בתחילת חודש מאי דווח באתר "פוסטה" על מבצע נדיר של משטרת מחוז חוף בחברה הערבית, במסגרתו הופעלו שני סוכנים סמויים (שנודעו בכינויים "נתח קצבים" ו"סינטה"), שהפלילו לכאורה 32 חשודים מאזור ואדי ערה והגליל המערבי בעבירות סחר באמצעי לחימה.
פעילות הסוכנים הניבה כתבי אישום, ביניהם אחד שהוגש נגד ארבעה תושבי כפר כנא:
האשם חטיב
אחמד עבאס
אברהים עבאס
אחמד חטיב.
כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז חיפה ייחס לנאשמים עבירות סחר בנשק וסמים, ופירט עסקאות למכירת כלי נשק כגון רובה M16, אקדחים, תחמושת ורימוני רסס, תמורת סכומי כסף גדולים.
כתב האישום נגד הארבעה הסתמך על לא מעט ראיות, בכלל זה תיעוד חזותי, הקלטות, מסדרי זיהוי והתכתבויות בווטסאפ.
לאחרונה הוצג בבית המשפט המחוזי בחיפה הסדר טיעון בעניינו של אחמד חטיב (56), במסגרתו תוקן כתב האישום. בעוד שכתב האישום המקורי ייחס לו בין היתר סחר בנשק והחזקת אקדח, בכתב האישום המתוקן הוא הודה בעבירה של סיוע לאחר מעשה בלבד.
הסיבה להסדר נעוצה בכך שסנגורו של הנאשם, עו"ד פאדי זועבי, הציג לפרקליטות קשיים ראייתיים שבמרכזם – חוסר היכולת להוכיח באופן חד משמעי את מעורבותו של הנאשם בעבירות המקוריות.
לפי כתב האישום המתוקן, בעת ביצוע עסקת נשק – הנאשם אחמד חטיב שנכח סמוך לבית בו בוצעה העסקה, נכנס פנימה והזהיר את הנוכחים מפני השכנים, מתוך ידיעה שהנאשמים האחרים ביצעו עבירה פלילית, ובכך למעשה סייע להם.
בעת הטיעונים לעונש נאמר כי לנאשם עבר פלילי ישן מאוד, כאשר הרשעתו האחרונה משנת 2010, ואילו העבירה האחרונה שביצע בהקשר לעולם הנשק התבצעה לפני כ-30 שנים.
עו"ד זועבי ציין בבית המשפט כי לאורך השנים לא נרשמו לחובתו עבירות נוספות, והוא מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל.
הפרקליטות, באמצעות עו"ד יוסי גימפל, עתרה למתחם ענישה של 6-24 חודשי מאסר בפועל.
עו"ד זועבי הדגיש את גילו של הנאשם והיותו אב לילדים וסב לנכדים, כמו גם את העובדה שעברו הפלילי ישן מאוד כאמור. בנוסף ציין עו"ד זעבי כי הנאשם משמש כמפרנס העיקרי בבית, והדגיש את הפגיעה הפוטנציאלית בבני משפחתו אם ייגזר עליו עונש מאסר ממושך, מה גם שהוא כבר מורתע מעצם תקופת המעצר שכבר ריצה (עצור מאז תחילת חודש מאי).
בנוסף הדגיש הסנגור כי הנאשם המשיך לשהות במעצר עד לגזר הדין, מאחר שטרם נמצאה עבורו חלופת מעצר הולמת.
השופט אבי לוי קבע בתחילת חודש נובמבר מתחם ענישה שתחתיתו בעבודות שירות וחלקו העליון ב-18 חודשי מאסר בפועל. השופט ציין בהחלטתו כי קיים ספק אם לסיוע של הנאשם היתה השפעה מהותית כלשהי על פעולות הנאשמים העיקריים, והוסיף כי התרשם שחרטתו של הנאשם כנה ואמיתית, מה גם שהוא לקח אחריות והודה.
לבסוף, השופט הטיל על הנאשם שבעה חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו (1 במאי) וארבעה חודשי מאסר על תנאי. המשמעות: הנאשם שוחרר מאחר שכבר סיים לרצות את מאסרו במעצר.
