לפי כתב האישום שהוגש בתום חקירת ימ"ר מרכז, לנאשם עסק באשדוד שבמסגרתו הוא עוסק בייבוא ומכירה של דלתות פנים וכניסה, וחלקים נלווים אליהן. במסגרת העסק הוא נוהג לייבא דלתות ומוצרים נלווים מספקים ומפעלים מסין.
מחקירת המשטרה עלה, כי בתחילת חודש מאי קשר הנאשם עם עם אחרים שזהותם אינה ידועה (לפחות חלקם מסין), לייבא לישראל סם מסוג MDMB INACA (נגזרת של אינדזול קרבוקסאמיד), וחומרים נוספים שאותם ניתן לערבב עם הסם. כמו כן נטען כי הוא קשר לייבא לישראל מכשיר ליצור תרכובת סם – בניגוד לחוק.
מחקירת ימ"ר מרכז עולה, כי הנאשם נסע לסין ושהה שם בין ה-8 ל-21 במאי, אז בוצעה העמסת וטעינת מכולה לעסק של הנאשם. נטען כי הנאשם – בין אם בעצמו ובין אם באמצעות אחרים – העמיס את הסמים וחומרי הערבוב מוסתרים בארגזים שעליהם הודבק הלוגו של החברה, כל זאת מאחורי הדלתות שהזמין.
בנוסף נטען, כי הנאשם דאג להסתיר במכולה נוספת שהזמין מסין את המכשיר המיועד לערבוב הסם, כשהוא מפורק וארוז בשלושה ארגזי עץ.
הפרקליטות טוענת כי עם הגעת המכולות לישראל, הנאשם מסר הצהרות ייבוא לפיהן שתי המכולות מכילות דלתות. כאשר נבדקו המכולות במכס בשיקוף, עלה חשד להימצאות חומרים/מוצרים נוספים שאינם חלק מההזמנה, ולכן המכולות הועברו למכס באשדוד על מנת לפתוח את שתי המכולות בנמל.
מכתב האישום עולה כי בלילה שבין ה-9 ל-10 ביולי נבדקה מכולה א' על ידי יס"מ מכס אשדוד, ביחד עם המשטרה, ואז התגלו 59 ארגזים שעליהם מדבקות העסק. ב-25 מהארגזים היו שתי אריזות מפלסטיק, כשבכל אריזה עוד שתי אריזת פנימיות שהכילו בסך הכל אבקה במשקל של 500 ק"ג סם, כמו גם בקבוקי נוזל עם חומרים שונים במשקל כולל של כ-700 ק"ג – חומרים שאינם מהווים סם אך ניתן לערבבם ולהרכיבם עם הסם.
במשטרה ציינו כי מדובר בחומר החשוד כסם חדש בצורת אבקה, ממנו ניתן להפיק בתהליך כימי במעבדה סם מסוכן mdmb בשווי של כ-150 אלף שקל לקילוגרם. כך שבחישוב של הפרקליטות, הוברחו חומרים שניתן להפיק מהם סם בשווי מוערך של יותר מ-90 מיליון שקל.
במסגרת הבדיקה של מכולה ב', ב- 13 ביולי, התגלו שלושת הארגזים ובהם המכשיר המפורק, שלפי הפרקליטות מהווה מעין "כור היתוך" שבו ניתן לבצע תהליכים כימיים שונים.
לצד כתב האישום הוגשה בקשה לחלט שלושה רכבי יוקרה של הנאשם, כמו גם רכוש של הנאשם ובת זוגו, וכ-1.5 מיליון שקל מחשבונות בנק שונים.
התשתית הראייתית נגד הנאשם מתבססת על תפיסת הסמים, דוחות פעולה משטרתיים ושל עמילי מכס, עדויות עובדי הנאשם, תיעוד שהותו בסין בעת העמסת המכולה, ועדויות נוספות של אנשים מסביבתו.
