דוברות המשטרה פרסמה אתמול כי יחידה 105 בלהב 433 סיימה את חקירתה "בחשד לעבירות הפרת אמונים ועבירות מין" של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד אבי חימי, והשבוע התיק הועבר לעיון הפרקליטות (18 יולי).
לקראת ניסוח ההחלטה הסופית, לפני מספר שבועות חוקרי להב ערכו עימות בין עו"ד חימי לבין עו"ד הילה יחזקאל, עימות שהיה אמוציונלי ובמהלכו שני הצדדים האשימו זה את זה בשקרים גסים.
מהניסוח הקצר מאוד של הודעת המשטרה בסיום החקירה אפשר ללמוד כמה דברים:
ראשית, לחשד הראשוני של עבירת הפרת אמונים, בשל מתן ההמלצה לשיפוט על ידי חימי תוך כדי קיום קשר אינטימי עם עורכת הדין יחזקאל, הצטרף כעת חשד של ביצוע עבירת מין בקשר שבין השניים.
שנית, הודעת המשטרה מציינת רק את החשד כלפי חימי, למרות שמיד אחרי הדיווח אצל איילה חסון הוא הגיש תלונה נגד הילה יחזקאל על כך שהיא תיעדה אותו במצב אינטימי, והתמונה הופצה ברשתות.
תלונתו של חימי קדמה לתלונה על עבירת מין שיחזקאל התמהמהה בהגשתה חודשים רבים אחרי הפרסום של חסון, ושנה וחצי אחרי המקרה עצמו.
בהמשך לשאלת "פוסטה" בעניין, נמסרה מדוברות המשטרה הבהרה כי "התיק הועבר לפרקליטות לקבלת החלטה לגבי שניהם".
במקביל להודעת המשטרה פורסם באותו היום כי עו"ד יחזקאל הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה על סך ארבעה מיליון שקל נגד עו"ד חימי, רביב דרוקר, רשת וחדשות 13.
בהקשר זה יש לציין כי לתביעה של יחזקאל קדמה תביעה שחימי הגיש בחודש אפריל נגד יחזקאל ונגד איילה חסון על סך תשעה מיליון שקל.
הילה יחזקאל קובלת על כך שחימי כינה אותה שקרנית, מעלילנית, זדונית, רשעה "שבדתה סיפור מליבה והפיצה את תמונת מבושיו". בתביעה היא משיבה לטענתו של חימי כי במשך שנתיים היה ביניהם קשר אינטימי, והרומן התממש בהדדיות – בפעם הראשונה בבית הקפה ארומה ליד בית המשפט בראשון לציון, ואחר כך לכאורה גם בביתה של הילה יחזקאל, ופעם נוספת בדירת חבר שלו בהרצליה.
חימי טען כי יחזקאל שמרה חומרים מצולמים ממפגש סקס ברשת, כדי לפגוע בו ולחסל אותו מטעמי נקמה פוליטית ואישית, מאחר שלא התמנתה לשופטת והתרחקה מסביבתו. בתוכנית התחקירים "המקור" של דרוקר הציג חימי את הראיות שלו לכאורה לכך שיחסיהם היו בהסכמה – תכתובות בהן יחזקאל המשיכה לשגר כלפיו ביטויי קרבה גם לאחר האירועים בהם לטענתה היא הוטרדה מינית. בתחקיר הושמעה גם גרסתו של עד שבדירתו, כך נטען, הם קיימו יחסים.
עו"ד הילה יחזקאל פורסת את גרסתה הנגדית בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד אילן בומבך.
"בין התובעת לבין חימי לא התקיים כל קשר אינטימי רומנטי או מיני. התובעת לא היתה מאהבת של חימי ולא התאהבה בו. טענת הרומן היא שקרית", נטען. "תלונת השווא של חימי נועדה להפוך את התובעת מקורבן עבירת מין לעבריינית, ולהציגה ככזו. בעקבותיה התובעת נחקרה ממושכות בלהב 433 ביום 21.9.23 עד השעה 1 לפנות בוקר בעודה הופכת ממתלוננת לאחרונת העבריינים, תוך שמכשירה הנייד ניטל לצורך בירור טענת הכזב כי הפיצה הפצה נרחבת של סרטון אינטימי של חימי".
