
גל הירש הגיש לאחרונה את תשובתו לכתב האישום בו נטען כי העלים שישה מיליון שקל מהכנסותיו, עבור ייעוץ לצבא גיאורגיה, וכי על מנת להתחמק מתשלום מס אמת בישראל דאג שהכנסותיו יועברו לחברה מפנמה בשם "טמפלטון" אשר החזיקה חשבון בשוויץ.
לפי כתב האישום, גל הירש היה בעל השליטה בטמפלטון. בחודש ספטמבר נחשפה באתר "פוסטה" לראשונה גרסתו של הירש, לפיה הכסף שהוחזק בחברה בפנמה, כמו גם החברה עצמה, היו שייכים לאביו המנוח יצחק הירש ז"ל שהתגורר בסקוטלנד, ועל כן הוא לא היה חייב לדווח על החברה בישראל.
לאחרונה הגיש הירש תשובה רשמית לכתב האישום, בה הוא חוזר על טענתו כי חברת טמפלטון היתה בשליטת אביו. הירש הוסיף וטען כי השימוש בחברה על שם האב שנרשמה בפנמה, לא נעשה כדי להשתמט ממס בישראל. כמו כן הוא טוען, כי מסלול העברת הכסף אליו ולשותפיו הישראלים האחרים, טושטש לבקשת ממשלת גיאורגיה.
על התשובה לכתב האישום מטעם הירש חתומים ארבעה עורכי דין בכירים: נבות תל צור, טל שפירא, גיורא אדרת ודן אלדד. אנו מביאים כאן את עיקריה.
"בשלהי שנת 2006, לאחר ביקורת על התנהלותו של תא"ל הירש כמפקד אוגדת הגליל במלחמת לבנון השנייה (שהיתה לדבריו בלתי מוצדקת) נאלץ הירש להתפטר משירותו הצבאי. עזיבתו את צה"ל, בנסיבות בהן נאלץ לעזוב, גרמה לשבר עמוק בחייו", כתבו עורכי הדין, "באותה עת, אנשים רבים שרצו בעבר את קרבתו של הירש, התנערו ממנו נוכח הביקורת שספג, והוא מצא עצמו לראשונה בודד ומלא בסימני שאלה עת אולץ להשתחרר בשנת 2007.
"בנקודה זו, מי שביקש לסייע להירש ולחבקו היה אביו, יצחק הירש, שביקש לעודד את בנו לפתוח דף חדש בחייו, בתחום העסקי אשר היה זר להירש לחלוטין. כך, בעידודו של אביו, שהיה יזם כל חייו, החלו השניים בפעילות עסקית משותפת, אשר התפרשה על תחומים רבים וכללה, בין היתר, איתור קרקעות לצרכי חקלאות, איתור מטווחים לצרכי אימונים, סיוע ביצוא של פירות וירקות למזרח אירופה, אירוח משלחות מחו"ל (יצחק הירש ז"ל היה באותה עת בעלים של חברת טיולים), הפצת מוצרי בריאות ועוד".
הירש טוען כי הוא ואביו היו שותפים בכל המיזמים, למרות שבחלק מהפרויקטים האב הביא את הידע והקשרים – ובחלק אחר הוא (הבן) הוביל. כך לטענתו סוכם ביניהם, כי האב יקבל חלק מהרווחים גם עבור עסקאות שבוצעו במובהק על ידי גל הירש – כמו הייעוץ הביטחוני לצבא גיאורגיה, כפי שלטענת הירש הוא קיבל חלק מהרווחים בעסקאות של אביו.
"היה ברור להירש ולאביו כי מקום בו אחד הפרויקטים יצליח ויישא פרי, יחלקו השניים ביניהם את פירותיו, כיאה לשותפים קרובים, כאשר מדובר בשותפות בעלת סממנים משפחתיים אשר מטבע הדברים החזיקה פן רגשי, כאופייני לשותפויות משפחתיות אשר אינן עסקיות גרידא", כתבו עורכי הדין של הירש. לפי קו ההגנה הזה, חלק מרווחי הפעילות בגיאורגיה הועברו לחברות בבעלות אביו, והוא אינו נדרש לדווח על כספים אלה או לשלם מס בגינם. יצוין כי האב נפטר ב-2015, זמן לא רב טרם פתיחת החקירה נגד הירש הבן.
מהתשובה לכתב האישום עולה, כי חלקו של האב בעסקים הבטחוניים עם ממשלת גיאורגיה היה למעשה העמדת החשבון הזר. "לדרישת השלטונות הגיאורגיים", טוען גל הירש, "משיקולים דיפלומטיים, החל משלב מסוים לא ניתן היה עוד להעביר כספים ישירות מגיאורגיה לישראל, וקם צורך להעביר את הכספים קודם כל לחברה זרה שאינה מזוהה ישירות עם ישראל". הוא טוען כי "מהלך זה לא נעשה במחשכים, אלא בידיעתם של גורמים רלוונטיים במערכת הביטחון הישראלית".
לדבריו, "הואיל ובאותה עת יצחק הירש היה על הקו שבין ישראל לבריטניה, והיה בעצמו אזרח בריטי שם התגורר עם בת זוגו המקומית ובנותיו, הוא החזיק בבעלותו חברה בשם טמלפטון, בה התכוון לנהל פעילות עסקית בחו"ל".
עוד הוא טוען כי "על רקע הפעילות העסקית הענפה עם אביו, שהפעילות בגיאורגיה היתה חלק ממנה, הוחלט לקבל את הכספים ששולמו על ידי גיאורגיה בחברת טמפלטון בשליטת האב, ששימשה לעניין זה כ-SPV (חברת אחזקות, ז.ק) לצורך חלוקת הכספים בין השותפים".
