מצ'ייני ועד שמרון ונתניהו: קריסת הגרסאות של עד התביעה שייקה ברקת

הטענה הבסיסית בכתב האישום של פרקליטות מיסוי וכלכלה ב"תיק הצוללות" היא, שבחודש מאי 2009 מספנות תיסנקרופ בגרמניה הדיחו את המתווך הישראלי, שייקה ברקת, ולפי דרישת גורמים בחיל הים הישראלי המליכו תחתיו את איש העסקים מיקי גנור – מהלך שכלל לכאורה עסקות שוחד סיבוביות ושלל עבירת נוספות על בסיס אינטרסים זרים.
עמדת הפרקליטות מבוססת בראש וראשונה על העדות של ברקת, שתיאר זאת גם על דוכן העדים בעדות הראשית שלו, תוך שהוא מתבל את ארוחת הערב ההיא מחודש מאי בתיאור פלסטי על "השבר הגדול" שחש מנכ"ל תיסנקורפ, וולטר פרייטג, כאשר הסביר לו שמפקד חיל הים אלי מרום (צ'ייני) ואנשיו כפו עליו את הפרידה ממנו.

הסדקים הראשונים בעדות נחשפו בחקירה הנגדית הראשונה שנערכה מספר ימים לאחר הראשית – כפי שפורסם בלעדית ב"פוסטה".
סנגוריו של גנור, עו"ד רווית צמח ועו"ד ניר עמית, חשפו בזה אחר זה שורה של אירועים דרמטים שברקת הסתיר מכל מראייניו בכלי התקשורת וחוקריו במשרד הביטחון ובמשטרה:
תחילה נחשף לראשונה השכר העצום שהוא קיבל על חמש שנות תיווך בין התאגיד הגרמני לישראל, 22.5 מיליון אירו (!).
ואז הציגו הסנגורים הודעות רואי חשבון של תאגיד תיסנקרופ ומספנת HDW על נסיונות של ברקת להעביר את הכסף למדינות זרות ולא לישראל – נסיונות שנדחו על הסף מחשש לעבירות על חוק איסור הלבנת הון.

הפרק הבא היה חשיפת ההתקשרות שלו עם חברת "אטלס" הגרמנית שמספקת רכיבים אלקטרונים, והחדרתה למערך בניית הצוללות במספנת HDW מאחורי גבם של מעסיקיו בתיסנקרופ וב-HDW. המהלך הזה מתואר לפרטים בדו"ח "הסוכן הכפול" של משרד רואי חשבון מטעם תיסנקרופ מחודש מרס 2009, שהמליץ לסיים את ההתקשרות עם הסוכן ברקת.
הדו"ח נמסר למשטרת ישראל, אבל שם לא טרחו לעמת את ממצאיו החמורים עם עד התביעה המרכזי שלהם, ברקת.

עוד הטיחו הסנגורים בסוחר הנשק המולטי מיליונר את העדות במשטרת ישראל של מנכ"ל תיסנקרופ, וולטר פרייטג, אשר הכחיש על הסף את התיאור הפלסטי של ברקת, על כך שלאחר ארוחת הערב עם צ'ייני הוא היה נסער כאשר נאלץ לבשר לברקת בחדר המלון בתל אביב על כך שהישראלים כפו עליו את מיקי גנור.
וכמובן, היו גם תיאוריו הנוגים של ברקת על תחושותיו שלו מאותו "ערב ההדחה", שבו הוא הפנים למעשה כי הוא סיים את פרק הצוללות בקריירה הצבאית הארוכה שלו.

ועוד דבר, בהמשך לערב ההדחה עלתה לדיון בחקירה הנגדית הראשונה, הפנייה שלו לממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב) עם סוג של תלונה על כך שהדיחו אותו מהתפקיד בהליך שנראה בעיניו בלתי תקין. מעבר לכך שהוא לא שיתף את חוקריו בכל מחדליו הנ"ל, אפילו את גובה השכר שהוא קיבל הוא סירב לחשוף, חוקרי אחת היחידות הרגישות במערך הביטחון הישראלי הגיעו למסקנה שלא נמצא פסול בהדחה של ברקת ובהתקשרות של גנור עם תיסנקרופ.
חלפו שבע שנים עד שבעלי עניין אלמונים, מחיל הים, משרד הביטחון והמערכת הפוליטית, שלחו לביתו ב-2016 את רביב דרוקר ובן כספית. צמד העיתונאים לקחו את המונולוג של ברקת ועשו ממנו את "תחקיר הצוללות" המטלטל, שהניע חקירת משטרה מתוקשרת אשר ניסתה בכל דרך לקשור את הסיפור גם לתיקי האלפים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לשווא.

