התיק הפלילי אשר מכונה "פרשת טלגראס" (פרשה 420) הוא כנראה המשפט הראשון שנערך בישראל לארגון פשע ללא קורבנות ומתלוננים, או, שאלה המוגדרים קורבנות הארגון מייחלים מאוד להימנעות מהרשעה של הנאשמים אותם סמנה המדינה.
באשר ל-20 הנאשמים מדרגי הביניים של ניהול הארגון, אף שלא כולם התייצבו לדיון בו עמד למסור את גרסתו מייסד הרשת, אלו שכן התייצבו לא בדיוק עונים על הקריטריונים המצופים מנאשמים בניהול ארגון פשיעה שגלגל מיליונים. מרביתם אזרחים נורמטיבים ושומרי חוק, חלקם בעלי רישיון רפואי לעישון קנאביס כמובן, שאתרע מזלם והגיעו לפרויקט חברתי אשר עלה על הכוונת של המדינה. רובם עשו זאת, לדבריהם, מתוך תחושת שליחות. חלקם ישבו חודש, כמה חודשים, ואפילו שנה במעצר, חייהם התפרקו והם עדיין מנסים להרכיב אותם מחדש. כל אחד וסיפורו. כמעט כל מנהלי הארגון ברשת הוירטואלית נפגשו כעת לראשונה פנים אל פנים בין כותלי בית משפט המחוזי מרכז בלוד (23 אפריל).
הדוגמה המוחשית ביותר לפער שבין ראשי ארגוני פשיעה מהסוג המוכר כל כך לקוראי "פוסטה", לבין אלה המכונים בתיק הזה על ידי פרקליטות הסייבר "מנהלים בארגון פשיעה", הוא עמוס דב סילבר (38), הנאשם המרכזי בפרשה לו מייחסים בכתב אישום נפרד יחד עם עוד שבעה מנהלים אחרים עבירות של סחר בסמים ועבירות על חוק איסור הלבנת הון, הכל בנסיבות מחמירות של ניהול ארגון פשיעה.
סילבר הוא אקטיביסט טבעוני המוכר מתחום המאבק למען לגליזציה של קנאביס, מייסד פלטפורמת טלגראס ברשת החברתית טלגרם. הפלטפורמה של סילבר החלה לתת שירות לצרכני קנאביס כבר בשנת 2017 באמצעות ערוצים בהם מנהלי הקבוצות פרסמו מוצרים ושלחו הודעות לצרכנים, למעשה, הרשת פשוט תווכה בין משווקי קנאביס לבין הצרכנים לפי אזורים גיאוגרפיים. כמה גאוני זה נשמע אז, ופשוט, אבל לא ככה חשבו במערכת אכיפת החוק, מה גם שמלבד קנאביס החלו לבצע בפלטפורמה שיצאה מכלל שליטה גם סחר בסמים פסיכודליים ואחרים, בניגוד לחזון המייסדים שבקשו להשאיר אותה על טהרת הקנאביס.
סילבר, שכאמור הוגש נגדו כתב אישום נפרד, זומן על ידי התביעה להעיד נגד מנהלי דרג הביניים בכתב האישום המקביל. אחרי סבב המעצרים הבינלאומי שזכה לחשיפה תקשורתית עצומה בארץ ובעולם, מה שרק עודד את שכפול הרעיון לאינספור אפליקציות דומות אשר מתישות את מערך אכיפת הסחר בסמים, הוא התייצב בפני בית משפט מחוזי בישראל ומסר עדות מעמיקה אשר נחשפת כעת לראשונה ב"פוסטה".
סילבר עלה נרגש לדוכן העדים מול השופט חגי טרסי, רגע אחרי שהוצג הסדר הטיעון של אחיו חיים סילבר מחיפה אשר נשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן, הוא הואשם במתן ייעוץ לעשרות אלפי הגולשים אבל הורשע לבסוף רק בעבירה אחת על חוק איסור הלבנת הון (130 אלף שקל שהועברו לגמילות חסדים). בפתח העדות שלו, כאשר עמוס נשאל על תולדות הקשר שלו לקנאביס, ועל הרעיון להקמת הרשת השיווקית, הוא סיפר בקול רועד סיפור אישי משפחתי נוסף.
