באופן חריג, בית המשפט העליון התערב והפך החלטות של ועדת השחרורים ושל בית משפט מחוזי, והורה על שחרור מוקדם של אסיר השפוט על תיווך לסחר בקילוגרם קוקאין, שבאמתחתו 12 הרשעות קודמות.
האסיר מ' (38), תושב אשקלון שהיה מזוהה עם אנשי דומרני ובעל עבר פלילי עשיר, הורשע בשנת 2022 בתיק סוכן שהופעל על ידי ימ"ר לכיש. לפי כתב האישום בו הודה והורשע, הוא פעל כ"מתווך דומיננטי" בעסקה למכירת 300 גרם קוקאין לסוכן המשטרתי. כמו כן, במקרה נוסף, מ' סייע לאדם אחר במכירת חצי קילוגרם קוקאין לסוכן.
בדצמבר 2022, בית משפט המחוזי מרכז שלח את מ' ל-38 חודשי מאסר. הסנגורית, עו"ד רותם טובול, הגישה ערעור על גזר הדין וביקשה להקל בעונש בשל הליך שיקום יוצא דופן.
הערעור הסתמך על טיפול גמילה ש-מ' עבר במרכז יום בפיקוח שירות המבחן, במשך שנתיים לאחר ששוחרר ממעצרו בתיק, ועד למתן גזר הדין. בסיום הטיפול ולאחר שנים של התמכרות, מ' היה נקי מסמים והוגש תסקיר החוזה אפשרות ממשית לשיקום ארוך טווח.
בית משפט המחוזי נתן לתסקיר משקל מוגבל, אולם בית המשפט העליון קבע כי הנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי וממושך, ולפיכך קיבל את בקשתה של עו"ד טובול וקיצר את עונש המאסר ל-27 חודשים.
בדיעבד, זה היה סיבוב ראשון מבין שניים שבו העליון הושיט יד ל-מ' והתערב בהחלטות הערכאות שמתחתיו.
הסבב השני היה לאחרונה, ועסק בשאלת השחרור המוקדם של מ' ממאסרו.
כתוצאה מתיקון גזר הדין וקיצור עונש המאסר ל-27 חודשים, מ' השלים בפועל שני שליש (מנהלי) מהמאסר כבר בתקופה בה היה עצור. לאחר פסק הדין של העליון אשר החזיר אותו לכלא בדצמבר 23', נותר לו לריצוי השליש האחרון של המאסר (עוד כשנה ברוטו).
באמצעות עו"ד טובול הגיש מ' בקשה לניכוי שליש. עו"ד טובול הצביעה על הטיפול המוצלח שעבר האסיר עוד בטרם כניסתו לכלא במסגרת שירות המבחן.
הפרקליטות התנגדה לבקשה, ונתמכה בדרישת שב"ס מהאסיר כי ישתלב במחלקה טיפולית במסגרת בית הסוהר בתקופה שנשארה למאסרו.
במקרה הזה, הרשות לשיקום האסיר (רש"א) צידדה דווקא בעמדת ההגנה, קבעה כי האסיר בשל להמשך הליך שיקומי בקהילה, ולפיכך תמכה בשחרורו המוקדם.
ועדת השחרורים אימצה את עמדת הפרקליטות, וכך גם בית המשפט המחוזי. הרכב בראשות השופטת יעל רז-לוי דחה את עתירת האסיר וקבע כי הוא אינו בשל לשחרור מוקדם.
עו"ד טובול הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וטענה שעמדת המדינה אינה סבירה. "לא יתכן שגורמי הטיפול בשב"ס יתעלמו מההליך השיקומי והגמילה שעשה האסיר בשירות המבחן, לפני כניסתו לכלא, ימחקו בהינף יד את הישגיו בטיפול, וידרשו ממנו לחזור על אותו טיפול ממושך בבית הסוהר, תוך שימנעו ממנו לקבל ניכוי שליש, לו הוא זכאי כמי שעמד בתנאי השיקום", אמרה הסנגורית.
הפרקליטות, מנגד, טענה כי סירובו של האסיר להשתלב במחלקה טיפולית בבית סוהר אינו יכול להתקבל. הפרקליטות הצביעה גם על מידעים מודיעיניים שליליים שלכאורה נצברו נגד מ', אשר קיבלו משקל בהחלטת בית המשפט המחוזי ובוועדת השחרורים.
נציג הפרקליטות טען בשורה התחתונה, כי אי אפשר לסמוך על אסיר שנכנס פעמים רבות לכלא, ובעבר כבר קיבל שחרור מוקדם בתיק אחר אך מעל באמון שניתן בו, הפר את תנאי השחרור באותו מקרה והשליש הופקע ממנו.
סוף דבר
שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק ארז ישבה לפני כשנה בהרכב שקיצר את מאסרו של מ' בשל ההליך השיקומי שעבר מחוץ לכלא (אז היו לצדה השופטים עוזי פוגלמן ונועם סולברג).
כעת, השופטת ברק ארז שובצה שוב לדון בעניינו של מ', הפעם בבקשתו לשחרור מוקדם, כשלצדה בהרכב השופטים חאלד כבוב ורות רונן.
השופטת ברק ארז קיבלה גם הפעם את בקשת הערעור של מ', וכתבה: "במקרה הרגיל, אין זו דרכו של בית משפט זה להתערב בהחלטות הנוגעות לשחרורם של אסירים. אולם, במקרה זה קיימת הצדקה להתערבותנו. נסיבותיו של המערער אינן שגרתיות, במובן זה שמועד שחרורו על-תנאי (שני שליש) חל בד בבד עם תחילת ריצוי מאסרו. כעולה מחוות הדעת הטיפוליות, במשך פרק הזמן של שנתיים וחצי שבמהלכן היה המערער נתון במעצר, הוא עבר דרך שיקומית מרשימה".
השופטת דחתה את עמדת המדינה וכתבה: "קשה להלום את הטענה שמסוכנותו נותרה בעינה בדיוק כשם שהייתה, בשל עברו הפלילי המכביד. אין להתעלם מאותן עבירות, אך גם אין לומר כי אלו ילוו את המערער כל חייו כצל". עוד סיכמה כי "דחיית הבקשה תוביל לתוצאה של שחרור קרוב מהכלא (בסיום המאסר, ז.ק) ללא כל תמיכה או ליווי, תוצאה שהיא בלתי רצויה מההיבט של האינטרס הציבורי".
לפיכך, בית המשפט העליון אישר את שחרור האסיר בליווי רש"א עם תוכנית פיקוח בקהילה.
עו"ד טובול מסרה בתגובה: "לפסק הדין חשיבות עקרונית, בכך שכברת דרך טיפולית שמתבצעת במסגרת של שירות המבחן לפני כניסה למאסר, מקבלת משקל משמעותי גם כאשר נבחן השחרור המוקדם".
