כשנתיים לאחר שהועמד לדין על סחיטה ועבירות כלכליות, בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על שחרורו של נאסר חרירי – אגבריה למעצר בית באיזוק אלקטרוני (30 מאי)
בכך נעתר השופט ניצן סילמן לבקשת סנגוריו של חרירי – עורכי הדין דורון נוי, יהלי שפרלינג, עו"ד גוליאן חדאד, באסל פלאח, משה יוחאי, ועומר מסארווה.
עם זאת, לבקשת הפרקליטות ניתן עיכוב ביצוע על ההחלטה עד מחר, על מנת לאפשר לה לערער על השחרור (31 מאי).
כזכור, נגד חרירי ואחרים הוגש כתב אישום על עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה, סחיטה בכוח שהביאה לכדי מעשה, עשיית פעולה ברכוש במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, עשיית פעולה ברכוש אסור, שימוש בכל מרמה ערמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס.
מלבד חרירי, שלושה נאשמים נוספים בתיק:
בלאל דבור (42) מנצרת
עכרמה חאג' יחיא (34) מטייבה
קאסם חמדאן (26) מנצרת.
כמו כן מואשמות שתי חברות בבעלותו של אגבריה חרירי, וחברה נוספת בבעלות חמדאן.
כתב האישום כולל שבעה סעיפים, שלושה מהם מיוחסים לחרירי עצמו. בעיקרם מדובר בסחיטת א"ס, איש עסקים מתחום הבנייה, לו היה חוב לדבור. בהוראת חרירי, כך נטען, הנאשמים סחטו אותו באיומים ובכוח, והניעו אותו להעביר לידיהם כסף וזכויות על נכסים בשווי כולל של יותר מ-12 מיליון שקל. הפרקליטות טוענת כי הנאשמים עשו שימוש במוניטין האלים של חרירי, תוך שאיימו על הקורבן.
לפי האישום, סחיטת המתלונן לא התמצתה באיומים מילוליים בלבד, וכאשר א"ס לא עמד בתשלומים שדרשו הנאשמים – בוצע ירי לעבר בתים של קרובי משפחתו ושותפו.
באישום נוסף המתייחס לדבור, נטען כי הוא הוציא מידי קורבן אחר סכומי כסף המסתכמים במיליוני שקלים.
לפרטי כתב האישום המלאים – לחצו כאן
לצד הראיות שהציגה הפרקליטות יחד עם הגשת כתב האישום, היא מסרה הודעות שנגבו מהקורבן, בהן הוא פירט על איומי חרירי ודבור, כולל אירועי ירי לעבר בית קרובי משפחתו.
הנוסע המתמיד
ב-27 בפברואר 2023 הסכימו חרירי, דבור וחאג' יחיא לקיומן של ראיות לכאורה. בהיעדר חלופה, מעצרם הוארך, אולם הם שמרו על זכותם לעיון חוזר בתנאי המעצר.
ב-13 באפריל 2023 הגישו שלושה מהנאשמים בקשה לעיון חוזר. הסיבה: בדיון שהתקיים בהליך העיקרי, התברר שהקורבן טס לחו"ל, טרם חזר, ואין לדעת מתי ישוב. על כן ביקשו הסנגורים להורות על שחרור הנאשמים עד שיאותר העד המרכזי.
ב-8 במאי אשתקד טענה הפרקליטות כי העד מצוי בקשר עם קצין מאוימים, והסיבה לכך שאינו נמצא בארץ היא פעולות ומעשים שביצעו נגדו הנאשמים. בהקשר הזה התברר כי נפתחה חקירה שעניינה שיבוש מהלכי משפט והדחת עד, והפרקליטות מבצעת פעולות בניסיון להביא את העד בחזרה ארצה. הפרקליטות הצהירה כי חקירת השיבוש והניסיונות להביא את העד ארצה יסתיימו תוך ארבעה שבועות.
ב-17 במאי 2023 דחה בית המשפט את הבקשה לעיון חוזר, בנימוק שהיעדרו של הקורבן לא עיכב את ההליכים. השופט ציין כי בפני בית המשפט הוצגו ראיות ראשוניות לכך שהעד חושש להגיע ארצה, והוסיף: "מחומר החקירה עולה, לכאורה, התארגנות רחבת היקף שמטרתה בצע כסף, כשכוחו של הארגון מניע אחרים לקיים דבריו. המשמעות היא כי בשלב הלכאורי דנן עולה מסוכנות גבוהה הנשקפת מאותו ארגון ועילה מהותית של שיבוש ויכולת השפעה על עדים…".
עם זאת צוין בהחלטת השופט, כי ככל שיחלפו 30 ימים והעד לא יגיע ארצה או לחילופין הפרקליטות לא תגיש בקשה להגשת הודעותיו (במקום עדות פיזית) – יתכן שיהיה בכך להצדיק עיון נוסף.
התיק הטברייני
חלף זמן רב מאז שהעד עזב את הארץ, ובתחילת חודש פברואר הגישו הנאשמים בקשה נוספת לעיון חוזר.