"אבא שלי היה מאושפז בבית חולים עם סרטן אלים מאוד ולא הסכים לקחת מורפיום", סיפר. "האמת שלא היינו בקשר והוא לא ביקש ממני עזרה, כשהוא רצה קנאביס אחרים ניסו לעזור לו והביאו לו משהו ממש גרוע. אני יודע, לא מאמין, יודע, שאם היו נותנים לו קנאביס באיכות טובה אז היה כואב לו פחות… באותם ימים לא היה בידו אישור רפואי ולצערי הוא סבל מאוד. קנאביס טוב היה עוזר לו ועוצר את ההידרדרות שלו, ואולי הוא אפילו היה איתנו בין החיים עדיין. בכל מקרה הוא היה סובל פחות, בזה אין ספק.
"כשכתבתי על זה בפייסבוק קיבלתי אינספור פידבקים מאנשים כמו אבא שנמצאו במצבו וקרוביהם, שסובלים מאוד ואין להם שום דבר לעשות כדי להקל".
השופט טרסי הביע אמפתיה כלפי הסיפור האנושי אך תהה מה לגבי רוב הצרכנים, "לא כל הצרכנים במצב של חיים ומוות, המדינה גם יודעת ומנסה לעזור במקרי הקיצון הללו".
סילבר השיב: "נכון, לא כל הפעילות של טלגראס התמקדה באנשים חולים, אבל אלו קצוות של אותו הספקטרום, חיים ומוות מצד אחד ושלילת חירות לא מוצדקת מצד שני. חוץ מזה, לא תמיד אפשר לראות על הבן אדם את מצבו הנפשי".
השורשים של טלגראס
עכשיו הובילו אותו התובעים, עו"ד שירי רום ועו"ד יוני חדד, אל החלק הענייני של העדות, ברוח התהייה של השופט טרסי, ואילו הוא הקפיד להשחיל בין תשובותיו הענייניות גם נאומים פילוסופיים, שמצד אחד עוררו למחשבה והצחיקו לא מעט את יושבי האולם, גם את השופט, אבל מצד שני גם הפלילו אותו לכאורה בעובדות שהוא ייחס לעצמו, הגם שעבור העדות הזו הובטחה לו מהפרקליטות חסינות מהפללה עצמית.
ספר לנו על טלגראס.
"וואו, זו באמת שאלה גדולה (נשימה ארוכה). טלגראס זה בעצם שם כולל לאיזו פעילות אקטיביסטית שנעשתה במשך הרבה מאוד שנים. אני התחלתי ב-2012 כשנעצרתי והרגשתי על בשרי את העיוות. כתבתי על זה ברשתות החברתיות וקיבלתי כל כך הרבה תגובות ופידבקים, הבנתי שלא מדובר בבעיה אישית אלא בעיה עמוקה שמשפיעה על מאות אלפי ישראלים. בגלל שנופפתי בסיפור הזה, אנשים שחוו את החוויה הזאת והתביישו או פחדו, כי מה אתה מול מערכת החברה והמדינה, הם דיברו איתי. ברגע שהתחלנו להתגבש נוצרה קהילה דינמית שענתה על צרכים. צצה בעיה? מישהו העלה פתרון, ככה במשך כמה שנים. בסופו של דבר זה התגבש לכדי הרעיון שאנחנו מכירים היום בשם טלגראס".
איך זה התגבש?
"כשאתה אומר טלגראס אתה מתכוון למערכת הספציפית בטלגרם – השם הגיע במקרה. זה התגבש כך בגלל שאני הייתי פעיל במשך הרבה שנים והייתי דמות מוכרת בקרב הקהילה של צרכני הקנאביס בישראל. האידיאולוגיה שלי היא שגופי שייך לי. למדינה יש סמכות להחליט על הרבה דברים, אבל יש דברים שבהם יש גבול למדינה, זה לא בחוזה בין המדינה לביני. לא הכנסתי את הגוף שלי למשוואה הזאת. כולנו פה מקבלים את החוק ומכבדים אותו, רוצים משטרה, פרקליטות ובתי משפט, אבל אומרים שהחוק לא צריך להיכנס לגוף שלי, מה אני אוכל ומה אני שותה.
