בית המשפט גזר עונש מאסר על תושב אזור ירושלים, כיום בן 32, שהואשם באונס תיירת, 13 שנה לאחר המקרה וכאשר היה בן פחות מ-18.
על פי כתב האישום המתוקן, שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, ב-24 בינואר 2009, בשעה 20:00 עמדה המתלוננת, צעירה כבת 20, תושבת ארצות-הברית, ששהתה באותו זמן בישראל, בצומת הרחובות יפו וחשין בירושלים ועישנה סיגריה. הנאשם שהיה במקום, פנה אליה ביקש ממנה סיגריה ושאל אותה האם היא צריכה עזרה להגיע לאוטובוס. המתלוננת השיבה בחיוב.
הנאשם לקח את התיק שהיה בידיה והשניים החלו ללכת לכיוון כיכר ציון, משם המשיכו לרחוב הרברט סמואל עד שהגיעו לרחוב הלל ופנו ימינה. הנאשם המשיך להוביל את המתלוננת מרחוב הלל לרחוב רבי עקיבא עד שהגיעו לגן העצמאות. בשלב זה, הוא עצר להטיל את מימיו, וביקש מהמתלוננת לחכות לו. לאחר שחזר המשיך לשאת את תיק הכינור של המתלוננת, והובילה דרך גן העצמאות לרחוב מנשה בן ישראל. במענה לשאלות המתלוננת, אמר לה הנאשם בכזב שהוא לוקח אותה בדרך קיצור.
כשהגיעו השניים למקום חשוך ליד גדר בית הקברות המוסלמי שבמקום, דחף הנאשם בידיו את המתלוננת על האדמה והחל לנסות להוריד את חצאיתה תוך שהיא מתנגדת ומכה אותו באגרופיה בפניו ונושכת אותו בידו. הנאשם היכה את המתלוננת במכות אגרוף בפניה והעדשה שבעינה הימנית נפלה. המתלוננת שלא הצליחה לקום החלה לצעוק. הנאשם חסם את פיה בידו, חבט בראשה באמצעות חפץ קהה והמתלוננת חדלה מהתנגדותה. אז הצליח הנאשם להרים את חצאיתה ואת חולצתה ושם את פיו על חזה. לאחר מכן, הפשיט הנאשם את המתלוננת, התפשט והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה. הנאשם גרם למתלוננת לכאב באיבר מינה, והגיע לפורקן מיני על ירכיה באזור המפשעה. כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למתלוננת נפיחות ושריטה מעל עין שמאל, שריטות ושפשוף.
בינואר 2009, בן דודו של הנאשם נעצר בתיק אלימות. במסגרת חקירתו נלקחה לא דגימת די-אן-איי, אז התברר כי פרופיל די-אן-איי מאוד דומה לזה שאותר על גופה של המתלוננת לאחר שהאנס הגיע לפורקן מיני. בני משפחתו של הבן דוד הובאו לחקירה כביכול לגבי חקירתו. במהלך החקירה של הנאשם, שם הנאשם מסכת קורונה ובסיום חקירתו השליך את המסיכה אל הפח. המסיכה נבדקה ונמצאה התאמה של מאה אחוז לדי-אן-איי שאותר על גופה של המתלוננת – מה שהוביל למעצרו.
במסגרת הסדר הטיעון הסכימו הצדדים כי המדינה תגיש את תמונות המתלוננת שצולמו בסמוך לאחר האירוע. עוד הוסכם שככל שלא יוגש תסקיר נפגעת עבירה, ניתן יהיה להסתמך על עדות המתלוננת בעניין הנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו לה וכן על תצהיר נפגעת עבירה. המתלוננת ואמה העידו בפני בית המשפט בעדות מוקדמת, כשהגיעו לארץ לימים בודדים, לפני שהצדדים הגיעו להסדר טיעון ואכן, התמונות הוגשו לבית המשפט , וכן הוגשו הדברים הנוגעים ללב שכתבה המתלוננת בדבר הפגיעה הקשה שנגרמה לה בעטיו של האונס.
בסרטון: רס"מ אורן נגר, חוקר ביחידה ללחימה בפשיעה (יל"פ) מרחב ציון
מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נשוי כיום ואב לילדים. הוא הביע חרטה על המעשה וטען שחש בחרטה מיד כששב לביתו לאחר המעשה ובכה. במהלך השנים שחלפו מאז המעשה, לא סיפר על כך לאיש. הנאשם ביקש להשתלב בטיפול כדי להבין לעומק את מניעיו במעשה. עוד פורטו בתסקיר נסיבותיו האישיות של הנאשם.
שירות המבחן המליץ כי בקביעת משך עונשו של הנאשם יילקחו בחשבון חלוף הזמן, העובדה שמדובר בעבירה ראשונה ויחידה שבוצעה כשהנאשם קטין, והעובדה שהנאשם שמר על אורח חיים נעדר מעורבות פלילית נוספת לאורך השנים. עוד המליץ שירות המבחן על פיצוי כספי למתלוננת ועל בחינת שילובו של הנאשם בטיפול במסגרת שב"ס.
הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ועל הפגיעה הקשה במתלוננת, שהגיעה לישראל כדי לשקול לעלות לארץ ולמצוא כאן מקום ושייכות, אך נאנסה תוך שימוש באלימות. ב"כ המדינה ביקשה לגזור את עונשו של הנאשם לשבע שנות מאסר בפועל וכן פיצוי כספי גבוה למתלוננת.
מנגד, סנגורו של הנאשם, עו"ד תמיר ויצמן, הדגיש את עובדת היותו של הנאשם קטין בעת ביצוע המעשים ואת חלוף הזמן הניכר מאז ביצוע העבירות. לעמדתו, אחד השיקולים המרכזיים בענישתם של קטינים הוא שיקול השיקום. במקרה הנוכחי, חלוף הזמן מעניק פרספקטיבה ייחודית שמלמדת שהנאשם השתקם בפועל ממש, בצורה המוצלחת ביותר שיכולה להיות, שכן הוא לא ביצע כל עבירות פליליות שהן, לא לפני האירוע ולא לאחריו. עוד הדגיש ב"כ הנאשם את הודאת הנאשם, לקיחת האחריות והבעת החרטה, את הנכונות שהביע הנאשם בפני קצינת המבחן לעבור טיפול וכן את החיסכון בזמן שיפוטי.
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, השופטת חיה זנדברג הרשיעה את הנאשם באינוס וגזרה עליו ארבע וחצי שנות מאסר בפועל שיחושבו מאז מעצרו בחודש ינואר אשתקד, לצד מאסר על תנאי ופיצוי בסך 120 אלף שקל למתלוננת.
עו"ד תמיר ויצמן: "מדובר בתוצאה משמחת עבור הנאשם. הרציונל שעומד במרכזה של ענישת "אנשים נורמטיביים" נעדרי עבר פלילי הוא שיקומם. מרשי עבר שיקום אישי באופן עצמאי במהלך 14 השנים שחלפו מעת ביצוע העבירה ואנו שמחים על כך שהרכב השופטים נתן לכך משקל בגזר הדין. כעת נותרה לו תקופה קצרה נוספת עד לשחרורו בפועל והוא ישוב לנהל אורח חיים נורמטיבי עם אישתו וילדיו".
