ועדת הכספים של הכנסת דוחה את הצעת משרד האוצר לקבוע איסור פלילי על החזקת מזומנים בסכום הגבוה מ-200 אלף שקל, וקביעת חובת דיווח על החזקת כסף מזומן בסכום שמעל 100 אלף שקלים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש לקדם את הצעת החוק במסלול מהיר במסגרת חוק ההסדרים כבר בחודש הקרוב. החוק לצמצום השימוש במזומן אוסר כיום ביצוע עסקאות במזומן מעל תקרה של 6,000 שקל. התיקון אשר ביקש משרד האוצר לחוקק, הוא לאסור החזקת מזומנים מעל 200 אלף שקל גם ללא ביצוע של עסקה, ולקבוע חובת דיווח לרשות המסים במחצית הסכום.
לפי ההצעה, הסנקציה הפלילית תהיה חילוט כל סכום שייתפס מעבר ל-200 אלף שקל בתוספת קנס בשיעור 30 אחוז, ללא צורך להוכיח שהכסף מעורב בעבירה מעבר להחזקתו. בנוסף, החוק ביקש להגביל ביצוע עסקאות בצ'יינג'ים שהיו פטורות מתקרת מזומן ולקבוע כי גם פריטת צ'קים למזומן תוגבל עד 6,000 שקל.
במהלך הדיון בוועדת הכספים שנערך ביום חמישי התברר, כי גם בנק ישראל וגם הרשות לאיסור הלבנת הון הסתייגו מהצעת החוק של משרד האוצר (4 מאי).
אחרי סקירה של נציג האוצר, אשר טען כי "החוק נועד לסייע במלחמה בפשע בעיקר בחברה הערבית", אמר עו"ד רונן ניסים מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל כי "קיים קשר בין פשיעה למזומן, אבל אנחנו לא סבורים שיש קלון בכל מקרה של החזקת מזומן". לדברי עו"ד נסים, בנק ישראל תמך בחלופה שלא כללה איסור החזקה.
דברים דומים אמר גיל ברקת, בכיר ברשות לאיסור הלבנת הון: "תמכנו בחובת הדיווח, אבל היתה לנו הסתייגות בנושא האיסור (הפלילי)".
אפילו נציגת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים עו"ד רוני טלמור, אמרה שמשרד המשפטים תמך בהתחלה במתווה רך יותר. פקיד אגף התקציבים באוצר, נתנאל אושרי, אמר כי הערות משרד המשפטים הוכנסו למתווה, ותהיה התחשבות ב"מזומן ישן" שהוחזק בבית בתנאי שבכל שנה יופחת בסכום מסוים.
בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה משה גפני אישר נציג האוצר שבאף מדינה אין חוק כזה, של איסור על החזקת מזומן, וישראל תהיה ראשונה בעולם. הוא נימק כי "כלכלת המזומן היא גורם מרכזי בפשע", וציטט נתוני משטרה על היקפי תפיסת המזומן בעיקר בחברה הערבית והקשר לעבריינות, נשק, עבירות סמים וסחיטת דמי חסות.
לשכת עורכי הדין הגישה לוועדה נייר עמדה, לפיו אישור החוק יהפוך מיידית אזרחים נורמטיביים לעבריינים, מבלי לתת פתרון לכסף המוחזק על ידי האזרחים, שיהפוך ברגע מ"לבן" ל"שחור".
עו"ד אורי גולדמן, יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכה, הסביר את הדינמיקה: "אם אדם מחזיק 300 אלף שקל בבית, ראשית כל יחלטו את הסכום שמעל 200 אלף. שנית, יטילו עליו קנס של 30 אחוז, ובשלב השלישי גם רשות המסים תדרוש שישלם מס על הסכום שכבר נלקח ממנו, כך תשלום המס יהיה כפול ומכופל".
גם הסניגוריה הציבורית הביעה התנגדות ליצירת העבירה הפלילית החדשה. "כיום ניתן לחלט כספים שמקורם בפשע, לפי חוק איסור הלבנת הון. החידוש בהצעה הוא הפללת כסף שהושג באופן חוקי, ושאין לו קשר לפשיעה, בידי אוכלוסיות נורמטיביות".
עו"ד מורן כרמון, ראשת התחום הכלכלי בסניגוריה הציבורית ועו"ד נסרין סלאמה, ראשת תחום החברה הערבית, אמרו כי סכנת ההפללה היא בעיקר כלפי אוכלוסיות שמודרות מהמערכת הפיננסית, כמו ערבים או חרדים. לפי נתוני הבנקים, האשראי הבנקאי לאזרח ערבי נמוך מהאשראי לתושב בממוצע ארצי, והריבית על משכנתאות ללקוחות בישובים ערביים גבוהה יותר; כלומר, נותנים פחות אשראי וגובים יותר ריבית. לפי סקר מ-2018, ל-13 אחוז ממשקי הבית הערבים אין חשבון בנק ול-50 אחוז אין כרטיס אשראי, לעומת 10 אחוז בלבד ממשקי הבית של יהודים.
בהתאם, חברי כנסת ערבים ודרוזים הובילו את ההתנגדות וההתקפה על הצעת החוק בוועדה.
ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו): "במקום להילחם בארגוני הפשע, אתם מחפשים את הדרך הקלה, ללכת אל האזרח הפשוט, אל הזקנה שמחזיקה כסף בבית וחסכה כל חייה ולהפוך אותה לעבריינית".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "למשטרה יש כיום את כל הכלים לחלט כסף שנגוע בפשע. תדאגו קודם כל לתשתית בנקאית, תנו פתרון לאוכלוסייה, אחר כך תתחילו לערוף ראשים. הבנקים לא פותחים סניפים בישובים ערבים, רק עשרה אחוז מהסניפים בחברה הערבית".
יו"ר ועדת הכספים גפני סיכם את הדיון בביקורת חריפה על האוצר ואמר ש"החוק לא מבושל. מדובר בחוק שלא קיים בשום מדינה בעולם. אתם מבקשים שנאשר דבר כזה מבלי לקבל נתונים ברורים. לא הגיוני שאנשים שאין להם נגישות לבנק או מבוגרים שאין להם חשבונות יהפכו לעבריינים. לא כל מי שמחזיק מזומן הוא פושע".
בושה רוצים לקחת כסף של אנשים שעבדו כל החיים אנשים לא רוצים לשם כסף בבנק רוצים לשם את הכסף שלהם בבית מה הבעיה