"לא מדובר בשאלה העקרונית בלבד, אלא בשאלה שתקבע אם ארגיש טוב או לא, אם יכאב לי או לא, וכמו אצל אבא שלי זה יכול להיות סיפור של חיים ומוות. כשאתה רואה ושומע סיפורים כאלה בסיטונאות זה מתחיל לבעור. לא רק בי זה בער, בהרבה אנשים, גם אם זה הכניס אותם לאיזה שטח אפור, עם סיכון שהם עוברים על החוק. אנשים פעלו בלי רצון להרוויח שקל מהפלטפורמה, רק מתוך אמונה לפיה החוזה עם המדינה לא צריך לפגוע להם בבריאות, באושר ובחירות, אם הם לא פגעו בבן אדם אחר".
כשאתה אומר שהמדינה לא צריכה להיכנס לגוף שלי, אתה מדבר על פקודת הסמים.
"בהחלט".
מה עשית בהקשר לתפישה הזו?
"הבעתי את עמדתי איפה שיכולתי ותפשתי את הדבר הזה כשליחות. זה בער בי מבפנים. בן אדם לא עושה משהו רע לאף אחד אבל מוצא את עצמו במשטרה, במעצר ואחר כך בבית משפט. החיים שלו מתפרקים. עבודות אובדות, משפחות מתפרקות, כל מסלול החיים משתבש. בגלל צמח. אף אחד לא יודע מה עובר על האיש, לא השופט ולא התביעה. אדם שהיה יכול להיות מאוד מצליח, אבל בגלל החוק הזה נשאר תקוע למטה ומוגדר כעבריין. אלה לא מקרים בודדים, אלא השיטה במדינה, אז זה מה שעשיתי בכל מיני צורות.
"בהגדרה, קיימת אכיפה בררנית עם קנאביס, מאחר והמדינה לא יכולה להתמודד עם היקף התופעה אז סובלים מזה בעיקר האנשים מהשכבות החלשות, שאין להם קשרים ואין להם כסף, זה מחדד ומעמיק את העוולות הקיימות ויוצר חדשות. גם בדין התורני וגם בחוק הישראלי יש ערך של 'לא תעמוד על דם רעך'. אם אני רואה בן אדם סובל, והוא אולי גם בסכנת חיים, ואני יכול לעזור לו להיות שמח ובריא, אז אני מרגיש שיש לי את החובה המוסרית לעזור לו".
חוץ מליל הבאנגים (הפגנה למען לגליזציה, "פוסטה"), מה עוד עשיתם?
"עזבתי את ישראל כדי להתנתק, חשבתי עשיתי מה שעשיתי וזהו, מספיק. אבל כמות האנשים שהמשיכו לפנות אליי, כי אני הייתי היחיד שדיבר בצורה בוטה וגלויה, הייתה עצומה. בהתחלה הייתי מתעלם, או מנסה להגיד שאני לא יכול לעזור, כי מה אפשר לעשות עם מאות פניות ביום? אבל זה פשוט לא הפסיק. קיבלתי את אותן הודעות 500 פעמים ביום".
איזה הודעות?
"'אני צריך קנאביס ואני לא יכול', או 'עישנתי ונעצרתי', או סתם 'אין לי כסף'".
איך אתה עוזר לבן אדם שאין לו כסף?
"ל-99 אחוז מהם לא היה לי איך לעזור… מה שעשיתי היה לפרסם את הפניות, נגיד יש מישהו בחולון מאוד חולה ואין לו מה לעשן, זהו. קיוויתי שהמדיניות תשתנה, אבל אף אחד לא עוצר ואומר 'בואו נעשה התאמה בין החוק הקיים לבין המציאות', לצערי".
מה עם האנשים שלא חולים, איך עזרת להם?