בשלב זה התברר פרט נוסף ומשמעותי: במסגרת תיק אחר שבו א"ס משמש עד תביעה, בית משפט השלום בירושלים דחה את בקשת המדינה להגיש אמרות חוץ שלו. הסיבה לדחיית בקשת הפרקליטות עוד יותר מעניינת.
התברר כי החשש של העד מפני חרירי ושות' אינו ההסבר היחיד לאי התייצבותו בארץ, אלא הוא גם חושש מתוצאותיו של הליך פלילי שמתנהל נגדו בבית משפט השלום בטבריה על עבירות מס ומרמה.
בתיק הטברייני, העד הגיע להסדר טיעון עם התביעה, אך בטרם ניתן גזר הדין הוא יצא מהארץ ולא שב. לכן, בדיון בבית המשפט בירושלים, השופט ציין כי מדובר בסיבה ממשית ועצמאית שלא לשוב ארצה, שכן הוא צפוי לעונש חמור.
בעקבות ההתפתחות הזו, כעת קבע השופט סילמן בבית המשפט בחיפה, כי חל כרסום משמעותי בתשתית הראייתית נגד הנאשמים. הפרקליטות שלא השלימה עם עמדה זו, טענה בדיון שהתקיים ב-12 בפברואר השנה כי "גם ייקבע שישנן סיבות נוספות להיעדרותו של המתלונן, התיק מבסס כי הסיבה המרכזית היא פחד מהנאשמים בתיק דנן, וקיימים מידעים מודיעיניים הקשורים למבקש אודות פעילות עבריינית המבוצעת בזמן מעצרו. כל זה מלמד על מסוכנות כלפי עדים".
בתום הדיון הזה, הנאשמים הופנו לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. בשורה של דיונים שהתקיימו בהמשך נבחנו מפקחים שונים וחלופות מעצר שהוצעו. מנגד, הפרקליטות שבה ועמדה על סירובה לשחרורו של חרירי, בין היתר נוכח הסתבכותו בתיק איומים על סוהר, היעדר המלצה משירות המבחן, ודוחות מודיעין לגביו ולגבי קשריו.
לפני מספר ימים, ב-26 במאי, השופט סילמן הפנה את חרירי לקבלת חוות דעת לגבי האפשרות לשחררו למעצר בית באיזוק אלקטרוני. לאחר שחוות דעת זו התקבלה, השופט קבע: "חרף המשוכות הרבות, סבורני כי מדובר במקרה בו יש להעדיף מעצר באיזוק על פני מעצר ממשי".
השופט הוסיף וציין כי עוצמת הראיות בתיק השתנתה באופן מהותי עקב עזיבת עד התביעה המרכזי את הארץ, ההערכה היא כי אינו מתכוון לשוב, וגם ניסיונות הפרקליטות להביאו ארצה עלו בתוהו.
עוד יותר מכך: השופט ציין כי במסגרת התכתבויות עם העד בניסיון לשכנעו לחזור ארצה, הוא דרש תמורת עדותו סכום כסף שיכסה את חובותיו לרשות המסים. השופט ציין בהקשר זה, כי יש בכך לחזק את טענת ההגנה לפיה חששו של הקורבן מגזר הדין בתיק הטברייני מהווה סיבה מרכזית לכך שהוא לא חוזר לארץ.
לצד כל אלו, השופט התייחס לפרק הזמן שחלף מאז הוגש כתב האישום (כשנתיים), במצב שבו עדויות כל העדים באזרחים הסתיימו, והמשפט צפוי להימשך זמן רב. זאת ועוד, השופט ציין את נסיבותיו האישיות של חרירי, ובין היתר את העובדה שבילדותו אביו נרצח.
סופו של דבר, השופט קבע כי חרירי ישוחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני, בכפוף להפקדת מיליון שקל, חתימה על התחייבות עצמית בסכום זהה, וחתימות התחייבות של צד ג' בסך שני מיליון שקל.
בשולי החלטתו ציין השופט כי להחלטה לשחרר את חרירי אין משמעות גדולה ביחס לנאשמים האחרים, בנימוק שהחולשה הראייתית בעניינם אינה בולטת.
עדכון
למחרת היום הגישה המדינה ערר לבית משפט העליון.
השופט אלכס שטיין שדן בערר דחה את החלטתו עד להודעה אחרת, כדי לבחוון את התיק וההחלטה.
בשלב זה חרירי נותר במעצר.
התחילה הספירה לאחור ב.טבעון תתכונן 😀
כמה חרטה . תגידו שהפרקליטות והשופט חיפשו על מה לשחרר אותו . הכל נהיה פה פח מעניין אם היו קוראים לו יצחק או אבן במקום נאסר או וויסאם אם גם היה משתחרר . מדינה בושה וחרפה יש חוקים שחלים רק על יהודים לבני דודים יש חסינות בגלל זה תראו איך המדינה נראית ואיך תראה עוד כמה שנים
איזה ברדק הולך להיות הבומים של חיזבאאלה זה כלום