"דם וכסף": סדרה על מאבק ירוק בזיהום אויר שמלבין כסף שחור

"סדרה זו היא יצירה בדיונית המבוססת על אירועים אמיתיים. הייעוד שלה אמנותי, לא תיעודי. יש להתייחס בהתאם לכל האירועים, הדמויות והדעות".
הכיתוב הזה אשר נועד לייצר הפרדה בין הסדרה לבין האירועים האמיתיים עליהם היא מבוססת פותח את כל 12 הפרקים של "דם וכסף", סדרה צרפתית מרתקת ומדהימה בעוצמתה, חלק משמעותי ממנה התרחש בישראל והיא מגוללת שתי וערב את "הונאת הפחמן הגדולה", הידועה מעולמות הדוקו גם כ"הונאת המאה", או "עוקץ המאה".

הסדרה, שכתב וביים קסבייה ג'יאנולי בשיתוף עם הבמאי פרדריק פלנשון, מבוססת על argent et de sang (2018), ספרו של עיתונאי-חוקר בשם פבריס ארפי, שפרסם החל מ-2016 סדרת כתבות על שערוריית הונאת מס הפחמן שהתרחשה בצרפת ובאירופה בשנים 2009-2008.

"דם וכסף" נפתחת בבית המשפט האזורי בפריז, מאי 2017, שני בכירים במשרד המשפטים הצרפתי מתשאלים את סיימון ויינשאטר, שופט-חוקר, מנהל אכיפת המכס הצרפתי לשעבר, שבעקבות חשדות ל"הונאת אשראי הפחמן" הוטל עליו להקים יחידה מיוחדת שניהלה מאבק חובק עולם בעקבת הגנבים.
את השופט החוקר נבחר לגלם השחקן הנהדר, וינסנט לינדון, שדמותו האנושית וקולו הסמכותי כמספר הראשי מהווים את העוגן העלילתי לתוכן המורכב בניסיון להסביר לצופים כיצד בדיוק הניעה כנופיית הנוכלים את העוקץ של המאה – כחמישה מיליארד אירו שנגנבו מהמע"מ הצרפתי והגיעו לשכונות היוקרה של תל אביב ולארגוני הפשיעה בישראל, כפי שפורסם ב"פוסטה" לראשונה בעולם כבר בשנת 2011 – "המהפכה הצרפתית בפשע הישראלי".

באספה הלאומית בפריז, אוקטובר 2008, נאמר על ידי אחד מחברי הפרלמנט שלפי מחקר של קרן המטבע העולמית, היקף הכסף השחור שזורם כיום בכלכלה העולמית נאמד בטריליון דולר (!!!). על פניו נראה כי הנוכלים מהמציאות עליה מבוססת הסדרה גילו שקל יותר לנצל את השווקים הפיננסיים מאשר לשדוד בנקים, וכך המאבק בהונאות המס הפך בעשורים האחרונים לתחום פשיעה דומיננטי המאיים קשות על הכלכלות בדמוקרטיות המערביות.

תמצית תרבות השופוני
הכול התחיל בבלוויל, שכונת עוני צבעונית וססגונית בפרברי פריז, שנודעה כשכונת מהגרים יהודים ומוסלמים מצפון אפריקה, אפריקה ודרום מזרח אסיה. בשכונה הזאת צמח אלן פיטוסי, יהודי סופר פיקח ומגה ערמומי ממוצא תוניסאי, שילוב של חתול רחוב וטווס גבוה וגנדרני, תמצית תרבות השופוני, שלא ידע קרוא וכתוב ורכש את השכלתו מהרחוב. פיטוסי התפרנס מהימורים והונאות קטנות כמו זיוף מכנסי ג'ינס, נעלי ספורט וטלפונים ניידים אבל לאט לאט התחיל לתפוס גובה בהונאות בקנה מידה בינלאומי.