יחזקאל טוענת כי תיעדה תמונת מסך בלבד של "מעשה העינוג" של חימי, אך היא מכחישה שהפיצה את התמונה, וטוענת כי שלחה אותה רק לעורך דינה, ו"אין לה כל מושג מי שלח את התמונה לאיילה חסון".
לטענת יחזקאל, "דברי הבלע המכפישים והשקריים המייחסים לה קשירת קשר לביצוע פשע חמור כלפי חימי נועדו להרוס את שמה הטוב, לקעקע את אמינותה, לחבל בקשריה המקצועים והחברתיים, להחריב את אפשרותה לעסוק במשלח ידה ולהתמנות כשופטת בעתיד".
יחזקאל טוענת בתביעה כי בתחקיר המשודר "דרוקר פגע בה פגיעה קשה ביותר, בכתבת רכילות שקרית ומרושעת, גדושת רכילויות, שמועות ודיווחים ממקורות שכולם מקורבים לחימי".
לטענתה, "הכתבה עמלה לתפור לחימי גרסה המזכה אותו מחשד לעבירות מין חמורות, ובצד לעג והטחת עלבונות בתובעת, מנסחת נגדה כתב אישום מכפיש, לפיו העלילה על חימי עלילת שווא. אין דיבה חמורה מזו".
לפי יחזקאל בתביעה, "הרושם העולה מהתחקיר הוא של אשה פתיינית, המשתמשת במיניותה כדי לפגוע בגברים סביבה, רושם המוקם באמצעות הרבה אוויר חם, רווי באדים מיזוגניים רעילים… דרוקר מהדהד אף את התיאוריה הפרנואידית של חימי, כי התובעת קשרה קשר עם גורמים פוליטיים מהמעלה הראשונה" . בתחקיר הוזכרו קשריה הקרובים של יחזקאל עם עו"ד אפי נוה ועם השופטת נאוה ברוורמן, שבעלה הוא צחי ברוורמן, ראש המטה של ראש הממשלה.
יחזקאל טוענת בתביעה כי בעקבות פרסומיהם של חימי ודרוקר עליה, "נקטע מהלך שגשוגה האישי והמקצועי, היקף פעילותה המקצועי צומצם, ומצבה הנפשי הידרדר נוכח התקיפה וההטרדות המיניות שחוותה, ופרסומי הדיבה השקריים והנבזיים אודותיה… מסכת הפגיעות הפכה את התובעת למטרה לשנאה, לעג ובוז בקרב הבריות, גררה ניתוק של קשרים אישיים, חברתיים ומקצועיים שהיו לה, גרמה נזקים עצומים לעיסוקה וקלעה אותה למצוקה".
חימי ואני
יחזקאל מציינת כי הכירה את חימי במהלך הבחירות ללשכה ב-2019, והפכה בהדרגה "לחלק מחוג המקורבים המצומצם", את הקשר שנוצר בינה לחימי היא מגדירה "קשר חברי-משפחתי".
באותה תקופה של תחילת היכרותם לצד תמיכתה הפוליטית בחימי, הילה יחזקאל כתבה טורים אישיים שבועיים ל"פוסטה" תחת השם "הפוסקת". גם אפיזודה זו מוזכרת בתביעה שלה, יחזקאל מזכירה כי היא פרסמה ב"פוסטה" מאמר "בגנות פרשת אפי נוה" (הכוונה לפרשה המפורסמת עם השופטת אתי כרייף, ז.ק)".
באותו מאמר מ-6 דצמבר 2019 תחת הכותרת, "אינטימיות מהרגע הראשון", שבדיעבד מרגיש אירוני מאוד, יחזקאל מתחה ביקורת על "הגב' כרייף שהציבה לעצמה יעד יוקרתי, כס השיפוט, ולא בחלה באמצעים בדרך לשם. האשה החזקה בעלת כישורי הפיתוי והמניפולציות גרמה לכאוס וחורבן… נפסיק להיתמם", כתבה אז יחזקאל, "אנשים רבים סביבנו מקיימים קשרים אסורים, יחסים אינטימיים המושתתים על אינטרסים של תן וקח, קצין ושוטרת, עורכי דין… יש אשר לא רואות בזה פסול, אני אישית מעדיפה להניח את ראשי בלילה על כרית נוצות, רק כך אני יודעת שמה שיש לי הוא בזכותי… מבלי שאני חייבת טובה לאף אדם".
