מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אזרחים רבים מרגישים צורך להגן על עצמם ומבקשים להוציא רישיון נשק פרטי. מי שכבר מחזיקים ברישיון ובנשק אישי, מבקשים לשמור עליו מכל משמר לנוכח הימים הרגישים שאנו חווים.
כך קרה גם עם תושב אחד הקיבוצים בעוטף עזה. האיש הורשע באלימות כלפי בת-זוג, וכעת המתין להחלטה מבית המשפט, שאמור היה להכריע בשאלה האם להשיב לו את רישיון הנשק, לאחר שנשלל ממנו בעבר בעקבות צווי הגנה שהוציאה ממנו אשתו לשעבר.
הצדדים הם בני זוג לשעבר שהתגרשו. האיסור לשאת נשק הוטל על הבעל לפני ארבע שנים, בעקבות טענות האישה על אלימות, שהבשילו לכדי כתב אישום והרשעה.
שני צווי הגנה הוגשו על ידי האישה על יסוד אירוע מחודש מאי 2020. באותו אירוע, הבעל ביקש לקבל את הטלפון הנייד של אשתו ואת הקוד לפתיחתו. משסירבה, הוא איים עליה בסכין מטבח שירצח אותה. הבעל הורשע על פי הודאתו גם בכך שהתקשר לאשתו עשרות פעמים תוך הפרת צו הגנה שניתן, ובין היתר אמר לה: "אני אתקשר אלייך כל הזמן. ואנחנו עוד ניפגש… אני לא אתרחק ממך, אני לא אתן לך גט בחיים".
לפי החוק, האיסור להחזיק בנשק עבור גבר שניתן נגדו צו מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, נותר על כנו גם לאחר שהצו פג, והגבר נדרש לנקוט הליך משפטי כדי להשיב לעצמו זכות זאת.
בעקבות מלחמת 7 באוקטובר, הגרוש ביקש להוציא רישיון נשיאת נשק, אך סורב בשל צווי ההגנה. לפיכך פנה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לביטול איסור נשיאת נשק. בבקשתו שהוגשה באמצעות עו"ד ליאת מנשקו נטען כי הוא תושב קיבוץ באזור עוטף עזה סמוך לגבול, ועובד כאיש פרסום המגיע לאזורים החשופים לסיכון חיי אדם מסיבה ביטחונית, וכן לאזורי הפזורה הבדואית.
עוד הוא טען, כי חלף זמן מאז ניתן הצו בשנת 2020, וכי הצדדים התגרשו באותה שנה וכיום אין ביניהם כל קשר.
גרושתו של המבקש התנגדה לביטול. בתגובתה טענה, כי בן זוגה לשעבר הוא אדם מסוכן וחולה במאניה-דיפרסיה, שהיה מאושפז פעמים רבות בבית חולים פסיכיאטרי. האישה הביעה חשש לחייה אם תאושר בקשתו לנשיאת נשק והוסיפה כי היא עוברת טיפולי הפריה וחששות ופחדים מעין אלו רק יקשו על הטיפול.
האיש השיב כי הוא יוצא יחידה קרבית ובוגר קורס מ"כים, הכחיש שאיים בסכין, טען שהאיום היה מילולי בלבד והוסיף שמדובר באירוע חד פעמי שלא חזר על עצמו. לטענתו, הפעם היחידה בה שהה בטיפול פסיכיאטרי היתה לצורך התאמת טיפול נוגד פוסט טראומה ממנה הוא סובל כתוצאה משירותו הקרבי.
השופטת כרמית חדד מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד ציינה בהחלטתה, כי הכחשת הגרוש שאיים בסכין אינה עולה בקנה אחד עם הקביעות בגזר הדין אודות העובדות על יסודן הורשע. השופטת הוסיפה כי במסגרת שיקוליה האם לבטל את הצו לקחה בחשבון את הרשעת המבקש בהפרת צו ההגנה שניתן, תוך שהטריד את האישה מהכלא ואיים עליה – עניין שמצביע על חומרת פעולותיו.
"אני ערה לכך שהמבקש מתגורר כיום בקיבוץ בעוטף. עם זאת אין חולק, כי תושבי הקיבוץ פונו וכי נכון למועד הדיון (18 מרס 2024) אין צפי לחזרתם של התושבים לקיבוץ, כך שכרגע המשיב אינו מתגורר במקום שיש בו מסוכנות גבוהה יותר מכלל חלקי המדינה", כתבה השופטת חדד בפסק הדין (2 יוני).
השופטת הסבירה, כי הואיל והסיבה העיקרית להגשת הבקשה נעוצה במקום מגוריו, ומאחר שבעת הזו הדבר אינו רלוונטי – אין בנימוק זה להביא לביטול הצו.
לפיכך, בקשת האיש נדחתה והצו האוסר על נשיאת נשק נותר על כנו.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
