מאז פרוץ המלחמה נדרש שירות בתי הסוהר לקלוט אלפי עצורים בטחוניים חדשים, דבר אשר יצר צפיפות חסרת תקדים. קרוב למחצית מהאסירים במתקנים, כולל כ-20 אחוז מהאסירים הפליליים מוחזקים בשטח נמוך מ-3 מ"ר, שאינו עומד ברף התחתון שקבע בג"ץ כשטח מחיה בבתי הסוהר.
למשך שבעה חודשים הכריז השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על מצב חירום כליאתי, בהתאם להוראת שעה, ופירושו שעקב המצב הביטחוני לא ניתן לקיים את הוראות בית המשפט לעניין שטח המחיה והזכאות של אסיר למיטה.
כך, כ-3,400 אסירים ישנים על גבי מזרן על הרצפה.
הסניגוריה הציבורית ערכה ביקורים רשמיים בארבעה מתקני כליאה בדצמבר 2023 ומפרסמת היום דוח מיוחד (6 פברואר).
ממצאי הביקורים מעלים תמונה מדאיגה של פגיעה חריפה וחסרת תקדים בעצורים ובאסירים, שכוללת צפיפות בלתי נסבלת; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור לא נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים ועוד.
שירות בתי הסוהר לא איפשר לצוות המבקרים של הסניגוריה להכניס מצלמות ולצלם את התאים הצפופים, על כן נשארנו עם תיאורים כתובים בלבד, מה שמותיר מקום לדימיון של הקורא.
בית סוהר כרמל (עתלית)
בית סוהר פתוח יחסית לאסירים פליליים בלבד, עם דגש על תקופות קצרות.
המבקרים מטעם הסנגוריה נתקלו בצפיפות קשה ביותר. בתא אחד צופפו 13 אסירים במקום 10, ושטח המחייה שלהם עמד על 2.24 מ"ר לאדם.
בנוסף, כל 13 האסירים נדרשים לעשות שימוש בתא שירותים אחד, מצב המוביל לחיכוך בין האסירים ואף למצבים בהם אסירים מבוגרים מתקשים להתאפק ולהמתין לתורם.
כלא דמון
בית סוהר מיושן שמאוכלסים בו בעיקר בטחוניים
עלה כי במספר תאים עצורים ישנים על מזרן רצפה כשאחד העצורים סיפר שהוא ישן על מזרן במשך שבוע. זהו מתקן שנבנה טרם קום המדינה ואף נסגר בשנת 2000, אך בהמשך עקב מצוקת מקום חודשה הכרזתו כמתקן כליאה למרות מצבו הפיזי הרעוע של המבנה.
כלא אשל
בית סוהר סגור בדרום, מיועד בעיקר לפליליים.
בתאי אגף 5 (טעוני הגנה) נמצאו במהלך הביקור תנאי תברואה ירודים, למשל, עדיין משתמשים שם בשירותי כריעה, כשצינור ההמקלחת ממוקם מעליהם.
צוות המבקרים מסר כי באזורים אלו שרר ריח רע וכי באותו החלל של החדר מניחים אסירים מוצרי מזון וכלי אוכל ובישול.
עוד צוין כי באחד התאים לא היו חלונות שניתנים לסגירה ופתיחה מלאה. לפיכך, אסירים מכסים את החלון בעזרת שקית ניילון המודבקת לדפנותיו, על מנת שלא יחדרו לתא אויר קר ואפילו גשם. האסירים מסרו לצוות המבקרים כי למרות האיטום בשקית ניילון, קור עז חודר לתא בלילות.
עוד מסרו אסירים כי בעיית המזיקים מורגשת, קיימת תופעה של כניסת חולדות לתאים דרך חורי הביוב.
באגף 8 (בידודים), מצא צוות הביקורת כי מדובר בעוד אגף במצב ירוד מאוד, רווי עובש וקירות מתקלפים, שאינו ראוי להחזקת בני אדם. לצד תנאי המבנה, האסירים הלינו כי הם מוחזקים בתאים קטנים ביותר.
באגף 6 (הפרדה) המבקרים התרשמו כי גם כאן מוחזקים אסירים בצפיפות יתרה בתנאים קשים. אחד האסירים שיתף את צוות המבקרים כי מאז תחילת המלחמה נלקח ממנו כל הציוד האישי, כולל תמונות של בני משפחה, כלי בישול ומזון שרכש בקנטינה. אותו אסיר מסר שהוא נותר עם בגדיו בלבד. עוד ציין כי מדי שבוע מקבלים האסירים מכסת ירקות של שישה פרטי ירק (כולל תפוח אדמה או חציל למשל), אולם מאז שנלקחו כלי הבישול אין דרך לבשלם.