ראשי ממשלה ושרי ביטחון
כבר בתחילת הישיבה השנייה בחקירה הנגדית נאלץ ברקת לאשר שוב ושוב, שלמעשה הוא כן המשיך לעבוד מול תיסנקרופ ו-HDW, גם לאחר 2009, בניגוד לעדות שלו ולטיעון המרכזי בכתב האישום.

"בדיווח שהעברת לתיסנקרופ ב-11 פברואר 2010 טענת שהצגת בפני נתניהו את הנושא של רכישת ספינות המשמר, וגם את האפשרות לצוללת השישית", הטיח בו עו"ד עמית ניר.
ברקת נבהל, "אני עם מר נתניהו מעולם לא נפגשתי, כנראה שמישהו העלה את זה בפניו… מישהו שאתם יכולים להבין, שאני לא יכול להגיד את שמו".
עם איזה ראשי ממשלה כן היית בקשר?
"האחרון שהייתי איתו בקשר היה אריאל שרון, אם אני לא טועה".

עכשיו הסנגור מפנה אותו לדיווח אחר שלו למספנה, מימי הזוהר ב-2007 שנה לאחר שקיבל את ה-10 מיליון האירו הראשונים. את הדיווח ברקת פתח בדאגה על כך שעקב חילופים בממשלת ישראל, רוני בראון למשרד האוצר ואהוד ברק למשרד הביטחון, עלולה להיות השפעה על פרויקט הצוללת השישית.
לטענת ההגנה, הדו"ח הזה מ-2007 מלמד כי כבר אז ברקת לטש עיניים לבניית צוללת נוספת, מעבר לחמש שהוא כבר היה מעורב בבנייתן והשיווק שלהן למדינת ישראל הסתיים ביולי 2006.
למה החילופים בממשלת ישראל מדאיגים?
"כי כל שינוי פרסונלי בממשלה, באופן טבעי יכול להשפיע על מדיניות והחלטות בנוגע להזמנות… כמה ימים לאחר כניסתו של ברק לתפקיד נפגשנו אישית לדבר על הפרויקט, על רקע היכולות וכישורי העבר שלו, אבל היו לו מחשבות אחרות לגבי הצורך בצוללת נוספת".
הכרת את ברק כפוליטיקאי?
"הכרתי את ברק כצנחן צעיר, לגבי פוליטיקאי, לא יודע לענות".
זאת אומרת השתמשת בקשרים שלך עם ברק כדי לקדם את ענייני המספנה, וכבר ב-2007 התחלת לעבוד בתשלום על קידום בניית צוללת מספר שש.
"ענייני כסף… את זה תבדקו… שכרי שולם רק על ידי המספנה בגרמניה".

בתגובה הסנגור מקריא לו מעדותו בלהב 433 שם הוא הגדיר את תפקידו כאחראי על התקשורת הישירה בין המספנות לבין משרד הביטחון בישראל, "מעולם לא נזקקתי לייעוץ משפטי… בלעדיי התקשורת הזו היתה בלתי אפשרית".
למה התקשורת לא יכולה להיות בלעדיך?
"ככה הרגשתי אז. נקודה".

52.6 מיליון אירו
בעדות הראשית, ולפרקים גם בחקירה הנגדית הראשונה, ברקת עמד על כך שעבור שלוש הצוללות הראשונות הוא לא קיבל שכר, או לפחות לא היה הסכם חתום כמו בצוללות ארבע וחמש. בדיון האחרון הוא כבר הודה כי קיבל שכר זהה עבור שירותי התיווך שלו בכל חמש הצוללות. שני אחוז מכל פרויקט.
לפיכך, אם על צוללות ארבע וחמש הוא קיבל 20 מיליון אירו, ניתן להעריך כי על צוללות אחת שתיים ושלוש הוא קיבל כ-30 מיליון אירו נוספים אשר לא דווחו עד כה, ואילו המשטרה, רשות מסים והפרקליטות לא טרחו לחשוף בבית המשפט ובחומר הראיות.
סך הכל 50 מיליון אירו מ-HDW, ועוד 2.5 מיליון אירו מאטלס.

