמה של פעיל בארגון פשיעה, תוך ויתור על דרישת הוכחה והרשעה.
פגיעה אנושה בחזקת החפות – הטלת אמצעים דרסטיים על יסוד הערכה מודיעינית והנחת אשמה.
פגיעה בזכות להליך הוגן – הצעת החוק עוקפת את הזכויות הדיוניות המיועדות לאפשר לאדם להתגונן בפני ההאשמות כלפיו, לרבות זכות העיון בחומר החקירה, הזכות לחקירת העדים, הזכות כי אשמתו תוכח בראיות קבילות וברמה שמעבר לספק סביר.
העדר ערובות להגנה על חפים מפשע – המתווה מוותר על דקדוק בשאלת קיומה של תשתית עובדתית-ראייתית המצדיקה פגיעה בחירויות יסוד. הוא מאפשר התבססות על חוות דעת של הערכת מסוכנות, שחלקים משמעותיים ממנה חסויים, מבלי שהאדם נגדו מופעלות ההגבלות יכול להתגונן בפני הטענות באופן אפקטיבי.
עורכי הדין הדגישו עוד כי ספק רב אם לבית המשפט ישנם כלים ממשיים לבדוק את אמינות ואמיתות המידע המודיעיני, בהעדר האפשרות להעמידו למבחן חקירה נגדית.
לדבריהם, היקף הסמכויות מצד אחד, ושלילת הערובות של ההליך הפלילי מצד שני, מותירים פתח לשימוש-יתר בסמכויות, להעדר שקיפות ולמניפולציה. הם מסכמים: "ההיסטוריה האנושית מלמדת כי היכן שניתנות סמכויות נרחבות לפגיעה בזכויות, הנטייה של רשויות האכיפה היא לעשות בהן שימוש מעבר לצורך, גם ובעיקר על בסיס כוונות של הגנה על בטחון הציבור".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר: "החוק מהווה סטייה חמורה מהדין הפלילי ומההגנות הכלולות בו, ומייצר מערכת אכיפה נפרדת ושונה, בראש ובראשונה לערבים, שהם המטרה העיקרית של החוק. כמו כן, גם פעילי מחאה ו'מתנגדי משטר' עלולים למצוא עצמם תחת מגבלות, לאור ההגדרה המעורפלת והנרחבת של 'ארגון פשיעה'.
"הממשלה הנוכחית חוצה קווים אדומים פעם אחר פעם – מחוקקת חוקים שמחלישים את עקרונות הצדק והשוויון, מפירה זכויות אדם בסיסיות ומחדירה כלים קיצוניים מתחום הטרור לחיי היומיום של אזרחים. אנחנו לא נשתוק מול הפגיעה הזו בזכויות האדם".
