פרקליט המדינה עמית איסמן הופיע ב"כנס חיפה למשפט" של אוניברסיטת חיפה ולשכת עורכי הדין, שנערך ביום חמישי (11 יולי).
איסמן התייחס לשורה של נושאים נפיצים:
פרשת אפי נוה והשופט איתן אורנשטיין,
סכנת הפוליטיזציה של מערכות האכיפה בימיהם של השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר הדורשים מהמערכות "להתיישר לימין",
התנהלות המשטרה בהפגנות המחאה ומנגד, דרישות ליד קשה נגד מפגינים, טענות על אכיפה בררנית,
והסתה נגד פרקליטים ברשתות החברתיות.
"לפני מספר חודשים התפרסמה בתקשורת הפרשה המכונה "פרשת נוה אורנשטיין", שעניינה מינויו של השופט אורנשטיין כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב", אמר איסמן. "זמן קצר לאחר פרסום הפרשה החלטנו היועצת המשפטית ואני על פתיחה בחקירה בעניין הדרך בה נבחר השופט אורנשטיין לנשיא.
"החשד הלכאורי הנבחן הוא קיומה של מערכת יחסים שוחדית בין השופט אורנשטיין לבין נוה אשר שימש כיו"ר לשכת עורכי הדין.
"אגב פרסום הפרשה, היה מי שטען כי לא בהכרח תהליך המינוי הוא החשוב אלא דווקא התוצאה – בחירתו של נשיא בית משפט מחוזי מוצלח ומוכשר.
"בעיניי, האינטרס הציבורי במדינה מתוקנת מחייב לא רק את בחירתם של הטובים והמוצלחים ביותר, אלא כי בחירתם תעשה בהליך מינוי ראוי סדור ומסודר. נשיא בית משפט מחוזי, אשר כמותו יש בסך הכל שישה בכל הארץ, הוא אחד מהתפקידים החשובים ביותר במערכת בתי המשפט.
"נשיא בית משפט וכל שופט, גם אם הוא המועמד הראוי ביותר, לא יכול להיבחר כחלק ממערכת יחסים שוחדית של תן וקח. ברור לכולנו שמינוי שופטים ונשיאים הוא תהליך שיכול להיות לפעמים רווי יצרים, מתיחויות ואינטרסים. עם זאת, קו ברור מפריד בין כל אלה לבין עסקה שוחדית לכאורה למינוי שופט", אמר איסמן.
"מינויים ראויים מבטיחים את עמוד השדרה הערכי והמקצועי של השירות הציבורי… הדרך לאובדן עצמאותה של מערכת אכיפת החוק וערכיותה עוברת דרך מינויים לא ראויים".
לעת הזו, הוסיף איסמן הערה, לא ניתן להעריך מה יעלה בסופה של החקירה. לצד זאת התייחס במרומז לפרשות שחיתות נוספות – "חלקן החלו מפרסומים בתקשורת. חלקן גלויות וחלקן עדיין סמויות (הרמז לחקירת שרת התחבורה מירי רגב, ז"ק). אנחנו מלווים ומפקחים על חקירות אלה באופן צמוד ואינטנסיבי. פרקליטות המדינה היא זו שהניעה לא פעם את גלגלי החקירה המשטרתית לאחר פרסום הפרשות בתקשורת.
"בהקשר הזה, אין לי אלא לשבח את התקשורת שעושה את מלאכתה נאמנה, וחושפת לאור השמש פרשיות שחיתות ציבורית. אנו בפרקליטות המדינה פועלים יחד עם משטרת ישראל על מנת לקצר את פרקי הזמן ולהבטיח שהחקירות, אלה המוצדקות, ייפתחו במהירות האפשרית ויתקדמו בקצב מהיר. אנו מקיימים סטטוסים קבועים על כל אחת מפרשיות השחיתות השלטונית הנבדקות והנחקרות".
הרמז לשרים בן גביר ולוין
בנושא הבא איסמן קרא "להבטיח כי עובדי הציבור ייבחרו אך ורק על סמך יכולותיהם ועמוד השדרה הערכי שלהם, ולא למשל על רקע נטייתם הפוליטית, כפי שהיא נתפסת…
"האינטרס הציבורי מחייב שהחלטותיהם של אנשי מערכת אכיפת החוק – שופטים, תובעים ושוטרים, לא יוכוונו בכל צורה שהיא על ידי גורם כלשהו, אלא שהיחידים שינחו אותם הם העובדות והחוק".