מגרש הרוסים בירושלים
בית המעצר השערורייתי הצמוד לבית משפט השלום בירושלים – עצורים פליליים בעיקר.
לרוב מוחזקים בו עד 170 עצורים, בשעת החירום הגיעו ל-230 עצורים, חלקם בטחוניים.
בסנגוריה הציבורית אומרים כי הם מבינים את המצב החריג שנובע מהלחימה, אך לא ניתן להשלים עם מציאות בה מוחזקים אלפי עצורים ואסירים בשטח מחיה בלתי אנושי לאורך תקופה הולכת ומתמשכת, כולל אסירים פליליים.
לעמדת הסנגוריה, עם קליטתם הפתאומית של אלפי עצורים ואסירים עקב המלחמה, מצופה כי תיערך חשיבה מחודשת וינקטו צעדים מידיים להפחתת הצפיפות במתקני הכליאה.
הסניגוריה מציעה את הצעדים המידיים הבאים:
צמצום שיעור המעצרים. כ-40 אחוזים מאוכלוסיית בתי הסוהר הם עצורים שטרם התבררה אשמתם. נתון זה מחזק את הצורך בגיבוש מחדש של מדיניות המעצרים במיוחד בעבירות קלות.לעמדת הסניגוריה, כפי שהתקבל בחקיקת החירום בתקופת הקורונה. ראוי להוסיף דרישה של "חיוניות המעצר", לפיה בית המשפט יאפשר מעצרו של אדם כאמצעי אחרון, ורק במקרים בהם לא ניתן להסתפק בחלופה מתאימה.
הפחתת שימוש במאסרים קצרים. הרחבת המענים החלופיים והעדפת האינטרס השיקומי: בהקשר זה יש להכניס לחוק הוראה מפורשת הקיימת במדינות רבות שלפיה עונש מאסר בפועל יוטל על ידי בית המשפט רק במקרים שבהם לא ניתן להסתפק בענישה שאינה כוללת כליאה, וכאמצעי אחרון.
קיצור משך המאסר באמצעות ועדות השחרורים. בשנים האחרונות רואים ירידה משמעותית בשיעור האסירים המשתחררים בניכוי שליש, נמסר. הסנגוריה הציבורית מציעה קביעת ברירת מחדל של שחרור מוקדם כשמדובר בתקופות מאסר מסוימות ובהינתן התנהגות תקינה.
בלימת יוזמות חקיקה שיובילו להחמרה. בעת האחרונה ניכרת מגמה ברורה של ריבוי הצעות חוק, רובן הצעות חוק פרטיות המוגשות על ידי חברי כנסת, אשר מבקשות להביא להחמרה ניכרת בענישה ולשימוש מואץ בעונשי מאסר ועונשי מינימום לגבי קשת רחבה של עבירות.
הוראות להקלה על הצפיפות:
מתן חופשות מיוחדות לאסירים לקראת תום תקופת מאסרם;
הרחבת השחרור המנהלי של קבוצות אסירים מסוימות ובמיוחד אסירים השפוטים לתקופות קצרות;
יצירת חלופה לכליאה של מאסר בית בפיקוח אלקטרוני (משמורת בקהילה).
הסניגורית הציבורית הארצית עו"ד ענת מיסד כנען: "עלינו להבטיח שמערכת הכליאה הישראלית תשמור על צלם האדם הבא בשעריה. העצורים הם מכל גווני החברה הישראלית, הם כוללים אנשים שנעצרו על דברים קלי ערך, או נעצרו לשווא בשל סכסוכי שכנים וכד', כמו גם אנשים שנדונו לעונשים ממושכים. לא יתכן שבמדינת ישראל של שנת 2024 יוחזקו כלואים בתאים מצחינים עם חולדות, עובש ובקור עז, ללא בגדים להחלפה, ללא משקפיים לכלואים כבדי ראיה ואף ללא גישה לשירותים כשהם נזקקים לכך. ממצאי הביקורים של הסניגוריה הציבורית הם קריאת השכמה למערכת הפלילית כולה. יש בישראל כליאה עודפת, ממהרים לעצור בני אדם גם בהעדר הצדקה, ולאור מצב החירום הכליאתי חייבים לחדול מכך לאלתר".
משב״ס נמסר: "עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פועל שירות בתי הסוהר תחת מצב חירום כליאתי בקליטת אלפי אסירים בטחוניים ופליליים. עם כניסתו של ממלא מקום נציב בתי הסוהר, גונדר קובי יעקובי ב-24 בינואר ביקש לקבל לידיו את מצבת הכליאה והנחה על ביצוע פעולות מידיות ובהן קידום תכנית להוספת מקומות כליאה, המשך תכנון מצבת הכליאה בשים לב להחלטות בג״צ, ושמירה על שלום הסגל וביטחונו".