בפרק הבא ניסה הסנגור להבין, כיצד המתווך הישראלי ברקת הגיע למצב שהוא מכניס למספנת HDW את חברת אטלס הגרמנית ליצור רכיבי אלקטרוניקה.
"למספנה היתה אפשרות לבחור בחברה אמריקאית או גרמנית, כנציג המספנה הייתי גם בארצות הברית, ישבנו עם האמריקאים אבל סוף העדפנו את אטלס".
קיבלת כסף גם מאטלס עבור השירות הזה?
"יכול להיות, לא זוכר".
למה העדפת את אטלס?
"המספנה העדיפה… אני רק נתתי נתונים".
אתה המלצת לתיסנקורפ על אטלס תמורת כסף.
"אני לא חושב, אני לא זוכר שהיה לי חוזה עם אטלס".
האם קיבלת כסף מאטלס לפני או אחרי העסקה?
"מי בכלל יכול להעיד שקיבלתי כסף מאטלס? אני לא זוכר שקיבלתי כסף שלא ידעו עליו במספנה".
אז אולי קיבלת כסף בידיעתם?
"אין דבר שהם לא ידעו".
האם תסכים לצו שיפוטי להוכחת קבלת הכסף מאטלס?
"מה שהשופטת תחליט אני אקבל".

השופטת חיימוביץ מפצירה בעד לתת מענה- כסף מאטלס, קיבלת?
"לא זוכר".
לפיכך, השופטת מתלה את הבקשה של ההגנה לצו שיפוטי וממליצה לברקת להתייעץ עם סנגור, טרם המשך הדיון בנושא, אבל ההתקשרות עם אטלס ממשיכה להטריד את ההגנה גם בהיבטים נוספים. מסתבר כי אחרי תחקיר הצוללות בישראל חברת אטלס (אז כבר בשליטת תיסנקרופ) פתחה בחקירה בעניינו של ברקת בסיומה הוחלט לקצץ בתשלום שלו, להסתפק ב-2.6 מיליון אירו אשר כבר שולמו ולא להשלים את היתרה לשבעה מיליו אירו כפי שסוכם.
"אני לא זוכר אם קיבלתי כסף מאטלס, אם כן אז הכל מתועד כחוק".

בינואר 2011 הנהלת HDW הוציאה הודעה רשמית על סיום העסקתך מטעמי גיל, היו עדינים איתך, במרס 2011 פרייטג לקח על עצמו להודיע לך.
"לא זוכר"
שלחת להם מכתב תגובה באפריל 2011?
"לא זוכר".
האם קיבלת מהם כסף על קידום בניית צוללת מספר שש?
"לא עבדתי בזה, אז איך אקבל?".
השופטת מתעקשת לקבל הבהרות: כאופציה? בכתב האישום נטען שהיית אמור לקבל עמלה על צוללת שש, ושזה חלק מההדחה.
"זה כל כך רחוק ממני, אני שומע, אני מבין, אבל אני לא יודע לומר מה היתה הסיטואציה, אני נשבע בהן צדק. נותרה לי מערכת יחסים איתם… ברגע שאירגנו להם פגישה של מיקי גנור עם ראש הממשלה בבריכה בבית בשבת".
השופטת נזעקת: "איך אתה יודע, אתה לא היית נוכח".

פשיטת משטרה בגרמניה
סכומי הכסף הבלתי נתפסים שעברו בחשבונותיו של ברקת, והעסקאות המפותלות המיוחסות לו, הגיעו גם לידיעתם של רשויות המס והמשטרה בגרמניה. חרף הרגישות בין המדינות, ועוד יותר מכך רגישות מפעל הצוללות מבחינת ממשלת גרמניה שתרמה מיליארדים להיתכנותו, סוג של פיצוי על ההיסטוריה "ההיא" אבל גם על הסיוע שהגישה לאוייבת ישראל, עיראק, בשלהי שנות הפעילות שלו מול תיסנקרופ נערכה פשיטה של כוחות משטרה על ביתו בעיר בון.