"אותי אתה יכול להגדיר כבריא ואתה יכול להגדיר כחולה. איפה עובר הגבול? גם המדינה יודעת שבמצב נפשי מסוים יש צורך בקנאביס. אף אחד לא יודע להגדיר מצבים נפשיים. רק אדם על עצמו יודע. אולי אתה מרגיש שזה מה שעושה לך טוב – אז אני יודע מול עצמי שזה מה שטוב לי. רק אחרי שנעצרתי בעצמי והבנתי שזו בעיה עמוקה הלכתי לעשות עם זה משהו, עד אז עישנתי קנאביס בלי בעיה".
אז איך עזרת לאנשים שהיו זקוקים?
"פשוט לפרסם אותם ברבים. הרבה פעמים עזרו להם והרבה פעמים לא. אני לא יודע מה קורה אחרי הפרסום. זה היה אופן הפעולה במשך כל השנים של האקטיביזם שלי. לפי כתב האישום זה נוגע ב-200 עד 300 אלף ישראלים, ולכן כל פרסום יצר רעש".
החיים מאחורי החוק
הביקוש העצום לקנאביס בישראל, שמוכר היטב לגופי המודיעין, נעלם מתובנותיהם של אוכפי החוק במשטרה בפרקליטות ובממשלה, שנמנעים משינוי החוק על רקע תפיסת העבודה במשטרה, לפיה הפללת משתמשי הקצה תוביל לחשיפת סוחרי הסמים הגדולים. עכשיו סילבר הסביר לתובע איך המצב הבלתי אפשר הזה הוליד את טלגראס.
"הפלטפורמה התגבשה בצורה מאוד הדרגתית ומבוזרת. הגעתי למצב של מאות ואלפי הודעות… כתבתי שאני לא יכול לראות או לענות להודעות, העומס מאוד גדול.. היה גל ביקוש שאפילו אני לא האמנתי בעצמי כמה הוא אינטנסיבי. ואז קיבלתי הודעה מבחור שאמר לי 'בוא לטלגרם', אפשר לעשות שם בדיוק את זה. אתה לבד לא צריך להיות אחראי על זה, יש עוד אנשים שיכולים לעזור לך לתפעל".
אז איך זה נוצר?
"לא הכרתי את טלגרם ברמה הטכנית של לפתוח קבוצות אפילו. לבוטים (Bots) קראתי בהתחלה BOOTIM. בהתחלה היתה קבוצה של סוחרים, היה עומס, היא התפצלה לשלוש, היה שוב עומס והכל שוב התפצל והתפצל וכך הלאה. החלוקה היתה גיאוגרפית, מעבר לזה לא הייתי מעורב בחלק הטכני".
התובע חדד ניסה להבין כיצד טלגראס הצליחה לגלגל בשיאה מחזור הכנסות של כ-30 מיליון שקל בשנה.
"כצרכן קנאביס", ענה סילבר, "אתה נאלץ להיכנס פעמים רבות למצבים מסוכנים או סתם לא נעימים. אתה נאלץ להתעסק עם אנשים שהם לא מהצד הנכון של החוק, כאלה המזוהים עם עבריינים ועם גניבות, הטרדות, שוד, מכות. אבל אתה לא יכול ללכת למשטרה, כי אתה בעצמך עובר על החוק. אז הם יכולים לעשות לך מה שהם רוצים.
"היתרון של הטלגראס היה שפרטי הסוחרים נשמרו במערכת ויכולנו לדאוג למעין סנקציה על סוחרים שיפגעו בלקוחות. מכירת קנאביס היתה קיימת הרבה לפני טלגראס ותהיה קיימת הרבה אחרי, אבל ההבדל היחיד הוא שבטלגראס אנשים קיבלו ביטחון. אי אפשר היה לגנוב אותם, להרביץ להם או להטריד אותם, גם אי אפשר סתם לעקוץ חלשים, כי יש גוף שעומד מאחורי הצרכן ודואג לו, וזה כי המדינה לא עומדת מאחוריו אלא מגדירה עבריין מי שקונה.
