מהו מועד התחלת החיוב במזונות? זו השאלה שעמדה להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.
אם לילד עתרה לבית המשפט בבקשה לחייב את האב במזונות הבן מאז יום היוולדו באוגוסט 2021, או לחילופין מיום שבו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך.
אב טען מנגד, כי יש להורות על חיובו במזונות רק מהיום שבו הוכר על ידי בית הדין הרבני כאב, בסוף יולי 2023.
הצדדים נישאו בקידושים פרטיים בדצמבר 2020 ולא נרשמו כנשואים. כשנולד הבן, הנתבע לא נרשם כאב.
ההליכים המשפטיים בין הצדדים החלו כחמישה חודשים לאחר הלידה. בבקשה לצו הגנה עתרה האם לאסור על הנתבע להתקרב אליה או לבנה הקטין. במרס 2022 היא הגישה בקשה ליישוב סכסוך (י"ס).
מנגד, הנתבע הגיש במרס 2022 תביעת אבהות, בה עתר לבצע בדיקת רקמות וטען שהאם מסרבת לרשום אותו כאבי הקטין.
במקביל לבקשה לצו הגנה, האם הגישה בקשה למזונות זמניים וקביעת משמורת זמנית אצלה, בטענה שהנתבע טרם הוכר כאביו של הקטין. הבקשה למזונות זמניים נדחתה, בנימוק שהאם עצמה מטילה ספק באשר לאבהותו של הנתבע, ולא ניתן לפסוק בעת שתביעת האבהות מתבררת.
בהמשך הגישה האם תביעה למזונות קבועים, בנוסף לתביעה בה עתרה לקבוע את האחריות ההורית על הקטין בידה. כמו כן היא עתרה למתן זכות חתימה יחידה בכל הקשור לחינוכו ולבריאות של הקטין.
הנתבע, מנגד, ביקש למחוק את התביעה למזונות, בטענה שמדובר בעזות מצח להגיש תביעת מזונות ובד בבד לטעון כי קיים ספק באבהותו.
ביולי 2023 הוכר הנתבע כאביו של הקטין, בפסק דין שניתן על בית הדין הרבני. הצדדים הסכימו כי סכום המזונות שישלם האב יעמוד על 1,600 שקל בחודש, בתוספת מדור בגובה שליש מהשכירות שהאם תשלם (עד 1,600 שקל).
עוד הוסכם, כי אם בית המשפט יפסוק מזונות רטרואקטיביים, האב ישלם 1,400 שקל לחודש.
האם ביקשה לחייב את הנתבע במזונות ממועד הלידה, ולחילופין – ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. האם ניסתה להצדיק את העובדה שלא רשמה את הנתבע כאב בלידה, בתירוץ שהיה צורך לברר אם הוא אכן האב. היא ציינה כי הסכימה לביצוע בדיקת הרקמות על אף שהנתבע "נזכר" לטעון לאבהותו חצי שנה לאחר הלידה.
האב מנגד, ביקש לקבוע כי מועד החיוב יהיה מעת הכרתו כאב על ידי בית הדין הרבני. לטענתו, האם עשתה כל אשר לאל ידה, במשך כשנתיים, על מנת למנוע ממנו לפגוש את בנו, הטילה ספק באבהותו לאורך כל ההליך, והתנגדה לכל קשר או מעורבות שלו בחיי הילד. בנוסף הוא ציין כי האם כתבה לו מפורשות שישכח מלראות את הקטין ואף כינתה אותו "תורם זרע". זאת לאחר שליווה אותה לאורך ההיריון, נכח בלידה ומימן חלק מהציוד לו נדרש התינוק.
השופטת שירלי שי מבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבלה את עמדת האב וקבעה, כי מועד החיוב במזונות יחל ביום בו הוכר על ידי בית הדין הרבני כאב.
השופטת הסבירה, כי האם לא הגישה תביעה כספית ורק מטעם זה לבדו יש לדחות את עתירתה לחיוב מיום היוולדו של הקטין.
באשר לעתירה לחיוב במזונות מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, השופטת קבעה כי מקרה זה נופל בחריגים אשר יכולים לאפשר לה להורות על חיוב במועד מאוחר יותר, ובמקרה הזה מיום הכרת הנתבע כאב, וזאת ממספר טעמים:
אחד, האם הטילה מיוזמתה ספק באבהות הנתבע, לעומת האב שפעל בנחרצות על מנת לבדוק אבהותו, ודרכו היתה ארוכה ולא קלה. "נראה כי לו היה הנתבע 'מרים ידיים' או עוצר באמצע ההליך, אבהותו לא היתה נקבעת לעולם, והתובעת לא היתה עושה דבר לשם כך", נכתב בפסק הדין.
שנית, שליטתה המלאה של האם: "משהתובעת בעצמה לא ידעה אם הנתבע הינו אביו של הקטין, בוודאי לא יכול היה לדעת זאת הנתבע", כתבה השופטת שי. "אולם בשונה מהנתבע, לתובעת עמדו, לכל הפחות, שתי אפשרויות למנוע ספק זה. הראשונה, יכולה היתה התובעת לרשום את הנתבע כאביו של הקטין לאחר לידתו. השנייה, יכולה היתה התובעת לעתור לבדיקת אבהות".
השופטת הגיעה למסקנה כי נשללה מהנתבע האפשרות לשלם את מזונות הקטין מיום היוולדו, ועתירתה של האם לדרוש זאת לאחר שפעלה באופן אקטיבי למניעת קשר בין האב לבנו, הינה בבחינת חוסר תום לב וניצול הליכי משפט. "בית המשפט לא יכול לקבל את טענת התובעת מחד, לפיה הנתבע אינו אביו של הקטין ועל כן נאסר עליו כל קשר עם הקטין, ומאידך, ולשם תשלום מזונותיו, אבי הקטין הוא".
השופטת חייבה את האב לשלם דמי מזונות עבר, בעבור הקטין, מיום הכרת אבהותו, שהסתכמו ב 8,400 שקל.
את האם ייצגו עו"ד רונית פינקלשטיין ועו"ד אלדור לוי פינקלשטיין.
את האב ייצגו עו"ד גלי קוטק איתן ועו"ד דבורה צור.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