זה מתחיל במנילה, הפיליפינים, שם פיטוסי בדמות פרוזאית שמזכירה לישראלים את זאב רווח משוק מחנה יהודה, מחתים נערות צרפתיות במצוקה שהכיר מבלוויל, כמנהלות חברות קש "ליבוא ויצוא" של לוחות סולאריים. בתמורה הוא שילם להן 5,000 דולר במזומן ו"טיול נחמד עם עבודה של עשר דקות". כך המציא פיטוסי חברות קש שהעבירו את תזרים המזומנים שלהן לבנקים מפוקפקים במדינות כמו דובאי, הונג קונג, איי הבתולה הבריטיים, איי הבהאמה, פנמה, הפיליפינים ועוד, מדינות המאפשרות הלבנת הון ונחשבות למקלטי מס (offshore).
פיטוסי אולי לא ידע קרוא וכתוב אבל כמו כל שחקני הפוקר המיומנים, הוא ידע לספור ולראות כמה מהלכים קדימה.

אחרי חמש שנים בהן פיטוסי ויענקלה אסור המכונה "בולי", חברי ילדות משכונת התוניסאים, עושים יחד הונאות סיבוביות של חשבוניות פיקטיביות על "כסף קטן" כמו ג'ינסים, טלפונים ניידים, משאבות חום, טורבינות רוח ופנלים סולריים (לשם כך הם פתחו מאות חברות קש בכל העולם), הם מגלים באקראי חוק חדש שנועד להפחית את זיהום האויר על בסיס אמנת קיוטו. המחוקק הצרפתי הגדיר מכסות זיהום לחברות ומפעלים ועודד אותם לסחור בעודפי המכסות באמצעות החזר אוטומטי ומיידי של המע"מ על עסקאות אלה.

חוק קיזוז הפחמן נקלט בחושיהם החדים של אשפי חברות הקש והחשבוניות הפיקטיביות, פיטוסי ובולי, שהבינו כי מסתתר פה כסף גדול באמת.
אחרי תחקיר קצר מאתרים השניים את "אוברגרין", המכונה "בורסת הפחמן", חברה פרטית שמאפשרת סחר במכסות פחמן על פי עקרונות החוק החדש. כאן מגלים פיטוסי ובולי שאם חברה חורגת מהמכסה היא יכולה לקנות מחברות האנרגיה הפיקטיביות שלהם את הזכות להמשיך לזהם.

כשפיטוסי ובולי קולטים שהמע"מ שהמדינה גובה על אשראי הפחמן, הוא בדיוק כמו המע"מ שהיא גובה על ג'ינסים וטלפונים ניידים, 19.6 אחוז, הם מבינים שעלו על מכרה זהב.
כל מה שצריכים עכשיו צמד הנוכלים מבלוויל הוא לאתר סוחר בורסה כבד שיעזור להם לנווט בשוק ההון הסבוך וישקיע את מכת הפתיחה בשם של חברת אנרגיה. את כל השאר הם יודעים לעשות בכוחות עצמם מנסיונם העשיר בתחום הונאות המע"מ.

כולם מתחככים במועדוני הפוקר
הטוויסט בעלילה מגיע כשפיטוסי וז'רום אטיאס יושבים ביחד מסביב לשולחן הפוקר. אטיאס, מיליונר יהודי-צרפתי מכור להימורים, טיפוס שחצן ומוחצן שכולו שופוני אחד גדול, שם 100 אלף יורו על פתיחת המשחק, ובטוח בניצחונו. פיטוסי נגנב ממנו ומחליט להעמיק אתו את הקשר. הוא מגלה שאטיאס הוא מולטי מיליונר, בעלים של חברה כבדה שסוחרת בבורסה, נשוי לאנאבל, בתו של איל הנדל"ן אילן פרידמן, שמוערך ביותר ממיליארד אירו.

כולם מתחככים במועדוני הפוקר: פושעים, טייקונים, צוענים, כוכבי קולנוע ושאר מכורים להימורים. בלי הפוקר הם לא היו נפגשים לעולם. מהמרים אמיתיים אף פעם לא עוזבים את שולחן הפוקר. זה הופך לדרך חיים. הכסף הופך לאדרנלין וזה סם שקשה, עד שבלתי אפשרי להיגמל ממנו.
פיטוסי קולט שזה בדיוק עקב אכילס של אטיאס, והוא אורב לו יחד עם בולי במסלול מרוצי סוסים יוקרתי בעיירה דוביל, לשם מגיעים כל השמנה והסלתה. אחרי שחמיו המיליארדר קונה במכירה פומבית סוס נוצץ בחצי מיליון אירו, הם נתקלים באטיאס, כאילו במקרה, מביכים אותו לאללה מול אשתו היפה, ילדיו המתוקים וחמיו האשכנזי והמתנשא, שהבעת גועל נפש מתפשטת על פניו משני ה"ערסים" המתעלקים על חתנו.