"גם אנשים חולים בהגדרה, עם רישיון לקנאביס, היו צריכים להיעזר בטלגראס כי הם לא קיבלו מספיק למצבם, בעיה שעדיין קיימת. טלגראס נתנה פתרון לאזרחים שומרי חוק, משלמי מיסים, שלא עושים שום דבר רע בכך שהם צורכים גראס".
איך מגיעים למצב שסוחר סמים מסכים לתת את הפרטים שלו?
"בגלל זה אמרתי שאני אקטיביסט יותר מ-10 שנים. נהייתי פרצוף מוכר ושם מוכר בקרב צרכני הקנאביס, וסמכו עליי. הרי סוחר לא ימסור את שמו בגלל שהוא מפחד מהחוק ומהמשטרה. אבל אם אני אומר לו שזה בשבילי ולא בשביל המשטרה, אז הוא מאמין לי וסומך עליי. אם הייתם נותנים לנו עוד שנה שנתיים זה היה מתגבש למשהו מיוחד יותר", סילבר העיר בהלצה והצחיק אפילו את השופט.
מה הדרכים להתמודד עם עוקץ או למניעת עוקץ?
"מבחינת איכות הסמים, כל מקרה לגופו. בשביל זה היה לנו מנגנון של ביקורות, שם אפשר היה לכתוב ולקרוא מה אחרים חושבים על הסוחרים, כמו ב-eBay, או כמו בהזמנת מלון. ההבדל היחיד הוא שפה המשטרה לא היתה עוזרת, אנשים חיפשו ביטחון".
עניינה אותך החוויה של רוכש הקנאביס בטלגראס?
"זה עניין אותי כי ראיתי את עצמי כמייצג של צרכן הקנאביס בעולם. אני מזדהה עם הקושי והעוול שנעשה לו, והקושי שיש לו בלרכוש קנאביס. בתור אחד שהסתובב בעולם, יצא לי לראות שהבעיה הזאת קיימת ברוב העולם המערבי. ידעתי שאני מתמודד עם אותן בעיות כמו מישהו בדובאי".
מה היה החידוש של טלגראס?
" היא לא חידשה כלום, היו לפניה פלטפורמות כאלה, וקבוצות ברשתות. אולי ההצלחה שלה נבעה מהשוני, מההתפוצצות. באותו הזמן היה דיבור מאוד חזק של חברת כנסת בליכוד לשעבר, שרן השכל, על אי הפללה של צרכני קנאביס ולגליזציה, רוב קהילת צרכני הקנאביס בישראל תלתה בזה תקוות. זה גם היה במצעים של כל המפלגות… זה לא היה בשוליים כמו בעבר, שרק 'סטלנים' התעסקו בזה. אדם נורמטיבי שהדליק ג'וינט ברחוב בתל אביב כבר לא מפחד, כי עוד 80 אנשים סביבו מעשנים.
"פתאום חברי כנסת מהשורה ואזרחים נורמטיביים מדברים על זה, הייתה הרגשה אמיתית שאנחנו לקראת שינוי. אבל ב-2015 ו-2016 נפלו הצעות החוק בצורה מייאשת ממש. כל מי שהבטיח הלך אחורה. הבנו שמהמערכת הפוליטית לא תבוא הישועה. שאין קשר בין המחוקק לבין הציבור.
התובע והשופט טרסי בקשו מסילבר לחזור לדיני הראיות, משמע למבנה הארגוני של הפלטפורמה. "לא הייתה לנו דרך ברורה ומבנה מסודר. מה שעבד המשיך ומה שלא נגרע. חוץ מזה, לזרועות השונות היתה 'יד חופשית', אנשים עשו דברים עצמאית".
השופט טרסי: מישהו בא ואמר 'אני אקים צוות עוקץ ואנהל אותו' וככה היה?
"אולי אני אפתיע אותך אבל זה בדיוק ככה קרה. מישהו הציע משהו, אמר שהוא רוצה להיות חלק מהמערכת, הציע רעיון והלך עליו. כל אחד שהצטרף זרק באיזה תחום הוא טוב, כל אחד אמר מה הוא רוצה לעשות ומה הוא טוב בו, והלך על זה. מבחינתי, לבריאות. לדוגמה, הסוכן הסמוי של המשטרה רצה להיות בצוות עוקץ והוא השיג הצלחה שם".