בתאריך שאינו ידוע להגנה, בין 2010 ל-2012, רשויות המס פשטו על ביתך, מה הם חיפשו?
"בהתחלה אני הרי הייתי תייר בגרמניה, אז אמרו לי תפתח דף חשבון בגרמניה, וכך עשיתי. יום אחד כאשר הייתי בחופשה בישראל באו שוטרים אלינו לדירה בגרמניה, עשו חיפוש, לקחו מחשבים. מנהל הבניין התקשר אלי, שאתן את קוד הכספת לשוטרים. כנראה מישהו אמר להם שאני מחזיק כספים או משהו כזה… אני לא הסכמתי לזה, אלא בנוכחותי, אמרתי להם שיחכו שבועיים עד שאחזור. כעבור שבועיים באמת באתי, פתחתי להם את הכספת, הם לא מצאו כלום, אמרו לי סליחה וגם החזירו לי את כל המחשבים שלקחו".
חקרו אותך?
"לפי מיטב זכרוני אף אחד לא חקר אותי".
לפי פרייטג, סיפרת לו על החיפוש והוא הזהיר אותך לא להגיע לגרמניה.
"לא זוכר, אבל נניח שזה נכון, עובדה שכן באתי לגרמניה".
עוד אנשים מהנהלת המספנה דברו איתך, היועמ"ש למשל?
"לא ידוע לי".
יודע למה נפתחה החקירה נגדך? נטען שהיו לך כמה חשבונות בשווייץ, ולאחד מהם העברת את הכסף מאטלס.
השופטת מחדדת את השאלה – יש לך חשבון בנק בשווייץ?
"זה לא מעניין את בית המשפט".
האם כספים מאטלס עברו לחשבון בשויץ?
"אני לא זוכר דבר כזה".

מכתב אנונימי למלמ"ב
אחת הסוגיות המעניינות בפרשה היא, מי הוביל את ברקת לדבר עם דרוקר וכספית, שבע שנים לאחר שמיקי גנור נבחר לעבוד עם הגרמנים על בניית ספינות המשמר (פריגטות), עם האופציה לקחת חלק בבניית הצוללת השישית, הצוללת שברקת כבר החל לנסות למכור לישראל.
מי הבכירים ששלחו לך את דרוקר וכספית?
"כל בכירי הצבא שהיו קשורים לפרויקט היו בני בית אצלנו, אז חלק מהם פנו לרביב דרוקר".
יכול לתת את שמותיהם?"
אני צריך לבקש את רשותם, הם רבי סרנים, דרגות כאלה".
משה בוגי יעלון היה מעורב?
"לא, הוא בא אלינו אחרי הפרסום בתקשורת יחד עם עמי איילון".

ככל שההגנה חופרת בשמות מחוללי הפרשה, עם רמיזה לכך שמדובר בקצינים בכירים לשעבר שעברו לשדה הפוליטי, נזעקו נציגי התביעה, עו"ד ירון גולומב, עו"ד טל תבור ועו"ד עידו נולמן. הם דרשו לא לחייב את העד לחשוף מי הפנה אליו את העיתונאים, בין היתר בשל הפגיעה בחסיון המקורות העיתונאיים.

עו"ד צמח הדגישה בתגובה, כי לא מדובר בפגיעה בחיסיון עיתונאי אלא בשאלה לגיטימית הנוגעת להתנהלות העד. "התלונה של אותם גורמים לא החלה בפנייה לעיתונות ב-2016, היא החלה כתלונה אנונימית ב-2009 למלמ"ב, חוקרי מלמ"ב פנו לברקת אשר מסר להם את המידע החלקי שהוא בחר למסור".
עו"ד ז'ק חן שמייצג את אבריאל בן יוסף יחד עם עורכי הדין ינון סרטל וניר לזר, מבקש לנתק את השאלה מי פנו לברקת, מהשאלה מי פנו אליו ומי מהם הפנה אליו עיתונאים.
השופטת חיימוביץ מציעה לא לחייב אותו להשיב על השאלה מי הביא אליו עיתונאים, כדי להימנע מחשיפת מקורות עיתונאיים, ולהסתפק בתשובתו: "אני לא זוכר כרגע".

עו"ד ניר: מתי דיברת לאחרונה עם דרוקר וכספית?
"כששלחו אותם, והיה הראיון".
הם שוחחו איתך בשבוע האחרון?
"שלילי, לא בשבוע ולא בחודש ולא בשנה האחרונה".
אבל בן כספית הנחה כנס במרכז הבינתחומי, שבו השתתפת.
"אנחנו חברים בפורום הזה של הבינתחומי, והזמינו אותי ואת אשתי. הפורום הזמין, לא בן כספית".

הסנגורים ממשיכים לעמת את העד עם התבטאויות בכלי התקשורת, בסוגייה על מועד סיום עבודתו עם הגרמנים ב-2009. כך למשל נטען, כי בשנת 2022, בראיון לרדיו 103 שבו עובד בן כספית, ברקת אמר שמישהו מהמספנה סיפר לו שעו"ד דוד שמרון יועצו המשפטי של נתניו ובן דודו, בא למספנה מדי פעם ומקבל כסף.
שזו עדות שמועה.
"אמת".
מדוע בשיחה עם צחי חבקין מלהב 433 כאשר שאלו אותך על דוד שמרון אמרת שהוא ביקר במספנה, אבל לא אמרת שקיבל כסף.
"כי זה עוד לא היה".

