בשני מקרים שונים, בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל ערעורים שהגישה רשות המסים על קולת העונש למורשעים בביצוע עבירות מס, והחמיר בעונשם.
מדובר בשני מקרים נפרדים שבהם הורשעו הנאשמים בעבירות של הפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מע"מ ללא חשבוניות.
במקרה ראשון גזר בית המשפט המחוזי עונש של 22 חודשי מאסר בפועל על ראיד גנמה, שהורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מע"מ ללא חשבוניות, בסך כולל של 2.6 מיליון שקל. בכך קיבלו השופטים את ערעור רשות המסים על העונש שהוטל בבית משפט השלום – 18 חודשי מאסר בפועל – ודחו את ערעור ההגנה על חומרת העונש.
בעוד שבית משפט השלום גזר את עונשו של גנמה תוך התחשבות בזמן שחלף מביצוע העבירות, מצבו הכלכלי והאישי והיעדר עבר פלילי, שופטי המחוזי קיבלו את טענת רשות המסים כי העונש נקבע ללא התחשבות בכך שלא החזיר לקופת המדינה את הסכום שנגרע ממנה כתוצאה מפעולותיו. במקביל כאמור, נדחו טענות ההגנה לפיהן יש להקל בעונשו לאור מצבו האישי והעובדה שהיה איש קש שפעל בשליחותו של אדם אחר.
עו"ד עלא תילאווי ייצג את גנמה.
במקרה שני גזר בית המשפט המחוזי עונש של 40 חודשי מאסר בפועל על דניאל סוחינין, שהורשע בהפצת חשבוניות פיקטיביות וקיזוז חבות מע"מ ללא חשבוניות בסך כולל של 16 מיליון שקל.
בית משפט השלום גזר על סוחינין 24 חודשי מאסר בפועל, תוך התחשבות בתסקירים שהצהירו על סיכויי שיקום גבוהים. שופטי המחוזי קיבלו את טענות רשות המסים לפיהן התסקירים לא מצביעים על שיקום של הנאשם, וכי אין בהם כל אינדיקציה לשינוי מהותי בהתייחסות הרגשית של הנאשם לאירוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפתיה לנפגעי העבירה.
עו"ד אבי גורן מייצג את סוחינין.
בשני המקרים יוצגה רשות המסים על ידי עו"ד כרמל קדור, מנהל היחידה המשפטית מחוז מרכז 2.
פסקי הדין ניתנו על ידי השופטים מיכל ברנט, שמואל בורנשטין ועמית מיכלס.