אתה זוכר מי היו בקבוצת המייסדים?
"אני וכמה יוזרים בטלגרם, שבחיים לא פגשתי".
לקראת סיום הישיבה הראשונה, התובע חדד התמקד בשאלות על פרטים טכניים כמו איך מאשרים פיצויים לקורבנות עקיצה, מי מאשר אותם, מה עושים במקרים של עוקץ, מי מטפל, איך זה מטופל, כמה אנשים הרוויחו או מי טיפל במשכורות העובדים, אבל סילבר שב וחזר על כך שהוא לא זוכר פרטים טכנים, כי הוא לא התעסק בשוטף של טלגראס. "הכסף שיצא מטלגראס יצא בעיקר בשביל אוטומציות, בוטים, טכנולוגיה כדי להקל על העבודה. דברים שאנשים כמוני לא יודעים לעשות".
כמה זה עלה?
"בהתחלה קניתי דברים מהכרטיס אשראי שלי, אז זה בטוח לא היה יקר".
וקטנה לסיום, לגבי המשפט הנפרד המתנהל נגד סילבר ושבעה אחרים. במשך שלוש שנים עד כה המשפט התרכז רק בחוקיות גביית הראיות הדיגיטליות על ידי יחידת הסייבר של להב 433. לפי נציגי הסנגוריה הצבורית בתיק, החוקרים הפעילו אמצעים חריגים כאשר חדרו לעננים (Cloud; שירות אחסון דיגיטלי) של פייסבוק וגוגל ועשו שימוש גם ברוגלות. הסנגורים אומרים כי מדובר בפרומו לעתיד המשפט הפלילי, שבו הכל כמעט יהיה בראיות דיגיטליות. לדבריהם, זה המקרה השני בישראל שאשרו כי נעשה שימוש ברוגלות.
סנגורים ותגובות:
עו"ד אורי קורב ממשרד בן צור קורב ושות' מייצג את נאשם 20 חיים סילבר.
עו"ד טליה גרידיש מייצגת את נאשם 8 אביתר חדד.
עו"ד איתי רוזין מייצג את האשם אבו עוביד (נאשם 5), אלמוג אזולאי (15) וסטיבן אהרונוב (17).
עו"ד גל שר טוב מייצג את יהב ביטון (נאשם 6).
עו"ד נועם גוטמן ועו"ד ניר רהט מהסנגוריה הציבורית מייצגים את יפה דואר (נאשמת 1).
עו"ד גל וולף מייצג את ניר הראל (נאשם 11).
עו"ד אסף שלם מייצג את יבגני ביחלו (נאשם 9).
עו"ד טל ליטן מייצג את תמיר לשם (נאשם 10).
עו"ד שירן ברגמן מייצג את שמעון יצחקי אוליאל (נאשם 14).
עו"ד עומרי רוזנברג מייצג את דוד אשיר (נאשם 16).
עו"ד אורי בר משה מייצג את אלעד סעדון (נאשם 18).
מנציגי הסנגוריה הציבורית המייצגים את עמוס סילבר נמסר בתגובה: "בפעם הראשונה אי פעם העיד מי שנטען שהוא ראש ארגון פשיעה, כעד מטעם התביעה במשפטם של חבריו לארגון לכאורה. עמוס השיב באריכות ובנועם על כל שאלה של התובע, תוך שהוא מסביר שטלגראס קמה ממניע אידיאולוגי וללא מטרת רווח, כי היא מילאה צורך של קהילת צרכני הנקאביס להנגשת הקנאביס, בזמנים שניתן היה להשיגו רק בשוק השחור ובאופן לא בטוח, טלגראס שינתה את כל הדבר הזה והביאה בין היתר לשינוי בחקיקה. התובע לא סתר את דבריו של עמוס או טען שהוא משקר אפילו לא בנקודה לאורך כל יום העדות, דבר המוכיח את צדקת טענותיו של עמוס, ואנחנו מקווים שיוביל גם לזיכוי בתיק ההרכב אנחנו מנהלים כבר ארבע שנים".