הסיבות להפסקת העבודה של ברקת עם תיסנקרופ HDW, כמו גם המועד הרשמי של סיום עבודתו, עומדים במרכזו של קו ההגנה. הסנגורים מבקשים להראות שההתקשרות הסתיימה על רקע עסקת אטלס, ושהמועד הרשמי היה ב-2011, זמן ניכר אחרי "פגישת הדחה" ב-2009 כפי שנטען בכתב האישום.
הסנגור מציין, כי בחקירת המשטרה בדצמבר 2016 שאלו את העד על מצב הקשר שלו עם פרייטג, והוא השיב שהפעם האחרונה בה פגש אותו היתה "מאז שסיימתי במספנות לפני ארבע שנים, מאז אני לא יודע איפה הוא".

מכאן עולה שבסביבות 2012 פגשת את פרייטג, בדיוק כאשר סיימת לייצג את המספנות, ולא כמו שטענת שהפעם האחרונה היתה ב-2009.
"הפעם האחרונה שראיתי את פרייטג היתה כשהוא בא לארץ לביקור 2009".
זה אתה אומר עכשיו, אבל אולי בחקירה ב-2016 כשאמרת ארבע שנים הזיכרון היה טוב יותר?
"רבותיי, בית המשפט, ב-2009 בישראל היתה הפעם האחרונה שראיתי את פרייטג", אומר העד שנעמד על רגליו והכריז בקול, משל הוא מתעקש למתג את הגרסה הבסיסית על יום הדחתו.
אבל בדיווח למספנה מפברואר 2010 ציינת שבספטמבר 2009 היית בארוחת ערב אצל שגריר ישראל בגרמניה, שבה נכח גם וולטר פרייטג, וזה היה ארבעה חודשים אחרי מפגש ההדחה, שמאז לטענתך לא ראית יותר את פרייטג.
"לא יודע לענות לך על זה היום".
השופטת: אז אולי באמת בזמן אמיתי ב-2016 זכרת יותר טוב?
"מה שאני זוכר זה, שאשתי ואני קיבלנו טלפון משגריר ישראל בגרמניה והזמינו אותנו לארוחת ערב בברלין. השגריר סיפר לי שגנור מאוד רצה לבוא, והוא לא הזמין אותו… למיטב זכרוני פרייטג לא היה שם".
השופטת: אבל אם כתבת בדו"ח העבודה שלך, שהוא כן היה, מה זה אומר?
"שאני כנראה לא זוכר טוב".

מה ידע צ'ייני?
את סיום פרק התקשורת בחרו הסנגורים להקדיש להקרנה של חלק מראיון נרחב עם אלוף במילואים אליעזר מרום (צ'ייני) בתוכנית "זמן אמת" של כאן 11 בשנת 2021, חצי שנה לאחר הודעת הפרקליטות על סגירת התיק נגדו. מרום סיפר בסרט כי הוא מעולם לא היה קשור להדחה של ברקת, הגם שהוא לא חיבב אותו במיוחד, והוסיף משפט שהתחקירנים המנוסים של "זמן אמת" לא התעמקו בו מספיק: "תיסנקרופ הפסיקו את עבודתו של שייקה ברקת באופן איטי מאוד, כי הם תפסו אותו במה שנקרא בעיית ציות".
לפני החשיפות בחקירה הנגדית על הרפתקאות שייקה ברקת בתאגיד תיסנקורפ, המשפט הזה נשמע כמו תירוץ תלוש של המרואיין, כעת הוא מקבל ביטוי אחר לחלוטין ומשנה את התדמית של צ'ייני, קצין ובוהמיין (מה רע בזה בעצם?).

כאשר מסיימים את הצפייה ומבקשים את תגובת ברקת על הדברים של צ'ייני הוא מיד עובר שוב לעמידה ומתפרץ: "צייני הוא רמאי ושקרן וחדל אישים".
מה לא נכון במה שצ'ייני אמר?
"מפני כבודי שלי, אהיה זהיר", צועק ברקת על הסנגור ניר, "האיש הזה אינו אומר אמת… האיש הזה הגיע לארץ אחרי שנאף במזרח הרחוק".
תענה לשאלה, שהודחת בגלל אטלס.
"לא היו דברים מעולם".