בנוסף, בתיק שיח התכתבויות בין אחרים, שנערך לפני מספר חודשים ועסק בייבוא סם דומה. באותן התכתבויות נאמר כי מתוכנן ייבוא של כמות גדולה מאוד של הסם. כמו כן נמצא תיעוד לאופן ערבוב הסם.
לפי הפרקליטות, ישנן ראיות נוספות, ביניהן שיחות שהוקלטו בין הנאשם לבין אחרים סמוך לפני מעצרו, שמחזקות את ידיעתו לגבי תוכן ייבוא הסם, החומרים והמכונה. הנאשם, כך נטען, ידע על תפיסת הסמים והמכונה בטרם מעצרו ודווח לו על כך בזמן אמת.
הנאשם מצדו הכחיש את ביצוע העבירות וסירב למסור את הקוד לטלפון הנייד שלו. בפרקליטות מוסיפים וטוענים כי לפני מעצרו ביקש ממנהל העסק שהינו קרוב משפחתו, וממנהל המפעל בסין, לשלוח מכתבים על פי נוסחים שביקש בניסיון לנקות את חלקו בפרשה.
בפרקליטות מוסיפים כי ישנו חשש שהנאשם – המיוצג על ידי עורכי הדין אורי בן נתן ואורי בר עוז – ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מדין במידה וישוחרר, נוכח התנהלותו בחקירה עצמה, מחיקת תכולת מחשב, והעובדה שברשותו דרכונים זרים ולא מעט אמצעים כלכליים. לצד זאת הדגישה הפרקליטות את מעורבותם של אנשים אחרים בפרשה, ביניהם ישראלים אך גם כאלה המתגוררים בחו"ל.
עדכון חודש אפריל 2024 – מי אחראי להמכלת המכולה בסין?
בדיון על הראיות בתיק עתרו הסנגורים, עו"ד דוד יפתח ועו"ד ירון גיגי, לשחרר את קנפו לחלופת מעצר עקב חולשה בראיות המתייחסת לסוגייה האחריות לתכולת המכולות, ובעיקר ההמכלה (ההעמסה) שלהן בסין.
שופט המעצרים במחוזי באר שבע, נסר אבו טהה, קבע כי "קיימות אמנם מספר ראיות נסיבתיות בעלות משקל ראייתי נגד המשיב, הקושרות אותו לאירוע, ומצטברות לכדי תמונה מרשיעה, אולם קיימים גם סימני שאלה רבים בדבר עוצמתן המצטברת של הראיות הנסיבתיות".
לפי השופט, לא ניתן לשלול תרחישים אלטרנטיביים של מקור הסם המתיישבים לכאורה עם חפות הנאשם, אבל ציין כי "החולשה הראייתית תהיה ראויה לבירור בהליך העיקרי".
בין היתר קבע השופט כי הטיעון של הפרקליטות בדבר נוכחותו של הנאשם בעת המכלת שתי המכולות בסין אינו מתיישב לכאורה עם התשתית העובדתית, כי מחומר החקירה עולה שאחת המכולות הועמסה לאחר שובו של הנאשם מסין.
כמו כן, עולה מחומר הראיות כי דמויות מפתח בסין לא נחקרו ולא התקבלו חומרים כלשהם בנוגע לחיקור דין שלהם.
בנוסף, בקשתו של הנאשם להקדמת בדיקת המכולה אינה חריגה, והדבר נהוג.
השופט אבו טהה קבע כי בהינתן החולשה הראייתית הזו שעליה הצביעו הסנגורים, לצד עברו הנקי של הנאשם, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כפי שקיבלו ביטוי בתסקיר שירות המבחן, המשך שהייתו במעצר עלולה להוביל להידרדרות במצבו הנפשי.
השופט קיבל את ההתרשמות החיובית של שירות המבחן, ובניגוד לעמדת הפרקליטות קבע כי ניתן לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים.
