שני אחים מלוד, סמי ומוחמד עבד אל האדי, הואשמו שבאמצעות חברה בבעלותם ניכו חשבוניות מס פיקטיביות והתחמקו מתשלום מס במיליונים.
המחלקה הפלילית במע"מ טענה כי בשנים 2012-2013 הגישה החברה של האחים דוחות כוזבים, בהם ניכו מס תשומות ב-3.3 מיליון שקל על בסיס הוצאות פיקטיביות, ללא מסמכים על מנת לקזז תשלום מס במרמה.
עוד נטען כי הנאשמים אף הוציאו חשבוניות פיקטיביות לחברה אחרת בסכום של 7.5 מיליון שקל, ובכך סייעו למקבל החשבוניות להתחמק ממס.
הסנגורים, עורכי הדין ווליד כבוב ויוסי חמצני, ניהלו משא ומתן עם המחלקה המשפטית במע"מ, בסיומו נחתם הסדר טיעון וכתב האישום תוקן באופן משמעותי.
במסגרת תיקון כתב האישום, נקבע כי הנאשמים ביצעו את העבירות בהנחיית אדם אחר.
שנית, סכומי העבירות תוקנו והופחתו.
שלישית, סעיף האישום שייחס לאחים הפצה של חשבוניות פיקטיביות לחברה אחרת נמחק.
בסופו של יום, האחים הורשעו על פי הודאתם רק בקיזוז חשבוניות פיקטיביות בספריהם. סמי עבד אל האדי הורשע בקיזוז מס תשומות של 2.2 מיליון שקל, ומוחמד הורשע בקיזוז מס של 1.7 מיליון שקל במרמה.
ואולם, לאחר תיקון כתב האישום, התובעת מרשות המסים עוה"ד הדס פרנקו, ביקשה לגזור על שני האחים עונשי מאסר בפועל – 20 חודשים לסמי ו-10 חודשי מאסר למוחמד.
התובעת הדגישה שהחוב לרשות המסים בשל מעשי המרמה נותר בעינו, והנאשמים לא הסירו את המחדל ולא כיסו את החוב לאחר שגזלו את קופת המדינה.
הסנגורים עורכי הדין חמצני וכבוב הדגישו מנגד את תיקוני כתב האישום, ובראשם שהנאשמים פעלו "בהנחיית אחר". הדבר מלמד כי הם לא היו הוגי הרעיון העברייני, או מתכנניו, אלא מעין אנשי קש, אשר הובלו על ידי אדם אחר, שעמו לא מיצו הרשויות את הדין.
הסנגורים הפנו לתסקירי שירות המבחן אודות גילם הצעיר בעת ביצוע העבירות (מוחמד היה בן 18 בלבד), ונסיבותיהם האישיות. שירות המבחן המליץ להימנע מהטלת מאסר בפועל על שני האחים.
עוד ציינה ההגנה כי העבירות בוצעו בשנים 2012-2013, וכתב האישום הוגש רק אחרי שש שנים ויותר, באפריל 2019 .
נשיא בית משפט השלום בראשון לציון מנחם מזרחי, ציין בפתח גזר הדין כי "הלכה למעשה נאשם 1 גזל 2.2 מיליון שקל מקופת המדינה ונאשם 2 גזל 1.7 מיליון שקל, ושניהם לא הסירו את המחדל, ולו הסרה חלקית ביותר".
לדברי השופט, חומרת המעשים ואי-השבת הגזל, מחייבים בדרך כלל הטלת מאסר בפועל. ואולם במקרה זה, החליט השופט לחרוג ממתחם הענישה, הן מאחר שהנאשמים פעלו כאמור "בהנחיית אחר", הן משום שכתב-האישום הוגש בשיהוי של שנים וזהו מחדל של מחלקת התביעות ברשות המסים – ללא הסבר סביר.
בנוסף, מדובר בנאשמים צעירים, שאין נגדם תיקים חדשים – נתון המלמד על שיקום מסוים.
לבסוף, קבע השופט מזרחי כי לא יוטלו עונשי מאסר על מנת ש"לא להסיג את הנאשמים לאחור ולא לפגוע בהמשך התהליך השיקומי, הנורמטיבי שבו הם מצויים", עשר שנים אחרי ביצוע העבירות. לפיכך קבע גזר הדין עונשים של תשעה ושישה חודשי עבודות שירות וקנסות של 15 אלף ו-10 אלף שקל לשני האחים, בהתאמה.