המפגש בארומה
בניגוד לגרסת חימי כי היא יזמה את המגע הראשוני בינהם, יחזקאל טוענת שחימי "תקף אותה בחדר הנוחיות של בית קפה ארומה במתחם בית המשפט בראשון לציון". לדבריה בתביעה, זה היה בערך שנה אחרי שהוא נבחר, ביוני 2020. באותו יום, נטען, חימי הבחין בה בבית הקפה ולאחר שהם עמדו בתור לקופה הוא "סימן לה לסור לאזור מבודד המוביל אל אזור חדר הנוחיות, והיא חשבה שהוא מבקש לדבר איתה בדיסקרטיות".
שם, לפי התביעה, "כשעמדו שניהם בסמוך לדלת הפתוחה של חדר שירותי הנכים, חימי תפס בידה והיא מצאה עצמה בתוך חדר הנוחיות, כשהוא שעון בגבו על הדלת הסגורה". לטענתה, "חימי הפך אלים והפעיל כוח, אחז בידה בחוזקה, ובכוחו העודף צמצם מרחק וכפה עליה לגעת בידה הימנית באיבר מינו וניסה לנשקה. כשהבחין בבהלת התובעת, חימי הרפה".
יחזקאל טוענת כי היא נמלטה מהשירותים "כל עוד רוחה בה", שיתפה בכך מיד את עורך דינה ואחרי יום או יומיים לדבריה "שמעה מחימי חצי התנצלות". לטענתה, מערכת יחסיהם המשיכה "כרגיל" (המרכאות במקור), היא שכנעה את עצמה כי "מעשה התקיפה היה חד פעמי".
זה ההסבר שלה למעשה למסרוני הווטסאפ שהציג דרוקר בתוכנית בהם המשיכה לכאורה להרעיף על חימי ביטויי קרבה. בתביעה היא טוענת כי "שמרה על קשר רציף עם חימי" אבל "בזהירות ותוך מרחק על מנת שלא יפגע בה ולא ינקום בה".
הזהירות הנטענת לא מנעה ממנה לבקש מיו"ר הלשכה חימי שימליץ עליה כמועמדת לשיפוט, לטענתה הוא ניצל את הסיטואציה ובסמוך לכתיבת טופס ההמלצה פגע בה שוב. לטענתה, בספטמבר 2021, הוא התקשר אליה בשיחת וידאו והחל להתערטל, ואז היא ניתקה את השיחה "בזעזוע והלם".
שיחת וידאו מישראל לאיטליה
האירוע שבו צילמה את השיחה, היה שלושה חודשים אחר כך, בדצמבר 2021 כאשר היתה בחופשה במילאנו, אז לטענתה חימי חזר על אותו מעשה "עינוג" במצלמה, והיא כבר שמרה צילום מסך "מפני שזה כבר היה אירוע הטרדה שני".
בתביעה חוזרת יחזקאל על התיאור שנשמע מפיה לאורך הפרשה. לטענתה, "מספר ימים לאחר שחימי הודיע לה שהגיש את המלצתו לוועדה לבחירת שופטים, הוא התקשר אליה ותפס אותה בחו"ל, וכשענתה לשיחה נדהמה לראות את מכנסיו מופשלים ואברו בידו".
אז, נטען בתביעה, "המומה מעזות פניו, תיעדה התובעת את עבירת המין שביצע בדרך של צילום תמונת מסך", והתקשרה שוב לעורך דינה, סיפרה לו נסערת את פרטי המקרה ושלחה לו את התמונה. לימים תופץ התמונה ברשת אחרי הפרסום המביך אצל חסון.
יחזקאל טוענת, כי "הבינה שחימי מנסה לנצל את העובדה שגורלה המקצועי תלוי ברצונו הטוב, כדי לגבות ממנה מחיר במטבע פוגעני שלא היתה מוכנה לשלם".
במלים אחרות, אם להתייחס לאמירותיה בעבר, היא לא עשתה "מעשה כרייף" שיזמה יחסים עם אפי נוה, אלא היתה "תמימה" שנפגעה מכוונותיו של חימי "לגבות תשלום" מבלי לבדוק את הסכמתה.
