פרקליטות מחוז חיפה הגישה לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד שרון בן חיים (48) מחדרה ונגד גיסו אילן ידדוב (43), בגין הפעלת אתרי הטמנת פסולת בניין פיראטיים, עבירות כלכליות והלבנת הון במיליוני שקלים.
לפי כתב האישום, בן חיים הפך את מגרש הכדורגל של הפועל גבעת אולגה ואתר נוסף סמוך לנחל חדרה, לאתרי פסולת, והפיק מהפעילות הפלילית הכנסות, תוך שימוש בשם העסק של גיסו.
זה כתב אישום שני נגד בן חיים תוך ארבעה חודשים, לאחר שבחודש אפריל הואשם על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה תל אביב בעבירות מס במיליוני שקלים, בגין אי דיווח על הכנסות אחרות מעבודות שיפוץ ובנייה.
לפי כתב האישום הנוכחי, גיסו של בן חיים, ידדוב, פתח עוסק מורשה – "אילן הפקות", ופתח חשבון אצל נותני שירותי מטבע בצ'יינג'ים. בן חיים נרשם כמיופה כוח לניכיון צ'קים בחשבון.
מכתב האישום עולה כי עובר לדצמבר 2019 סיכמו הנאשמים שבמסגרת פעילותם ב"אילן הפקות" הם יפעילו אתרי הטמנת פסולת פיראטיים בניגוד לחוק, ויאספו ויובילו פסולת ללא רישיון אל אתרי ההטמנה הפיראטיים ללא היתרים.
בפברואר 2020 פנה בן חיים אל יואב קובי, ראש עמותת "ידידי גבעת אולגה" המחזיקה במגרש הכדורגל הנטוש של הפועל אולגה. נטען כי בן חיים הציע "כתרומה לעמותה" לשפץ את מגרש הכדורגל, להחליף וליישר את הקרקע ולשתול דשא חדש – בתמורה לשימוש בקרקע המוחלפת (בחול).
הפרקליטות טוענת כי ראש העמותה, בהאמינו למצג השווא, חתם על הסכם בין "ידידי גבעת אולגה" לבין אילן הפקות בע"מ.
הפרקליטות טוענת כי בן חיים שכר קרקע פרטית נוספת, דרומית מערבית לכביש 65, סמוך לנחל חדרה, תוך מצג שווא שבכוונתו לעשות בשטח שימוש חקלאי. ידדוב הוא שחתם על ההסכם, אך בנוסף, הנאשמים פלשו לכאורה והשתלטו על קרקעות פרטיות סמוכות.
לפי כתב האישום, החל מדצמבר 2019 ועד ספטמבר 2020 עסקו הנאשמים באיסוף והובלת פסולת; ובהקמה והפעלת אתרים לסילוק פסולת במגרש הכדורגל ובאתר כביש 65, ללא רישיון, באמצעות צי משאיות, כלי עבודה, טרקטור, שופל ומחפר. באתר ליד נחל חדרה הוקמה גדר התוחמת שטח של 1,000 מ"ר, בכך הנאשמים שלטו לכאורה בכניסה וביציאה והסתירו את פעילותם.
לפי כתב האישום, במסגרת הפעילות האסורה, הנאשמים אספו והובילו משאיות עמוסות פסולת מאתרי בנייה, מתחנות מעבר ומקומות נוספים, מבלי לשנע את הפסולת לאתרים חוקיים ומורשים – ומתוך מטרה להיפטר ממנה, לחסוך בעלויות מיון והטמנה ולחמוק מתשלום היטלים.
הפרקליטות טוענת אף כי הנאשמים יצרו זיהום, נזקים ומפגעים סביבתיים, ובנוסף גזלו לכאורה את הקופה הציבורית בכך שלא שילמו היטלי הטמנה כדין.
נטען כי בן חיים חתם על חוזים לפינוי פסולת מול קבלנים ברשיון, והציג תעודות שקילה מזויפות מאתרי הטמנה מורשים ואישור כביכול מעיריית חדרה למלא בפסולת גרוסה את מגרש הכדורגל.
העבירות הסביבתיות והטמנה פיראטית הן עבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון. נטען כי היקף ההכנסות הפליליות קרוב לשלושה מיליון שקל. לנאשמים מיוחסות עבירות הסגת גבול, זיוף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עיסוק ללא רישיון, אי תשלום היטל, עבירות סביבה וכאמור הלבנת הון.
החקירה בוצעה ביחידה המרכזית מחוז חוף בשיתוף המשטרה הירוקה. לכתב האישום שהגיש עו"ד ארנון בהרב צורפה בקשת חילוט של חמש משאיות וכלי עבודה וחצי מיליון שקל שנתפסו.
כאמור, בחודש אפריל הוגש לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום אחר נגד בן חיים, בגין השמטת הכנסות מעבודות שיפוץ שביצע כקבלן משנה, בין היתר, בבניין מס הכנסה בחדרה. עו"ד אלימלך קורצוויל מהסנגוריה הציבורית מונה כסנגורו בתיק זה לאחרונה.
שותפו של בן חיים באותן עבודות היה אברהם (בבר) אפללו, לשעבר נהגו ועוזרו הפוליטי של ראש עיריית חדרה המושעה, צביקה גנדלמן. נגד אפללו נסגר התיק בכופר. ואילו גנדלמן נאשם כידוע בתיק אחר.
בכלל, שרון בן חיים מוכר למשטרה כיעד דומיננטי שנים רבות באזור. הוא גם בן דוד של ראש העירייה הנוכחי בחדרה, ניר בן חיים, שנכנס לתפקיד ראש העירייה בפועל בינואר 2022 (ללא קשר לעבירות המיוחסות לשרון לפני כן). ניר בן חיים שימש כמ"מ של ראש העירייה גנדלמן, לו מיוחסות עבירות מרמה והפרת אמונים בגין הטבות ליזם נדל"ן מקומי תוך ניגוד עניינים.