השלב הבא: פגישה של פיטוסי ובולי עם אטיאס במשרדיו המהודרים. בולי, שבניגוד לפיטוסי יודע קרוא וכתוב, מגיע לפגישה עם כל חוברות ההסבר העטופות בניילון, מסביר לאטיאס את כל סוגיית "קרוסלת המע"מ" בבורסת הפחמן, ומבהיר לו שמדובר כאן ב"בורדרליין". יענו משהו גבולי. אטיאס נדלק על ה"בורדרליין". זאת תמצית הווייתו. נמאס לו מחמיו המיליארדר, שמנסה למסד אותו בין עסקיו הרבים בעולם, כניסתו ל"בורסת הפחמן" של "אוברגרין", היא הכרזת העצמאות שלו.

הון שלטון עולם תחתון
ואז מגיע ה"בום" הגדול בבורסת הפחמן, המדדים היומיים מזנקים במאות אחוזים ובעקבות הדלפה של האחראי על הסייבר ב"אוברגרין", ואילו פיטוסי בולי ואטיאס חיים את החלום, מבלי להבין שהשופט החוקר ויינשאטר ננעל עליהם: הקשר בין פושעים קטנים לסוחר גדול מהבורסה חשוד בעיניו, יש כאן שני עולמות מנוגדים ומשהו לא מסתדר לו.

חקירתו של ויינשאטר גונבה לאוזנו של אטיאס, שנפגש איתו ביוזמתו ורומז לו על קשריו הטובים במשטרה.
החפרפרת אינה מרפה את ידו של ויינשאטר, "הסמוראי של המכס", אדם ישר כמו סרגל שחרף כל הקשיים האישיים הנערמים בדרכו (מותה של אשתו ותמכרותה לסמים של בתו), נותר נעול מטרה במסע צלב לפענוח אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות בכל הזמנים.

בדרך משתרבבת המציאות לפרשייה הסבוכה. ב-2002, שמונה שנים לפני הונאת הפחמן, ח"כ בנימין נתניהו התארח עם אשתו שרה והילדים הקטנים בביתו המרווח של ארנו ממרן ברובע ה-16 בפריז ובילה איתו בריביירה הצרפתית ובאלפים. ממרן ואביו היו מבכירי סניף הליכוד בצרפת, ולימים נטען כי ב-2009 נתניהו גם קיבל מארנו ממרן תרומה בסך מיליון אירו – נתניהו: הועברו 40 אלף אירו לקרן ציבורית של הליכוד.
דמותו של ארנו ממרן, שתמונה שלו עם נתניהו והילדים משנת 2002 פורסמה בצרפת, היא הדמות אותה מגלם אטיאס בסדרה.

את האמת על קשרי הון שלטון עולם תחתון בין נתניהו למימרן לא נדע כנראה לעולם, חרף נאומי הקוזאק הנגזל של ממרן לאחר מעצרו לפיהם הוא תרם.
כל מה שאנחנו יודעים לפי "דם וכסף" הוא שאטיאס פיטוסי ובולי ברחו לישראל והמשיכו את הונאת המאה מווילה בהרצליה פיתוח.
לפי הסדרה, הם עשו 11 מיליון אירו ב-11 יום ו-200 מיליון אירו ב-20 יום.
הכסף של הפחמן עלה להם לראש, הם נפנפו בעושרם בלי הכרה, חלקו ביניהם את הכסף, רבו ביניהם כשאטיאס גילה שבולי ופיטוסי עשו פי 50 אחוז ממנו.
אם תקישו את הערך ארנו מימרן בויקיפדיה, תוכלו למצוא אינספור תחנות בביוגרפיה שלו התואמות את עלילת "דם וכסף".

