על פי כתב האישום המתוקן, ב-24 באוקטובר 2020 בשעות הלילה, הגיעו השלושה, תושב קלנסוואה ושועפט, לחנייה הסמוכה לבית המתלונן בבית חנינא, שם חנו שתי משאיות בשווי כולל של 160 אלף שקל השייכות למתלונן. מוחמד כאמור הצית את המשאיות באמצעות חומר דליק בעוד יתר הנאשמים ממתינים לו בסמוך. הסכסוך עם המתלונן נוצר כי הוא התחתן עם בת זוגו לשעבר של מוחמד.
על פי ההסדר שגיבשו עם הפרקליטות הסניגורים עו"ד ירון גיגי ועו"ד שלמה גיגי שמייצגים את האחים בדראן ועו"ד אכרם חליחל שמייצג את קסתירו, הוסכם כי התביעה תטען להטלת עונשי מאסר מדודים.
במסגרת דיון הטיעונים לעונש ,העיד המתלונן שהוא בעל המשאיות שנשרפו. לדבריו, האירוע התרחש ביום חתונתו. לאחר האירוע, טען המתלונן כי נערכה סולחה והסכסוך הסתיים. בגין המשאיות שולמו כספי ביטוח.
התביעה עמדה על חומרה הטמונה בעבירות הצתה וטענה כי העונש הראוי למוחמד הינו שנתיים מאסר ועל יתר הנאשמים עונש של 13 חודשי מאסר.
עורכי הדין גיגי טענו לגבי מוחמד כי הוא היה עצור למשך שלושה חודשים וחצי ולאחר מכן הוא היה אזוק במשך שמונה חודשים. בנוסף טענו הסניגורים כי אחמד היה עצור במשך חודש ימים מאחר והוא היה שותף פסיבי באירוע. עוד טענו הסניגורים כי הנאשמים הודו בכתב אישום, כלי הרכב הוצתו בחניה ולא הייתה סכנה לסביבה. בנוסף נטען כי המתלונן העיד על קיום של סולחה, הנאשמים קיבלו אחריות והמתלונן קיבל את תמורת המשאיות מהביטוח. עו"ד אכרם חליחל שמייצג את אדיב קסתירו טען כי חלקו באירוע היה פסיבי.
על כן עתרו הסניגורים לגבי כל הנאשמים להטיל עליהם עבודות שירות. בתום הדיון כל הנאשמים התנצלו על המעשה והביעו חרטה.
השופט רפי כרמל אמר בעת גזר הדין, כי "עבירות ההצתה מהוות רעה חולה, זאת נוכח הקלות היחסית בביצוען מחד, ופוטנציאל הפגיעה וההרס העצום, הטמון בהן. מאידך, בענייננו, בוצעה הצתת שתי משאיות מתוך רגש של נקמה, באישון לילה, ואף שהמעשה נעשה במגרש חנייה, עדיין טמון היה בו פוטנציאל נזק נרחב.. אחר התלבטות, ועל מנת ליתן לנאשמים אפשרות לשקם את המשך חייהם ולהמשיך באורח חייהם שהוא כיום נורמטיבי בעיקרו, ניתן להקל בעונשם".
על כן גזר השופט על הנאשמים:
על מוחמד – תשעה חודשי עבודות שירות ופיצוי למתלונן בגובה 12 אלף שקלים.
על אחמד ואדיב – עונש של חמישה חודשי עבודות שירות ופיצוי של 6,000 שקלים למתלונן.
