בחודשים ינואר ומרס 2022 הוגשו על ידי הפרקליטות כתבי אישום נגד שישה נאשמים ב"תיק מכרזי הקרקעות בטייבה". בין הנאשמים היו גם מאלק ונאסר חרירי. לנאשמים יוחסו עבירות סחיטה באיומים של זוכים בקרקעות במסגרת מכרזים פומביים של רשות מקרקעי ישראל.
לפני מספר שבועות נגזר דינם של הבכירים מבין הנאשמים:
בית המשפט המחוזי בחיפה גזר 30 חודשי מאסר בלבד על מאלק חרירי אגבריה.
על נאסר חרירי נגזרו 18 חודשי מאסר. על נאשם נוסף בתיק, וויסאם חאג' יחיא, הוטלו 36 חודשי מאסר.
כעת, בבית המשפט הושמעו גזרי הדין של שני נאשמים נוספים בתיק.
כתבי האישום הוגשו הודות לחקירה של היאחב"ל, כאשר ברקע סכסוך דמים היסטורי בין משפחת חרירי למשפחת עבדל קאדר, בעטיו משפחת הפשע נאלצה לעזוב את מתחם מגוריה בתמורה לשטחים חלופיים בצד השני של העיר, עליהם קמה מחלוקת עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י): כאשר המדינה הוציאה מכרזים על המגרשים שהתפנו, נטען, בני משפחת חרירי חזרו בהם ממתווה ההסדרה.
מהחקירה עלה כי הסכם הסולחה עם משפחת עבדל קאדר, בתיווכם של בכירים בעיריית טייבה משלהי שנות התשעים, נערך ללא ידיעת רמ"י, וכי בשנת 2003 רמ"י הגישה תביעה לפינוי חלק מהקרקעות שמשפחת חרירי התמקמה בהן במסגרת הסכם הסולחה, ובמקביל הוצאו צווי מניעה זמניים להפסקת הבנייה בקרקעות.
עם זאת, ב-20 השנים שחלפו מאז הסולחה התנהל משא ומתן ממושך בין רמ"י לבין משפחת חרירי, שהנציג הבכיר שלה היה מאלק, שעבר להתגורר עם משפחתו באום אל פאחם. בעקבות המשא ומתן גובש מתווה הסדרה במסגרתו נקבע כי חלק מהקרקעות יישארו בחזקת חמולת חרירי, וחלק יוחזרו לרמ"י לצורך שיווק במכרזים פומביים.
אלא שלפי כתב האישום, הנאשמים ואחרים מטעמם סחטו אזרחים תמימים שגברו בהתמחרות על מקורבי משפחת חרירי שניגשו אף הם למכרזים. בכתב האישום נטען, כי אנשי חרירי דרשו להפקיע מידי הזוכים את הזכויות במגרשים, או שדרשו מהם לשלם פיצוי בהיקפים של מאות אלפי שקלים עבור מימוש הזכויות.
הפרקליטות ניהלה את התיק באמצעות שלושה כתבי אישום נפרדים נגד שישה נאשמים.
מלבד מאלק ונאסר חרירי, וחאג' יחיא, הואשמו בפרשה:
מואיד מסארווה מסארמה (59), טייבה.
אימן ג'בארה (48) טייבה.
יוסף אגברייה (45) מאום אל פאחם.
מואיד מסארווה היה מנהל מחלקת הסעות ומוקד הביטחון בעיריית טייבה. יוסף אגברייה הוא שמאי מקרקעין במקצועו. נטען כי בשנים 2018-2021 פעלו הנאשמים להגשת הצעות לרכישת המגרשים באמצעות גורמים מטעמם ושכרו את שירותי השמאי אגברייה, כדי שיכין על פי דרישותיהם את המסמכים למכרזים. כאשר ההצעה של מקורבי חרירי לא זכתה במכרז, כך נטען, הנאשמים פעלו בהנחיית מאלק חרירי ובכיר נוסף במשפחה לסחוט באיומים את הזוכים.
