בתיק הצוללות ייפתח בקרוב משפט זוטא, במסגרתו יטענו סנגוריו של עד המדינה לשעבר מיקי גנור נגד קבילות ההודאות שנגבו ממנו לאחר חתימת הסכם עד המדינה, ויבקשו לפסול אותן בשל אמצעי חקירה פסולים.
משפט הזוטא הוא שלב קריטי במשפט, בו חוקריו של גנור והממונים על חקירת יאח"ה ייחקרו על ידי ההגנה.
על הפרקליטות הנטל להוכיח כי ההודאות שמסר גנור ובהן הפליל לכאורה גם את סגן ראש המל"ל אבריאל בר יוסף ורל"ש ראש הממשלה לשעבר דוד שרן, הן ראיות קבילות שהתקבלו בהליך חקירה חוקי.
בימים האחרונים הגישו לבית המשפט פרקליטיו של גנור, עורכי הדין רווית צמח ועמית ניר, את תמצית טענותיהם (פראפרזות) לקראת משפט הזוטא.
טענת ההגנה הראשונה היא כי חקירת התיק נפתחה כחקירה כנגד ראש הממשלה נתניהו, ולכן נדרשו אישורי יועמ"ש לפתיחת החקירה, על אף שבסופו של דבר ראש הממשלה לא נחקר באזהרה בתיק זה, אלא כעד.
"חקירתו של מיקי גנור היתה חלק ממאמץ חקירתי מובהק לאתר ראיות שיביאו להפללתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו", כתבו עורכי הדין צמח וניר, "לפיכך כלל החקירה, ובייחוד חקירת גנור כחשוד, טעונה היתה הסכמת יועץ משפטי לממשלה, שכן נדרש מגנור מאת הגורמים הנוגעים בדבר (האחראים על החקירה), לסבך ולהפליל את נתניהו, ראש הממשלה, בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות עורכי הדין דוד שמרון ויצחק מולכו (ששימשו פרקליטיו של נתניהו, ז.ק) בקשר לעסקאות רכש הצוללות וכלי השיט".
לטענת הסנגורים, הנאשם גנור "שימש כלי משחק מרכזי בידי הגורמים הנוגעים בדבר, לצורך מימוש מטרה לא חוקתית פסולה זו. כל מאמץ חקירתי הכולל חקירת עדים ופעולות חקירה שהיעד שלהן חיפוש ראיות נגד ראש ממשלה, הוא חקירה פלילית נגד ראש ממשלה. בניגוד לתיקי האלפים האחרים (1000, 2000, 4000) אין מחלוקת כי בתיק 3000 מעולם לא ניתן אישור של היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, על כל המשתמע מכך, הן ביחס לחקירת גנור והן ביחס להסכם עד המדינה".
טענה מרכזית של ההגנה נוגעת לדרך חקירתו של גנור: "המגעים לקראת הסכם עד מדינה עם גנור נוהלו בחוסר תום לב, תוך הצגת מצגי שווא מטעים וכוזבים על ידי אנשי אכיפת החוק, ביודעם שאינם אמת".
עורכי הדין צמח וניר טוענים כי חוקרי יאח"ה בליווי הפרקליטים מפרקליטות מיסוי וכלכלה, "נקטו אמצעים של פסול קיצוני כדי לשבור את הכוח ואת האוטונומיה של רצון הנאשם, ולגרום לו להתקשר בעסקת עד מדינה שבמסגרתה יספק עלילות הנוגעות לרכש צוללות וכלי השיט, כדי לחלץ את עצמו מעבירות מס בשווי דמיוני שלא היה ולא נברא".
לטענת הסנגורים, לגנור הוצגו בחקירה מצגים "נפסדים ולא לגיטימיים שנועדו להטעות אותו… בין היתר בכל הנוגע לעבירות המס המיוחסות לו, ולחשוב שהמצב האמיתי (של הראיות בידי המדינה) שונה ממה שהוא באמת… כתוצאה מכך שינה הנאשם את מצבו לרעה ומסר אמרותיו".
לטענת ההגנה, "השימוש במכוון באותם מצגים כוזבים הצטרף לאמצעים של פסול קיצוני נוספים אשר שללו מן הנאשם את רצונו הטוב והחופשי. אלה כללו בין היתר דברי פיתוי, הבטחות, מניעת שינה ואיומים מפורשים ומשתמעים על שיארע לילדיו ולבני משפחתו האחרים, מה שעתיד לרבוץ על מצפונו וליצור אצלו תחושת אשמה כלפיהם… הכל תוך ניצול תנאי המעצר, מצבו הפיזי, הרפואי והנפשי של החשוד, שהביע לפני חוקריו את משאלת ליבו לסיים את חייו".
עוד נטען כי "אותו היצג כוזב מובהק (של חילוץ בין היתר מעבירות מס בשווי עתק), ניצב בלב-ליבה של העסקה, ועולה כדי הסכם למראית עין בלבד והסכם לא חוקי".
בהקשר זה, יצוין, הפרקליטות טענה כי גנור ביצע עבירות מס בעשרות מיליוני שקלים, וסיכמה עם גנור כי תמורת עונש מופחת בעבירות אלה, של שנה מאסר וקנס של עשרה מיליון שקלים, הוא יחולץ מהעבירות החמורות האחרות המיוחסות לו, ובהן שוחד והלבנת הון.
לטענת ההגנה, "הפרקליטות הפרה מצדה את הסכם עד המדינה הפרה יסודית ומהותית, כאשר לא צירפה אל ההסכם את כתב האישום בגין עבירות המס" (ובכך לסיים את ההליכים הפליליים נגד גנור, ז.ק).
לאחרונה, בית המשפט חייב את הפרקליטות להעביר לסנגורים את טיוטת כתב האישום הגנוז "הקטן" נגד גנור בתיק המס, ובית המשפט העליון אף דחה ערר של הפרקליטות בעניין.
בדיון בעליון, השופט יצחק עמית שאל את נציגי המדינה מדוע כאשר נחתם ההסכם עם גנור לא הוגש כתב האישום המוזכר בהסכם בענייני המס, ונציג הפרקליטות השיב: "עובדתית זה לא הוגש, אני לא יודע בסופו של דבר מה קרה".
טענה נוספת של ההגנה היא כי "תוצרי ההסכם נגועים בפסול גם מחמת דוקטרינת 'השתק שיפוטי', שכן אותה מאשימה אינה יכולה לטעון לביטול ההסכם מחמת חוסר מהימנות של חקירות עד מדינה שחזר בו מעדותו, ובאותה עת להציע לבית משפט מחוזי לקבל את הודעותיו והודאותיו שנבעו מאותו הסכם שבוטל על ידיה מחמת חוסר מהימנות".
מטבע הדברים, המסמך שהגישה ההגנה כולל רק את תמצית טענותיה בעניין פסילת הראיות ו"משקל האפס שיש לתת להודעותיו ולהודאותיו של נאשם 1". בסיכום, כתבו עורכי הדין צמח וניר, "כלל הנסיבות שיתוארו הובילו את נאשם 1 למסור לחוקריו עדות כוזבת המכילה סיפורי בדים שלא היה להם שורש ולא אחיזה במציאות, לטפול שקר על עצמו ועל אחרים, ולא בכדי הוזהר פעמים אחדות בחקירותיו לאחר ביטול הסכם עד המדינה, בעבירה של מסירת ידיעות כוזבות".