אני כועס
מעבר לגודש הריגושים, הפיתולים העלילתיים, אינספור הדמויות, האפיונים האנתרופולוגים והסוציולוגיים המרתקים, והפרקים המרתקים הנלגמים בשלוק אחד, "דם וכסף" מייצרת גם מוסר השכל המבצבץ מכל פריים, מוסר השכל אותו מתמצת היטב סיימון ויינשאטר, המגדלור המוסרי של הסדרה בנאום חוצב להבות לסיום:

"אני כועס על הטכנוקרטים שיצרו שוק פחמן פתוח. הם לא חשבו על הרמאים? על איזה כוכב הם חיים? במקור זה נועד להציל את העולם, את הטבע, את האקלים. ההונאה המטורפת סיפקה לנו מסווה של חיים מזויפים, בהתמכרויות, במועדוני הימורים, בהתהללויות, במגזיני רכילויות. זה הסיפור על הקפיטליזם של הקזינו שהתנגש חזיתית בטירוף של אנשים. המדינה שיחקה פוקר עם הסביבה ורומתה בידי פושעים חסרי רחמים. הונאת הפחמן משקפת היטב את הטרגדיה של החברה המודרנית. כסף שנועד לטובת הציבור והסולידריות – נגזל ונגנב מכיסים של אנשים פשוטים. בשם העם הצרפתי הצדק יושב אל כנו.

• "אני כועס על עורכי הדין הפליליים בחליפות 'דיור' שגוררים תיקים בשביל אלף יורו לשעה. גם הם מתפרנסים מהפשע, כולל מומחי המס ומגיני הזכות לרמות.
• "אני כועס על בתי המשפט שלוקח להם שנים לטפל בתיק הזה…
• "אני כועס על הפקידים, על החוקים הבלתי נגמרים, התקנות, הסעיפים, הטקסטים שגורמים לחוק להיראות כמו גן עדן לרמאים…
• "אני כועס על שוטרים מושחתים שמתחברים לעבריינים בתואנה של 'ככה זה, בשביל לקבל מידע'. השוטרים המושחתים שמסתובבים במכנסי ג'ינס שלהם, כשהם בוגדים בנו בקבלת מתנות, שוחד, תכשיטים, מזומן, מכוניות.
• "אני כועס על הבנקאים, הסוחרים, הברוקרים, הזאבים מוול סטריט שזרקו מיליונים ובשביל מה?
• "אני כועס על הבנקים שלוקחים כסף מלוכלך, מעניקים חיסיון לרמאים, סוחרי סמים וטרוריסטים.
• "אני כועס גם על טוני מונטנה (גיבור הסרט "פני צלקת"), 'היט', דון קורליאונה, 'החבר'ה הטובים'. בגללם הפשע הפך מגניב.
• "אני כועס על כל המטומטמים האלה שצועקים 'אנטישמיות' אם אתה עוצר יהודים. פושע הוא פושע. אם הוא יהודי, קתולי או מוסלמי. כולם שווים בפני החוק.
• "אני כועס על אנשי התקשורת שמציגים את הפושעים כגיבורים, תוכניות האירוח הטיפשיות, המגזינים, והרשתות החברתיות המגוחכות. אפילו ראיתי כמה בחורים בשידור הציבורי שמתרברבים בהונאה שלהם מול עיתונאים שמחפשים ידיעה. איפה זה מסתיים? יש גבול?
• "אני כועס על עצמי, שלא ראיתי את הבת שלי, שהיתה צריכה אותי.

שחקנים:
וינסנט לינדון (סיימון וינשאטר)
נילס שניידר (ז'רום אטיאס)
רמזי בדיה (אלן פיטוסי)
דיוויד איילה (בולי)
ג'ודית קמלה (אנאבל אטיאס)
אנדרה מרקון (אילן פרידמן)
אולגה קורלינקו (ג'וליה)
ויקטורי דו בוס (אמילי ויינשאטר)
איוואן אטאל (אנטון זגורי)
ארי גביסון (עו"ד הופינגר)

"דם וכסף". "D'argent et de sang . HOT VOD ו-NEXT TV.
החל מה-18.4, ימי חמישי, 22:00, HOT HBO. Yes VOD , STING TV ו-yes TV Action