שוטר מחוז ש"י לשעבר הורשע בביצוע מעשים מגונים בנהגת 

שתף כתבה עם חברים

הנאשם כפר בכל סעיפי האישום נגדו, אך בית המשפט השתכנע מגרסת המתלוננת וקבע: ״גרסת הנאשם – בלתי מהימנה ולא משכנעת״

(צילום ארכיון להמחשה: משטרה)

20 ספטמבר – בית משפט השלום בירושלים הרשיע את מאהר חניפס, שוטר סיור לשעבר במחוז ש״י, בביצוע מעשים מגונים בנהגת, שאותה עצר לבדיקה.

כתב האישום הוגש לבית המשפט בירושלים בחודש ינואר 2020 על ידי המחלקה לחקירת שוטרים.
נטען בו כי ב-8 פברואר 2019 המתלוננת נהגה ברכבה ופנתה בצומת בית ג׳אלה בו מוצב תמרור עצור, ולאחר שסיימה את הפנייה הורה לה השוטר הנאשם לעצור בצד הדרך בטענה כי לא צייתה לתמרור. במהלך בדיקת הרישיונות שערך לה השוטר הוא ביצע בה מעשים מגונים, ובהמשך החזיר את המסמכים למתלוננת ושחרר אותה לדרכה.

על פי פירוט כתב האישום, המתלוננת פתחה את תא הכפפות ברכב כדי להוציא את הרישיון כפי שהתבקשה, ואז הנאשם הכניס הנאשם את ידו הימנית, בלא הסכמת המתלוננת ובניגוד לרצונה, הניחה על כתפה השמאלית והחל לעסותה. בתגובה למעשיו הרחיקה המתלוננת את כתפה, אך הנאשם המשיך לאחוז בכתפה ולעסות אותה.

בהמשך, כך נטען, ניסה הנאשם למשוך את ידה לעברו, אך המתלוננת משכה את ידה חזרה ואף סירבה לתת לו לאחוז בה כשביקש זאת. בעת שהנאשם החזיר את רישיון הרכב למתלוננת הוא גם ביצע תנועת ליקוק על שפתיו, תוך שהוא מביט בפניה של המתלוננת, ולאחר מכן הצמיד את אזור חלציו לדלת רכבה של המתלוננת והחל להזיז את אגנו קדימה ואחורה לסירוגין. במשך כל הזמן הזה תחקר הנאשם את המתלוננת בשפה הערבית, לגבי מצבה המשפחתי והתעסוקתי, לטענת התביעה על מנת להיות בטוח שמדובר באישה רווקה, שעבורה מורכב יותר להתלונן על עבירות מין בחברה הערבית.

הנאשם כפר במעשים שיוחסו לו בכתב האישום, ובאמצעות בא כוחו, עו"ד יצחק כהן, טען כי מדובר בהמצאה מוחלטת של המתלוננת או בפרשנות לא מציאותית לפעולותיו. לעומת זאת, המחלקה לחקירות שוטרים, באמצעות עו"ד יולנדה טולדנו, טענה כי על בית המשפט לקבל את גרסתה של המתלוננת במלואה ולהרשיע את הנאשם בביצוע מעשים מגונים. ואכן, לאחר ניהול ההוכחות בבית המשפט, הורשע השוטר לשעבר בכל המעשים שיוחסו לו בכתב האישום.

שופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולוק, קיבל לחלוטין את עמדת המחלקה לחקירות שוטרים וקבע כי "העדויות על תיאור המקרה מפיה של המתלוננת והעדויות על מצבה הנפשי של המתלוננת, יש בהן לשכנעני במהימנות עדותה. מנגד, גרסת הנאשם היא שהמתלוננת, ללא כל סיבה ותוך טרחה ומבוכה רבה, פשוט החליטה להגיש תלונת סרק נגדו תוך המצאה מפרי דמיונה של אירועי של הטרדה מינית נגדה – גרסה זו היא בלתי מהימנה ולא משכנעת".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *