בחודש מרס 2022 הוגשו על ידי הפרקליטות כתבי אישום נגד ראשי משפחת הפשע מאלק ונאסר חרירי עקב סחיטת זוכים בקרקעות של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
ברקע, סכסוך דמים היסטורי בין משפחת חרירי למשפחת עבדל קאדר, בעטיו משפחת הפשע נאלצה לעזוב את מתחם מגוריה בטייבה בתמורה לשטחים חלופיים.
בהסדר עם רמ"י נקבע כי חלק מהקרקעות יישארו בחזקת חמולת חרירי, וחלק יוחזרו למדינה וישווקו במכרזים. אלא שאז ראשי משפחת חרירי ואחרים מטעמם סחטו אזרחים שניגשו למכרזים ודרשו להפקיע מידיהם את הזכויות, או לשלם פיצוי של מאות אלפי שקלים עבור השימוש בקרקעות ה"הסטוריות" של המשפחה.
רשות איסור הלבנת הון חוזרת אל הפרשה בדוח השנתי שלה המתפרסם היום, במסגרתו נמסרים נתונים על שיתוף הפעולה בין הרשות למשטרה במודיעין פיננסי וחקירות פשיעה כלכלית.
בדוח המסכם את השנה האחרונה מוזכרת הפרשה כך: "חקירה של משטרת ישראל, רשות המסים בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון חשפה פרשיית סחיטה באיומים והלבנת הון של אחת ממשפחות הפשע הבולטות בארץ. לאחר שמשפחת הפשע השתלטה על קרקעות במרכז הארץ, הוסכם על מתווה הסדרה במסגרתו המשפחה תפנה את הקרקעות ותשיב אותן לצורך שיווקן במכרזים פומביים. לאחר שהתמודדו והפסידו במכרזים פומביים על הקרקעות, בני משפחת הפשע ואנשים מטעמה החלו לסחוט באיומים אזרחים אשר זכו במכרזים… בחלק מהמקרים נדרשו הזוכים לשלם דמי חסות (פרוטקשן) למשפחת הפשע או לאנשי קש מטעמה.
"בני משפחת הפשע ניכו את כספי הסחיטה שהתקבלו בהמחאות מהנסחטים לנותן שירותים פיננסיים, ומשם הועברו הכספים לחשבונות של אנשי וחברות קש מטעמה של משפחת הפשע".
זו דוגמה לפרשה אחת מתוך מאות חקירות משטרה בהן תמכה הרשות וסייעה באיתור מסלול כספי הסחיטה או עבירה אחרת, וצביעתם.
בדוגמה שנייה מוזכר עסק עתיר מזומנים בתחום הובלות ועבודות עפר, ששימש לפי החשד כמלבין הון עבור ארגון פשיעה אבו לטיף. בעל העסק קיבל סכומי כסף רבים במזומן, שעל פי החשד מקורם בסחיטה ועבירות נוספות של ארגון הפשיעה, אשר עורבבו עם כספי העסקאות המבוצעות בתוך העסק. בשלב הבא פנה החשוד לנותן שירותים פיננסיים שלא היה מודע למקור הכספים לטובת לקיחת הלוואות, במטרה להחזיר את ההלוואות באמצעות המזומנים שקיבל מארגון הפשיעה.
חשיפת מסלול הכסף הוביל לגל מעצרים לפני שנה בהובלת יחידות להב 433.
ייעוד הרשות לאיסור הלבנת הון בראשותה של עו"ד עילית אוסטרוביץ לוי הוא מלחמה בכלכלה השחורה שמנצלת את המערכת הפיננסית ומתן סיוע לגופי האכיפה והביטחון.
"מרכז ההתרעות" של הרשות יושב על מאגר מידע שקולט דיווחים שוטפים מגופים המחויבים בחובת דיווח – ביניהם בנקים, חברות אשראי, סוכני ביטוח, נותני שירותים פיננסיים, חברי בורסה, מנהלי תיקים, זירות סוחר וסוחרים באבנים יקרות.
הרשות מפרסמת כי בשנת 2022 נמשכה העלייה המשמעותית במספר ההתרעות שקיבלה מהגופים המדווחים, כולל 170 אלף ידיעות על "פעילות בלתי רגילה" (בדפוס חריג) של לקוחות. עלייה משמעותית במיוחד נרשמה בדיווחי נותני שירותים פיננסיים (צ'יינג'ים): גידול של 107 אחוז במספר הדיווחים על "פעילות בלתי רגילה" ביחס לשנת 2020 וגידול יחסי של פי 4 בחמש השנים האחרונות – מ-23 אלף דיווחים בשנת 2017 טרם כניסת חוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, ל-91 אלף דיווחים בשנת 2022.
למעשה, בשנת 22' העבירו צ'יינג'ים לרשות יותר דיווחים "בלתי רגילים" מאשר הבנקים. לפי הרשות, הנתון משקף את העובדה שסקטור שירותי המימון החוץ בנקאי ממשיך לגדול ולצמוח במהירות (כולל חברות גדולות שנכנסו לתחום) – עם מגמת גידול עקבית בהיקף הפעילות ביחס לסקטור הבנקאי.
מרכיב אחר וקריטי בבסיס המאגר של רשות איסור הלבנת הון מבוסס על שיתופי פעולה בינלאומיים. בשנת 2022 החליפה הרשות מידע מודיעיני עם 62 מדינות – על יעדי פשיעה וטרנזקציות חשודות, לשם זיהוי מלבינים ואיתור נכסים מוסתרים ברחבי העולם – החל מחשבונות בנק וכלה בנכסי נדל"ן ובעלות בחברות.
כפי שפורסם, בשנת 2022 נחתם הסכם לחיזוק שיתוף הפעולה המודיעיני עם יחידת המודיעין הפיננסי של צרפת. התארחו בארץ משלחות של הרשויות המקבילות בהולנד וגרמניה, ויצאו מהארץ משלחות לגרמניה, אוסטרליה ובחריין.
דוח הרשות סוקר טכניקות מובילות של מלביני ההון בארץ ובעולם:
– הלבנת הון באמצעות ניצול סחר בינלאומי בסחורות ושירותים, ייבוא ויצוא, והנפקת חשבוניות מזויפות בשערוך מנופח של הסחורה, תוך שימוש בחברות ואנשי קש.
– עסקאות בנכסים שניתן לבצע מניפולציה על שוויים – יהלומים, זהב, חפצי אמנות, נדל"ן ועוד.
– שימוש בחברות פיקטיביות כצינור להעברת כספים, ושימוש בחברות המנהלות עסקים לגיטימיים. בדרך כלל אלה יהיו חברות שיש להן תזרים מזומנים גבוה הקשה לשומה.
– הברחת נכסים פיננסיים ומזומן למדינות בהן משטר איסור הלבנת הון חלש יחסית, כגון פיקוח רופף על המטבע, קיום חוקי סודיות בנקאית נוקשים ואין בהן חובת דיווח על פעולות בנקאיות חשודות.
– ניצול נאמנויות – שימוש שמבצעים מלביני הון מקצועיים בשירות עבריינים וארגוני פשיעה במבנים משפטיים מורכבים לצורך הסתרת זהותם, טיב פעילותם ומקור כספם. מבנים משפטיים אלו מסתמכים על הקמת חברות במדינות וטריטוריות תוך ניצול פערים רגולטוריים בין-מדינות באופן המונע חקירה ואכיפה אפקטיבית. לפי הרשות, "היקף וחומרת התופעה נחשפה לעיני הציבור בשנים האחרונות בעקבות הדלפות מסמכים כדוגמת מסמכי פנדורה ומסמכי פנמה, כמו גם העובדה כי למרות התחייבויותיהן, מדינות רבות אינן מיישמות את הדרישות הנוגעות למניעת ניצול לרעה של מבנים משפטיים".
– נכסים וירטואליים ותחום הקריפטו – התפתחות זו כוללת מגוון יישומים ופלטפורמות חדשות המציעים העברת ערך ושירותים פיננסיים מגוונים על בסיס פיתוחים טכנולוגיים חדשניים. שווי השוק עדיין עומד על כטריליון דולר, למרות מספר משברים שאירעו בשנת 2022 כמו קריסת בורסת FTX, פשיטת הרגל של חברת צלזיוס (Celsius) והתמוטטות של המטבע טרה (Terra).
הרשות מציינת כי "רשויות האכיפה והחוק ברחבי העולם המשיכו בשנה האחרונה לפעול לבלימה וצמצום של השימוש והניצול לרעה של טכנולוגיות אלו לצרכי הלבנת הון ומימון טרור. בין הצעדים שננקטו ניתן למנות את שיתוף הפעולה הבינלאומי להשבתת שוק הדארקנט הגדול בעולם Hydra והטלת הסנקציות על שירות המיקסר המבוזר Tornado Cash וזירת המסחר הרוסית Garantex, אשר היו מעורבות כולן, על פי הנטען, בהלבנת הון בהיקף נרחב".
בישראל, יש לציין, נכון למועד זה ניתנו על ידי רשות שוק ההון ארבעה רישיונות בלבד לעסקים הפועלים בתחום הקריפטו.
