עו"ד אתי כרייף על דחיית התביעה נגד הדס שטייף: "אגרוף בבטן"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה על הסף את תביעת המיליונים שהגישה השופטת לשעבר אתי כרייף נגד גלי צה"ל, העיתונאית הדס שטייף, איש הסייבר יוליוס רוזנברג ומשטרת ישראל (27 דצמבר).

השופטת לשעבר כרייף נחקרה בחשד למתן שוחד, טובות הנאה מיניות לראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, כדי לקדם לכאורה את מינויה בוועדה לבחירת שופטים. בסופו של דבר המשנה לפרקליט המדינה מומי למברגר החליט לסגור את התיק לאחר שלא התגבשה עבירת שוחד, ועקב הפריצה לטלפונים של נוה.
בד בבד, הפרקליטות הבטיחה להדס שטייף ולמומחה הסייבר מטעמה חסינות מפני העמדה לדין לאחר ביצוע עבירות לכאורה של חדירה לטלפון ופגיעה בפרטיות.

ביולי 2022 הוגשה תביעת הנזיקין על ידי השופטת לשעבר בגין פגיעה בפרטיות, רשלנות והפרת חובה חקוקה. התביעה הוגשה גם נגד משטרת ישראל, עקב ניהול הליך פלילי על בסיס ראיות פסולות שמקורן בעבירה.
כרייף טענה באמצעות עו"ד עמית חדד, כי נגרם לה הפסד שכר עתידי של 11 מיליון שקל עקב הפסקת כהונתה כשופטת ונזקים נוספים במיליוני שקלים. לצרכי אגרה, העמידה את התביעה על ארבעה מיליון שקל.

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אליהו בכר דחה את תביעת כרייף על הסף וקיבל את הטענות המקדמיות של הנתבעים.
לגבי הפגיעה הנטענת בפרטיות, השופט קבע כי ישנה התיישנות. עילת התביעה התגבשה כבר בינואר 2019 – כאשר מכשירי הטלפון של אפי נוה נמסרו על ידי הגרושה חני נוה להדס שטייף וממנה לפורץ, וזמן קצר לאחר מכן פנתה שטייף לפרקליט המדינה שי ניצן ומסרה את המכשירים למשטרה.

ב-16 בינואר 2019 נעצרו השופטת ועו"ד נוה, כאשר במקביל, בשידור בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל חשפה שטייף כיצד יזמה את הפרשה, שמה ידה על המכשירים וחשפה את החומרים שלכאורה גילו שחיתות פלילית וציבורית על ידי ראש לשכת עורכי הדין וחברתו השופטת.
התביעה נגד שטייף בגין פגיעה בפרטיות התיישנה משום שהוגשה לאחר יותר משנתיים מיום התגבשות העילה. הפריצה לטלפונים וחשיפת החומרים בפני אנשי גלי צה"ל והמשטרה – "נולדה" בסוף שנת 2018-תחילת 2019. התביעה של כרייף הוגשה רק אחרי שלוש שנים וחצי, ביולי 2022 ולכן היא התיישנה.

השופט קבע כי גם דינה של התביעה נגד המשטרה – להידחות על הסף מחמת השתק.
כאמור, השופטת לשעבר טענה כי החקירה נפתחה שלא כדין על בסיס ראיות פסולות, ודרשה פיצוי על הפסקת כהונתה כשופטת והפסדי שכר.
השופט בכר הזכיר כי היתה זו השופטת כרייף שהגיעה להסכם פרישה עם הפרקליטות, על מנת שלא תועמד לדין בעבירה נפרדת של השמדת ראיות.
ב-16 בינואר 2019 כשנעצרה וישבה בחדר החקירות במשרדי להב 433, השופטת ניצלה רגע שחוקרי יאח"ה יצאו מהחדר, הושיטה יד אל מכשיר הטלפון שלה שהיה על השולחן, ומחקה מסרונים בינה לבין השר וחבר הוועדה לבחירת שופטים דאז משה כחלון, שהיה "שושבין" נוסף במינויה.

השופט בכר קבע כי בנסיבות בהן צמחה לכרייף טובת הנאה של סגירת התיק הפלילי כתוצאה מהסכמתה לפרישה מכס השיפוט – היא אינה יכולה לטעון שיש לפצות אותה על כך.
"התובעת מנועה ומושתקת מלטעון לנזקי שכר שנגרמו לה, משום שפרישתה מכס השיפוט נעשתה בהסכמתה וברצונה, בתמורה לכך שייגנז נגדה התיק הפלילי, שבו קיימות לכאורה די ראיות כדי להעמידה לדין בעבירה של השמדת ראיה", כתב השופט. "בנסיבות אלה, הגשת התביעה על ידה לפיצוי בגין הפסדי שכר נעשתה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט".

כרייף חוייבה בהוצאות של 30 אלף שקל לנתבעים.
את הדס שטייף ייצג עו"ד דודי זילברבוים.
את יוליוס רוזנברג ייצגו עורכי הדין משה שפירא ורוני אלוני סדובניק.
את המדינה ייצגו עורכי הדין חנה לנדאו, קובי דוידוביץ ומאיה חדד מהפרקליטות (אזרחי).

עו"ד כרייף מסרה בתגובה: "ההחלטה הזו היא סוג של אגרוף בבטן. מסתבר שדוד לא באמת יכול לעמוד מול גוליית ומול שרץ שהוכשר. לתחושתי, בית המשפט מסיבותיו ירה מראש את החץ ואז קושש את המטרה. שוקלת האם נכון לי לפתוח פצעים שהחלו להגליד ולערער על החלטה שמייצגת בעיקר אטימות וחוסר הבנה בדבר הנזק העצום שנגרם לי בחסות החוק".

בניגוד לכרייף – אפי נוה הקדים והגיש תביעה באמצעות עו"ד בעז בן צור נגד הדס שטייף ותחנת גלי צה"ל כבר בפברואר 2019, חודש בלבד אחרי אירועי מעצרו.
הדיונים בתביעה הזו רק בתחילתם והם עשויים להימשך זמן רב. הצדדים רק מסיימים להגיש את ראיותיהם בתיק לאחר התדיינות ארוכה, כשעל הראיות או חלקן הגדול מוטל עדיין חסיון מכוח צו איסור פרסום.
ב-18 ינואר 2024 אמור להתקיים דיון קדם משפט בתיק.