שר המשפטים יריב לוין פרסם להערות הציבור תזכיר חוק "חקירת אוכלוסיות מיוחדות", שיאפשר נוכחות סנגור בחקירת קטינים, אנשים עם מוגבלות נפשית ואנשים עם מוגבלות שכלית הנחקרים במשטרה כחשודים.
מטרת החוק היא למנוע הודאות שווא ולסייע במימוש זכותן של אוכלוסיות אלו להליך משטרתי ומשפטי הוגן.
המהלך המהפכני שיכניס סנגורים לחדרי החקירות, מגיע בעקבות דוח של הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא, בראשות שופט בית משפט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר. הוועדה הגישה לפני חודש את המלצותיה, לאפשר ליווי סנגור בחקירות לחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, בהם קטינים ואנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית.
המלצת הועדה באה על רקע מחקרים המעלים כי "נטייתם של צעירים, וקטינים במיוחד, להודות בעבירה שלא ביצעו ולהפנים אשם בגין מעשה שלא ביצעו, היא גדולה, וזאת בפרט כאשר נעשה כלפיהם שימוש בראיות כוזבות". באופן דומה, מחקרים מעלים כי גם חשודים עם מוגבלות שכלית או נפשית זוכים לייצוג יתר בקרב מורשעי השווא.
שר המשפטים אימץ את ההמלצה, ובהנחייתו גובש תיקון לחוק הנוער ותיקון לחוק הליכי חקירה והעדה. התזכיר מופץ לקבלת הערות הציבור, בטרם חקיקה.
התזכיר קובע את חובת המשטרה ליידע חשודים מקבוצות אלו לפני תחילת החקירה על זכותם לנוכחות סנגור במהלך חקירתם. ויתור על הזכות צריך להיות מתועד – באופן חזותי או קולי.
לפי תזכיר החוק, ככל שהחשוד מבקש לממש את זכותו, על החוקרים להמתין זמן סביר עד לבואו של הסנגור, בכפוף לסייגים של חשש מסיכול חקירה או פגיעה ממשית בביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
תזכיר החוק מפרט מספר כללים באשר לאופן התנהלותו של עורך הדין במהלך החקירה.
התזכיר קובע: עורך הדין לא יתערב במהלך החקירה, לא יקליט ולא יתעד את מהלך החקירה. עורך הדין רשאי לכתוב הערות במהלך החקירה, על אופן התנהלות החקירה.
כתב עורך הדין הערות, ימסרן בסיום החקירה לידי קצין החקירות בתחנה אשר יתייק את ההערות בתיק החקירה.
סבר עורך הדין כי החקירה מתנהלת באופן הפוגע בזכות הקטין הנחקר, או כי מצבו הגופני או הנפשי של הקטין אינו מאפשר את המשך החקירה, רשאי הסנגור לבקש מהחוקר לעצור את החקירה והחוקר יעדכן בכך את הקצין הממונה.
עוד קובע התזכיר, כי במידה ועורך הדין חורג מהכללים באופן הפוגע בהמשך החקירה, יעצור החוקר את החקירה וידווח על החריגה לקצין הממונה. קצין החקירות רשאי להורות על הוצאת עורך הדין מהחקירה בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי עורך הדין התערב בחקירה באופן שפוגע באפשרות לחקור את הקטין או בטובת החקירה.
אם החליט הקצין להוציא את הסנגור במהלך החקירה, תינתן שהות לקטין או למי מטעמו להסתייע בעורך דין אחר.
תיקון החוק מיועד להתבצע בשלב זה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, תוך ליווי שלה במחקר שיבחן את השפעתה. זאת מאחר ומדובר ב"הצעת חוק המשנה במידה רבה את אופייה של החקירה הפלילית בישראל ועשויות להיות לה השלכות רוחב", כפי שתיאר משרד המשפטים.
כיום, המצב החוקי מאפשר לקטינים זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה. הסדרים דומים קיימים גם לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית, הנחקרים על ידי חוקרים מיוחדים, ובעלי מוגבלות נפשית הזכאים למלווה מטעמם בחקירה.
החוק המוצע נועד לתת מענה נוסף עבור האוכלוסיות המיוחדות.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "מדובר במהלך פורץ דרך שמטרתו להיטיב עם אוכלוסיות הקטינים והאנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם כפי שכבר קורה כיום במדינות ברחבי העולם. האמון שהם נותנים בגורם המוסמך שניצב מולם בחדר החקירות, יחד עם חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות ואת המשמעות של מה שנאמר על ידם בחקירה, מצריך מעטפת נוספת שתבטיח את זכותם להליך הוגן בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה".
החוק המוצע לא חל על חקירות ילדים הנחקרים בידי מערך חוקרי הילדים (עובדים סוציאליים) במשרד הרווחה. הוראות הסעיף לא יחולו גם על חקירות ביטחוניות משולבות של המשטרה ושירות הביטחון הכללי (שב"כ).