– הלבנת הון באמצעות סחר ומימון רכבים – במדינת ישראל מתנהלת פעילות ענפה של סחר ברכבים באמצעות סוכנויות רכב ומגרשים. לפי הרשות, מתבצעת פעילות המעלה חשד לניצול סחר ברכבים לצורך הלבנת הון, לרבות קשר לארגוני פשיעה. צוין כי "הרשות זיהתה שימוש באנשי קש לצורך ביצוע עסקאות, נטילת הלוואות מגופי אשראי חוץ בנקאי, פירעון הלוואות תוך זמן קצר וזמן רב לפני תום תקופת החזר ההלוואה וקניית/החלפת רכבים בתדירות גבוהה".
בהקשר זה אפשר להזכיר את החקירה נגד חברת "יורודרייב" שהסתיימה בשנה האחרונה בחילוט של 6 מיליון שקל לאחר שהחברה מכרה מכוניות פרארי לעבריינים מארגון ג'רושי ואחרים, תוך מתן אשראי מבלי לדווח על זהות מקבליו. במסגרת הסדר עם החברה ובעליה, שיוצגו על ידי ד"ר איתן פינקלשטיין, לא הורשעה החברה בהלבנת הון אלא בעבירות ממדרג נמוך יותר.
– גם המזומן "הישן והטוב" נותר אמצעי תשלום זמין, אנונימי ונוח עבור הכלכלה השחורה. הדוח מציין כי למרות כניסתו לתוקף של חוק צמצום השימוש במזומן בתחילת 2019, היקפי השימוש במזומן במשק המשיכו לגדול בשנים האחרונות. "מניתוח המודיעין הפיננסי עולה כי בעוד שטרם תקופת הקורונה נצפתה ירידה בשימוש במזומן, בשנים האחרונות קיימת עליה כללית בשימוש במזומן בסקטור הבנקאי ובסקטור נותני השירותים הפיננסיים".
– ניצול לרעה של ציינג'ים – הענף עבר בשנים האחרונות תמורות משמעותיות ברגולציה ובהיבטים עסקיים. עם זאת לפי הדוח, "הצמיחה המהירה וההתפתחות בסוגי השירותים הפיננסיים, במקביל לפערים בפיקוח ואכיפה ומשאבי ציות מוגבלים, מהווים אבן שואבת לעבריינים. הלבנת כספים שמקורם בעבירה מבוצעת בצורות שונות בהן מתן והחזר הלוואות, הפקדות מזומנים, ניכיון שיקים והעברות בין-לאומיות של הון שהופק בפשיעה מחו"ל לתוך ישראל ומישראל החוצה.
לסיום הדוח מזכיר גם את פרשת "מוקד יפו" – קבוצת חברות אבטחה בבעלות משפחת זיתונה מיפו, החשודים בניצול המערכת הפיננסית להלבנת הון שמקורה בתשלום דמי חסות. נציגי רשות איסור הלבנת הון היו שותפים בצוות המיוחד של החקירה.
בדוח נכתב כי "החברה המרכזית בפרשיה עסקה במתן 'שירותי שמירה' באתרי בניה ברחבי הארץ, אך בפועל לא העסיקה שומרים והשתמשה בשירותיהן של חברות נוספות. בחלק מהאתרים לא הוצבו שומרים כלל ובאחרים הועסקו שומרים דרך "חברות משנה", שלא עומדות בתנאי הרישיון או בחוזה ההתקשרות. החברה קיבלה את ההזמנות לשירותי השמירה לפי החשד באמצעים של אלימות וסחיטת דמי חסות. החשודים העיקריים שלטו במארג חברות שלכאורה סיפקו אחת לשנייה שומרים כקבלני משנה, אך בפועל השתמשו בחשבוניות פיקטיביות ככיסוי לסכומי הכסף שעברו בחשבונות הבנק ביניהן. לאחר מכן, הכספים הועברו לחברות קש ומהן נמשכו שיקים שנוכו בצ'יינג'ים בתמורה למזומנים שהגיעו לידיהם של החשודים המרכזיים. לבסוף, החשודים השתמשו בכסף שהולבן והוטמע לשימושם הפרטי בארץ ובחו"ל.
"הרשות העבירה דיווחים בלתי רגילים ורגילים רבים שהתקבלו על ידי הגופים המדווחים, ותרמו רבות לחקירת הפרשיה ובניית תמונת המודיעין: מיפוי דפוסי פדיון השקים של החברות החשודות והיקף פעילותן, זיהוי הצ'יינג'ים ואיתור מסלולי הלבנת הון נוספים הקשורים לחשודים ולחברות".
יש לציין כי התיק נגד משפחת זיתונה בשימוע, וטרם הוגש כתב אישום.