שנה לאחר העברת הכספים לחברה הפנמית, גורס הירש, נערכה חלוקה והתחשבנות בינו ובין אביו לגבי הכספים מגיאורגיה. בהתאם, טמפלטון העבירה לחברת "גל הירש בע"מ" הגלויה בישראל סך של 3.3 מיליון שקל, כנגד חשבוניות, ובגין סכום זה שילם גל הירש מס בישראל. יתר הכספים בחשבון טמפלטון הועברו בחלקם ליוסי לירן, שותף נוסף של הירש בעסקים עם צבא גיאורגיה, וחלקם הועברו, כפי שמאשר הירש, לחברה נוספת בבעלות אביו. לדבריו, הסכום המדויק שנשאר בידי אביו "אינו זכור לו במדויק, אך מדובר בוודאות בסכום קטן משמעותית מסך הסכומים שהועברו לחברת גל הירש בע"מ מפעילות זו".
עורכי הדין דוחים את "התזה הצינית" כדבריהם של הפרקליטות, לפיה האב שימש "איש קש" עבור הירש לשם העלמת כספים מרשויות המס בישראל. הפרקליטות טוענת כי חברת גל הירש הוציאה חשבוניות כוזבות לחברת טמפלטון בעבור שירות פיקטיבי כדי להסוות את המרמה בהעברות הסיבוביות של הכספים, וגם כי החלק של הכסף שהועבר להירש בישראל הועבר ודווח באיחור של שנה כדי לאפשר להירש לנכות הוצאות שלא יכול היה לנכות לפני כן.
פרקליטיו של הירש טוענים כי הוא פעל לפי יעוץ "בעלי מקצוע", עורכי דין ורואי חשבון, וכי החשבוניות שהוציא לטמפלטון היו חשבוניות ששיקפו שירות אמת. בהקשר זה אפשר לציין שאחד מבעלי המקצוע שליווה אותו באותה תקופה היה עו"ד גור פינקלשטיין, עד המדינה הידוע לשמצה שמאוחר יותר התבררה מעורבותו בסדרת פרשיות אלימות אחרות.
פרקליטיו של הירש טוענים: "אם נהפוך כל איש עסקים שמנפיק חשבוניות בדרך של הסכמי שירותים לכזה המוציא חשבוניות כוזבות, מהר מאד נמצא עצמנו מפלילים משק שלם… הירש שילם מס כדת וכדין… יתר הכספים הנזכרים בכתב האישום הם אינם כספים השייכים לו, ולא היה צריך ליתן דיווח ולשלם מס בגינם".
המחלוקת העיקרית המסתמנת כאמור היא על אודות השליטה בחברת "טמפלטון". בעבר דווח על פי מסמכים שפורסמו בעיתונות, כי לגל הירש היה כביכול יפוי כוח בחברת טמפלטון. ואולם, הוא דבק בגרסתו כי לא היתה לו כל אחיזה בחברה.
באחד מתיקי המס הידועים של השנים האחרונות, הפרקליטות הצליחה להוכיח כי הדוגמנית בר רפאלי התחמקה מדיווח בארץ, באמצעות דיווחים כוזבים של אמה ציפי רפאלי שריצתה בשל כך מאסר בפועל. בתיק של הירש יתכן מאוד שהמצב הראייתי שונה, באשר האב אינו אזרח ישראלי כמו רפאלי מה גם שהוא נפטר.
כך או כך, שני שותפיו העיקריים של הירש לעסקים עם צבא גיאורגיה, אשר פעלו בצורה דומה ואף הם העבירו כספים לחברות פנמיות, כבר חתמו על הסדרי טיעון.
יניב אדם, אביו של הזמר עומר אדם, עשה זאת לפני כמה חודשים, ולפני שבועיים הצטרף אליו עודד שכנאי.
הרביעי בשותפות "דיפנסיב שילד", מיכאל בנימיני, יצא לחו"ל במהלך החקירה ולא חזר לישראל מאז הוגש כתב אישום.
עודד שכנאי חתם על הסדר טיעון, לפיו לא דיווח על חברה פנמית (אחרת) באמצעותה הסתיר מרשויות המס בישראל הכנסות של כ-5.5 מיליון שקל מצבא גיאורגיה. שכנאי לא הצהיר בדוחות בשנים 2008-9 על האחזקות האלה. במסגרת ההסדר רוככה העבירה בכתב האישום – במקום מרמה ל"עריכת דוח לא נכון ומסירת ידיעות לא נכונות ללא הצדק סביר". כדי לסיים את התיק הסכים שכנאי לשלם סכום לא פעוט של 900 אלף שקל (נוסף על המס האזרחי שהתחייב לשלם) ויבצע תשעה חודשי עבודות שירות.
לבקשת פרקליטות מיסוי וכלכלה נדחתה הצגת ההסדר לבית המשפט לחודש יוני, על מנת שהכנסת תשלים את הליכי החקיקה הנוגעים להארכת ההסדר של ריצוי תשעה חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות. כפי שפורסם לאחרונה, תוקפה של החקיקה פג מבלי ששר המשפטים יריב לוין טרח להביאה לחידוש בזמן. לאחר הפרסומים, לוין התחייב לסיים את ההליכים אחרי פסח.












לא סתם הוא רץ לליכוד- …
מתי תניחו לאיש הזה לנפשו ?