יחזקאל כותבת על כך בתביעה: "דברי יושבי האולפנים כי את שאיפתה להתמנות לכהונה שיפוטית לא סמכה על כישוריה המקצועיים, אלא על רומן שקיימה עם ראש לשכת עורכי הדין, הם כזב מכפיש ומשפיל, שנועד לפגוע בה".
המפגשים בהרצליה
יחזקאל טוענת בתביעה כי האיכונים שביצע חימי לרכבו, באמצעותם הוכיח כי היה בביתה פעמיים, אינם מוכיחים דבר. "המפגשים היו לצורכי עבודה על תיקים, ונוכחותו בדירתה אינה מלמדת על קיומו של מגע מיני".
יחזקאל מכחישה קיומו של מפגש מיני נוסף, שבו לפי הטענה בתחקיר של דרוקר, ידיד משותף פינה לה ולחימי את דירתו. בתחקיר הובאה עדותו של אותו ידיד שהוצג בתחקיר כ"עד מפתח" ואירח את חימי ויחזקאל בדירתו בהרצליה.
מלבד אותו עד, שלפי גרסתו השאיר את השניים לבדם, דרוקר טען כי גורמים נוספים בהם "עורכת דין בכירה בלשכה ומקורבת לחימי" סיפרו על תמונה שקיבלו מגורם שלישי – תמונה שבה נראה חימי לכאורה מכפתר את חולצתו, ואשר צולמה על ידי יחזקאל, כך נטען, בהיחבא באותה פגישה. התמונה לא הוצגה בשידור.
יחזקאל טוענת כי היא לא "צילמה שום תמונה של חימי 'מתלבש' ומדובר בשמועה על שמועה, ואפילו אם היתה קיימת תמונה כזו, גם אז היא בשום אופן לא היתה מוכיחה כי התובעת ביצעה אקט מיני עם חימי".
עוד טוענת יחזקאל בתביעה, כי העד שהוצג בתוכנית (הידיד שאיפשר להם לכאורה להיפגש בביתו), אינו עד מהימן. לדבריה מדובר באדם שהוא חבר קרוב של חימי במשך שנים, אף כי היא מאשרת שבתקופה אחרת הוא גם היה בן זוג שלה.
לטענתה, אותו חבר משותף השאיר אותם רק לכמה דקות בגפם בדירה וחימי התעסק באותו זמן בסלולרי.
יחזקאל טוענת כי התחקיר של דרוקר שיבש הליכי חקירה ומשפט.
לסיכום מפורטות עילות התביעה,
נגד חימי: תקיפה מינית, הטרדות מיניות, התנכלויות.
במשותף עם דרוקר: הוצאת דיבה ופגיעה בפרטיות, "מתוך כוונה לביישה ברבים, לבזותה, להשפילה בעיני הבריות, לעשותה מטרה לשנאה, בוז ולעג".
יחזקאל מבקשת לזכות באהדת בית המשפט, גם באמצעות התיאור הזה: "חומרה מיוחדת בכך שהעוולות בוצעו כלפי התובעת, עורכת דין צעירה, מצד ראש לשכת עורכי הדין, דמות ציבורית בכירה ומקושרת במערכת המשפט, ומצד גורמי תקשורת רבי עוצמה".
היא מדגישה, כי "פערי הכוחות וניצולם הן נסיבות חמורות במיוחד".
מקורביו של עו"ד אבי חימי אמרו ל"פוסטה" בתגובה לתביעה, כי הם "מאמינים שבסוף האמת תצא לאור ובידנו ראיות טובות. עד שנגיע לשם, יהיו עליות ומורדות".
רצתה להיות סלב קיבלה בדיוק מה שמגיע לה …..
לגבי דרוקר, איך כל האנשים עדיין מאמינים לתחקירים שלו ?! הוא משקר ומסלף כדי שהכל ישב לו כמו שהוא רוצה לתפור תיקים לאנשים…… יש אלקים בשמיים – לא סתם הביאו לו מנכלית חדשה על הראש שהדבר הראשון שעשתה זה להוריד מהאויר את התכונית המעפנה שלו