בית משפט המחוזי בירושלים אישר הסדר טיעון, במסגרתו הוטלו על הרב אהרון רמתי תשעה חודשי עבודות שירות בלבד לאחר שהורשע בעבירה הנדירה של החזקה בתנאי עבדות.
ראשית הפרשה היתה בינואר 2020, אז פשטו כוחות משטרה על מתחם מגורים בשכונת הבוכרים בירושלים – סביב סמינר לנשים שהתנהל ככת, קהילה סגורה בה שלט הרב אהרון רמתי.
במקום למדו כ-50 נשים צעירות, חלקן רווקות המתגוררות במתחם ואחרות נשואות עם ילדים.
מעדויות שמסרו נשים אשר עזבו את הקהילה, עלתה תמונה קשה של שליטת מנהיג הקהילה רמתי בנשים ואמצעים סגפניים קיצוניים וענישה שהנהיג.
ממשרד הרווחה נמסר במקביל לחקירת המשטרה, כי נחקרו עדויות על ניצול, אלימות, עושק כספי, הזנחת ילדים ואפילו חשד לפגיעות מיניות במסגרת הכת. הכל לכאורה במסגרת שליטת הרב בנשים, לרבות שליטה בשידוכיהן.
כתב האישום שהוגש לאחר חקירה, באפריל 2020 על ידי פרקליטות מחוז ירושלים, כלל לבסוף עבירות של תקיפת קטין בידי אחראי, שיבוש הליכי משפט והחזקה בתנאי עבדות – עבירה שהעונש המירבי בגינה מגיע ל-16 שנות מאסר. לפי הגדרת החוק, מדובר במצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות כגון שליטה ממשית בחייו ושלילת חירות.
לאחר הליך גישור ממושך, כתב האישום תוקן לאחרונה, הנאשם הורשע בעבירה העיקרית של החזקה בתנאי עבדות ושאר העבירות ירדו.
לפי כתב האישום המתוקן, בשנת 2008 החלו להיאסף סביב הרב רמתי נשים צעירות, רובן חוזרות בתשובה או ממשפחות של חוזרים בתשובה. הנאשם איגד אותן תחת מסגרת שהקים, ואשר כונתה סמינר. הסמינר היווה מסגרת בה התגוררו הנשים בתנאי מחיה קשים, כשחלקן מבודדות מן הסביבה.
על רקע זה, ניצל הרב את התלות שפיתחו הנשים כלפיו לצרכי שירותים שונים שניתנו לו, ובכלל זה מתן כספים, בישולים, ניקיונות, הסעות, הובלות, עריכת קניות, ועוד.
צפו: תנאי החיים ב"כת" כפי שתועדו ע"י מצלמות המשטרה – ימ"ר ירושלים
כפי שניתן להיווכח, במסגרת ההסדר הרב לא הורשע בעבירות אלימות או תקיפה.
על פי ההסדר בין הפרקליטות לסנגוריו של הרב, עורכי הדין שמעון קוקוש ואילן כהן, הוסכם כי ייגזר עליו מאסר שיבוצע בעבודות שירות, ורמתי ישלם פיצויים של 110 אלף שקל בסך הכל שיחולקו בין 11 מתלוננות.
התובעת בתיק, עו"ד רוית קודינסקי אמרה בבית המשפוט כי רמת העונש נגזרת מקשיים ראייתיים, מהקושי של המתלוננות וכנראה גם בקשתן שלא להעיד בבית המשפט, וכן מ"הראשוניות והתקדימיות של התיק" (במקרה המפורסם של גואל רצון, הוא הורשע בשנת 2014 בעבירות מין רבות, גם בקטינות, אך זוכה מהחזקה בתנאי עבדות).
התובעת אמרה כי "עצם הקמתה של כת לא מהווה עבירה פלילית בישראל. רמתי לא הועמד לדין בגין כת שהקים, אלא בגין עבירה פלילית של החזקת בני אדם אגב ניהול הסמינר שלו בתנאים קשים, תוך פגיעה בחירות ולצרכי מתן שירותים".
התובעת הבהירה כי רמת הענישה המוסכמת בין הצדדים אכן נמוכה, אך ניתן להצדיקה בנסיבות המקרה והמורכבות הראייתית שהתעוררה בשל הקושי של הנשים החרדיות להעיד בבית המשפט. לדבריה אין לגזור את הענישה במקרה זה ביחס למקרים עתידיים.
סנגוריו של הנאשם ביקשו אף הם לכבד את הסדר הטיעון. לדבריהם, הנאשם ובני משפחתו נפגעו רבות מפרסומים שונים, שבהם נטענו מעשים שכלל לא נכללו בכתב האישום. ההודאה חסכה את עדותם של 150 עדים, ובהן נפגעות העבירה.
השופטים אלי אברבנאל, חיה זנדברג ומיכל שרביט אישרו את ההסדר "נוכח המדיניות הפסיקתית הממעטת בהתערבות בהסדרי טיעון".