עו"ד אורי קורב בשם חיים סילבר: "למן תחילת הדרך טענו כי למרשי נגרם עוול משווע. ואכן, ההר הוליד עכברון, וכתב האישום נמחק כמעט כולו. מעשרות אלפי עבירות תיווך בסם ומאות עבירות הדחת קטין לסם – לא נותר זכר והן נמחקו כלא היו. מרשי הודה אך בכך שקיבל סכום של כ-100 אלף שקל והעביר אותו לגמ"ח. בנסיבות רגילות לא היה מוגש נגדו כתב אישום כלל. אנו מברכים את הפרקליטות על החלטתה המאוחרת לתקן את כתב האישום. אנו מקווים שבית המשפט ייעתר לבקשתנו ויקבע שיש להימנע מהרשעתו של סילבר".
עו"ד טליה גרידיש: עדותו של עמוס סילבר שהעיד ארוכות בחקירה ראשית, הוכיחה את שנטען מההתחלה. טלגראס אינו ארגון פשיעה ובוודאי מי שעומד בראש אינו ראש אירגון כלל ועיקר. עסקינן באוסף של אנשים שפעלו מתוך אמונה שלמה לעזור ולסייע לאלה שנקקו לכך".
עו"ד איתי רוזין מסר בתגובה: "היום סוף סוף, לאחר ארבע שנים, בית משפט נחשף ושמע באופן ישיר את עמוס סילבר. כל מי שנכח באולם ושמע את עדותו הבין מיד, לא מדובר בראש ארגון פשיעה וטלגראס איננו ארגון פשיעה. מעדותו של עמוס עולה כי טלגראס היא קבוצה גדולה של אנשים (שרק חלקה הועמד לדין) שכל חטאם היה שהם רדפו אחר לגליזציה וסיוע לנזקקים לסגולות המרפא של צמח הקנאביס. למרות פיתויים להרוויח כסף רב, עמוס וטלגראס לא הסכימו לעשות 'אקזיט' והמשיכו בהקמה ותפעול של קהילת הרשת שנוצרה, במסגרתה אזרחים רבים מצאו מקום להתבטא בפומבי, להעביר המלצות במגוון נושאים וגם לרכוש קנאביס באופן פרטי מסוחרים ללא מעורבות ישירה של טלגראס".
עו"ד גל שר טוב מסר בתגובה: "השופט טרסי שמע לראשונה את העדות האנושית והכנה של עמוס, שבא ומספר את המצוקות שמהן התיק הזה התפתח, ואת הקשיים של כל אותם האנשים, צרכני הקנאביס, שסובלים ממחלות ואותם אנשים שהמדינה לא דאגה להם – והפכה אותם לעבריינים. הבחירה של הצרכן היא לסבול מכאב או להפוך לעבריין. ראינו שהוא נתן עדות אמיתית ודיבר מדם ליבו. לא היה באולם ויכוח שכל מה שהוא אומר זה כנראה נכון. שמעת פתאום זווית אחרת לגמרי. אתה מסתכל על כתב האישום, שמייחס להם ארגון פשיעה, ואתה מבין שלא היה שם שום ארגון בכלל. הייתה קבוצה של אנשים שלתפישתם רצו לעשות טוב לעולם. כיום החקיקה מתקדמת לכיוון לגליזציה, ואם כל מה שקרה לא היה קורה, יכול להיות שלא היינו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים. כיום המדינה כבר הבינה שהחזקה עד 15 גרם זה 500 שקל קנס, בלי תיק בכלל. אז איך זה היה קורה בלי מישהו שיבוא ויציף את הדבר הזה?"
רציחות על בסיס יומי ארגוני פשיעה וטרור לאומני בפריחה משגשגת והנה אנו מתוודעים על שימוש ברוגלה כנגד צרכני צמח לתפארת מדינת ישראל שבה האמונים כביכול על החוק הם אויב הציבור מספר 1