איסמן דיבר דוגרי: "המחשבה ולפיה החלטותיך המקצועיות, ובהן ההחלטה האם לפתוח בחקירה אם לאו, ההחלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, האם להחמיר או להקל עם קבוצה או מגזר מסויים, האם לפסוק לטובת או נגד מגזר מסויים, הן אלה שיכריעו האם תתקדם אם לאו, עלולה הלכה למעשה חלילה, להכווין את החלטותיהם המקצועיות של אנשי מערכת אכיפת החוק".
ברמז ביקורתי אחר לשר לוין עקב אי בחירת נשיא לבית משפט העליון, ולשר בן גביר, אמר איסמן כי מינויים זמניים וממלאי מקום של ראשי מערכות אינם רצויים. "מערכת אכיפת חוק אינה יציבה אינה יכולה לתפקד באופן מיטבי. אך טבעי שמי שמבקש להתקדם מעוניין להוכיח את עצמו ואת יכולותיו בפני מי שעתיד למנות אותו. זהו טבע האדם…
"להוכיח את עצמך ואת יכולותיך המקצועיות – בהחלט. לרצות בהחלטותיך את מי שאמור למנות אותך – בהחלט לא!".
"זמניות, ארעיות, מילוי מקום, פוגעים באינטרס הציבורי בכך שהם מגבירים את הסיכון לכך שמועמדים לתפקידים בכירים עלולים, גם אם מבלי משים ושלא בכוונה, לחצות את הקו הברור שבין הרצון להוכיח את עצמם לבין הרצון לרצות את מי שאמור למנותם. חציית הקו הזו עלולה להפוך לסכנה לשלטון החוק ולדמוקרטיה".
ההתקפות מימין ומשמאל
בנושא סערת ההפגנות והלחץ מצד המערכת הפוליטית, אמר איסמן: "המתח שבין חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרח, לבין חובתה של המשטרה ורצונה לשמור על הסדר הציבורי אינו חדש. מטבע הדברים, המתח הזה הולך ומתעצם בעיתות משבר… יש חשיבות לאיפוק, סובלנות והכלה מצידה של משטרת ישראל כלפי המוחים באשר הם מצד אחד, והבנה של המוחים לסיטואציה המורכבת והקשה בה נמצאים אנשי משטרת ישראל, בעודם מבקשים למלא את חובתם לשמור על הסדר הציבורי מצד שני.
"ישנה לא מעט ביקורת על ההתנהלות שלנו. מהצד האחד – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד אלימות שוטרים. מהצד השני – נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד המוחים…
"הביקורת בחלקה מוצדקת ובחלקה ממש לא… אנו פועלים על מנת לתת מענה מיטבי, באותם המקרים בהם מבוצעות עבירות פליליות בין אם על ידי שוטרים, ובין אם על ידי מוחים. אנו מחליטים אך ורק על פי הראיות".
בהתיחס לטענות על יד רכה נגד מפגינים שחוסמים צירים לפרקי זמן, אמר איסמן כי "פסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות שינתה את נקודת האיזון… השוואות לעבר הרחוק לא רלבנטיות. מכל מקום, אני יכול להבטיח שהאכיפה היא שוויונית לכלל המגזרים".
איסמן נמנע מהתייחסות לפרשה שהסעירה ממש השבוע את הציבור, עם מעצרם של שלושת האזרחים שהצטרפו ללחימה בדרום ונעצרו בחשד להמתת מחבל כפות. שלושת החשודים שוחררו על ידי בית המשפט והחקירה נמשכת.
איסמן התייחס רק לתגובות הקשות בציבור שהובילו בקצה לאיומים ברשתות. "שוב נתקלנו במסע הסתה חסר גבולות ורסן כנגד פרקליטים וכנגד הפרקליטות כולה. זו אינה הפעם הראשונה בה מנסים לרפות את ידנו באמצעות ניסיונות לפגוע בשמם הטוב של פרקליטות ופרקליטים אשר עושים מלאכתם נאמנה.
"זו אינה הפעם הראשונה שבה מסמנים פרקליטות ופרקליטים, משחירים את שמם ברשתות החברתיות, מאיימים עליהם ומנסים להטיל עליהם מורא… אנחנו לא חסינים מטעויות. בהחלט אפשר וצריך לבקר את החלטותינו. לצד זאת, אין מקום במדינה מתוקנת להסתה ורדיפה אישית נגד פרקליטים, במטרה להתנכל להם.
"האינטרס הציבורי מחייב שבבואנו להחליט האם לפתוח בחקירה נקבל את החלטותינו על סמך הראיות בלבד, ולא מתוך מחשבה איזו החלטה מצפה מאיתנו הציבור ,אשר ככלל אינו חשוף למלוא העובדות והנתונים".