התשתית הראייתית התבססה על עדויות שנגבו מחלק מהנאשמים, שמסרו גרסאות שלכאורה מפלילות את ראשי משפחת חרירי. מואיד מסארווה, שהוא גם קרוב משפחה של חרירי, לכאורה קשר את עצמו להעברת הכספים מהנסחטים לחרירי. במכשיר הטלפון שלו נתפסו טיוטות הסכמים על חלוקת הקרקע בתוך משפחת חרירי, והקלטות מהאזנות סתר רלוונטיות לאישומים.
גם שמאי המקרקעין אגברייה, טענו בפרקליטות, אישר בעדותו את ההשתתפות בניסוח המכרזים, ועלה כי הוא אף נטל חלק במשא ומתן לשערוך הקרקע מול אחת המשפחות הזוכות שנסחטה. לגבי הנסחטים, בפרקליטות טענו כי ברשותם עדויות מפורטות, חלקן בהקלטות בלבד מאחר שהם חששו ממשפחת חרירי.
הסנגורים של הנאשמים – עורכי הדין שריהאן ג'בארה ואהרון רוזה – הצביעו על שורת קשיים ראייתיים בתיק, ובין היתר על סתירות בעדויות. כמו כן נטען כי נפל פגם בהתנהלות של רמ"י, בכך שהסתירה במכרז את הסכסוך וההליך המשפטי הארוך בנוגע למגרשים – ובכך נמנע מאלו שהתעניינו במכרז לבחור האם להשתתף במכרזים.
עוד טענה ההגנה, כי החוקרים הפעילו לחצים על חלק מהנאשמים תוך ניצול מצוקה בריאותית של אחד מהם. בנוסף, אחד מהקורבנות העיד שאף אחד מהנאשמים לא פנה אליו, אלא הוא פנה מיוזמתו למאלק חרירי על מנת לברר את הרקע של אותם מגרשים.
הסנגורים גם הצביעו על כך שבאחד מהאישומים לא ניתן להוכיח מעל לכל ספק סביר שהקורבן שילם דמי סחיטה עבור משפחת חרירי. לראיה, צ'קים בסך מאות אלפי שקלים שהוצגו ביאחב"ל כלל לא יצאו מחשבון הבנק ולא נפרעו.
בהתייחס לשמאי יוסף אגברייה נטען כי עבודה של ייעוץ וסיוע לניגשים למכרז קיבלו על ידי הפרקליטות פרשנות של קשירת קשר לפשע במטרה לסחוט.
לצד כל הקשיים הראייתיים, הפרקליטות נתקלה בשיתוף פעולה מוגבל של העדים. לפיכך, הפרקליטות שאפה לחסוך זמן שיפוטי ומשאבים ציבוריים בכלל.
על רקע זה, לפני ימים אחדים הוצג בבית המשפט המחוזי בחיפה הסדר טיעון לגבי מסארוה וגאברה, והוגש נגדם כתב אישום מתוקן שכלל מחיקה של חלק מהאישומים. עם הצגת ההסדר הסבירה הפרקליטות כי השיקולים שהובילו להסדר הם קשיים ראייתיים ושיתוף פעולה מוגבל של מתלוננים, חיסכון זמן שיפוטי, והסדרי טיעון קודמים בעניינם של נאשמים אחרים.
לפיכך, מסארווה הורשע בשתי עבירות קשירת קשר לפשע וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה ופעולה ברכוש אסור. גאברה הורשע בקשירת קשר לפשע ושתי עבירות סחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה.
לגבי מסארוה, שיוצג על ידי עו"ד רוזה, הוסכם במסגרת ההסדר כי יוטלו עליו 29 חודשי מאסר בפועל.
לגבי גבארה, שיוצג על ידי עו"ד ג'בארה, הוסכם כי יוטלו עליו 24 חודשי מאסר בפועל.
השופט מוחמד עלי קיבל את ההסדר, הרשיע את הנאשמים וגזר את דינם. לצד עונשי המאסר עליהם הוסכם, הוטלו על הנאשמים מאסרים על תנאי וכן קנס או חילוט הכספים שנתפסו – כל אחד על פי חלקו.
כעת, הנאשם האחרון שטרם הסתיים עניינו הוא יוסף אגברייה.
