שתי חברות פרטיות, שעוסקות בין היתר בעסקאות טלמרקטינג ומשווקות שירותי התקנות ותיקונים של מוצרי חשמל ביתיים, תובעות את חברת ישראכרט בטענה שהיא מסרבת לספק להם שירותי סליקה ממניע שאינו סביר. לטענת ישראכרט, התובעות – חברת "שירות פלוס בע"מ" וחברת "שירות אחד למוצרי חשמל ביתיים בע"מ" – מטעות את לקוחותיהן ומקיימות עסק שפעולותיו מעידות על הטעיית לקוחות ופנייה שיטתית ללקוחות קשישים.
בכתב התביעה שהוגש על ידי החברות, לעומת זאת, נטען כי החלטת ישראכרט נעשתה "בצורה חד צדדית, בניגוד לדין, ללא כל עילה ובניגוד לחובות הרגולטוריות של הנתבעת".
ישראכרט נימקה את סירובה בסיבות הבאות:
– שבדיקה שערכה העלתה שהגיל הממוצע של לקוחות התובעות, בין 57 ל-62, גבוה מהמקובל.
– ישנם חיובים חוזרים בסכומים מצטברים גבוהים, בדגש על אותם לקוחות קשישים.
– אותרו 125 מקרים של חיובים כפולים על אותה עסקה.
– שיעורים גבוהים של החזרי חיוב ודחיית עסקאות.
כך למשל טוענת ישראכרט, כי "שיעור החיוב אצל התובעות הגיע ב-2022 עד ל-8.15 אחוז, פי 100 משיעור החזרי החיוב בעסקאות במסמך חסר בכלל בתי העסק אותם ישראכרט סולקת".
לפי ישראכרט, לאור הנתונים שנאספו התעורר חשש כי בפעילות החברות יש משום הטעיית לקוחות והשפעה בלתי הוגנת. בעקבות שיעור תלונות גבוה וחריג של לקוחות, נערכה שיחה בין נציגי החברות לנציגי ישראכרט, והוצגו כלל הנתונים. בישראכרט טוענים כי על אף הבטחות מצד נציגי התובעות, היקף התלונות לא רק שלא ירד, אלא אף עלה. עוד אומרים בישראכרט כי משכך סוכם מול החברות במסגרת פגישה נוספת, שהעבודה עם האוכלוסייה המבוגרת תצומצם. חרף כך, המשיכו להצטבר בישראכרט תלונות רבות, לרבות מהמטה למאבק בעוקץ קשישים.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב את חוות דעתה בנוגע להליך המתנהל על ידי שתי החברות הפרטיות נגד ישראכרט. לעמדת היועמ"שית, בנסיבות המקרה ומכיוון שישראכרט הניחה תשתית עובדתית מבוססת לסירובה להעניק לחברות שירותי סליקה, יש בסיס לקיומו של חשש ממשי על פי הוראות החוק, ומשכך סירובה הוא סביר.
לדברי בהרב-מיארה, בחברות האשראי מתקבל בזמן אמת מידע שמעיד על אופן ההתנהלות של בתי העסק ופגמים כמו התכחשויות לעסקאות ונתונים אודות פגיעה בלקוחות. משכך היא סבורה כי אין לצמצמם את מרחב שיקול הדעת של חברות הסליקה, מכיוון שיהיה בכך כדי לפגוע באינטרס הציבורי, היות והן עשויות להיות "הגורם שבידיו הכלים היעילים והמהירים ביותר להפסקת חיובי הלקוחות בגין עסקאות בלתי הוגנות".
"יש לאפשר לחברות הסליקה להפסיק את ההתקשרות ואת העברת הכספים לבית העסק, כל עוד יש להבנתן חשש ממשי לפעילות המנוגדת לדין, בהתאם להוראות המפקחת על הבנקים", סבורה היועמ"שית, שהוסיפה כי היעתרות בית המשפט לבקשת התובעות למתן צו מניעה נגד ישראכרט – עלול לגרום נזק רב לצרכנים.
מנגד, הובהר כי היועצת המשפטית לממשלה לא נדרשת לבחינת העובדות הקונקרטיות שנטענו על ידי מי הצדדים, ומותירה את ההחלטה האם ליישם את עמדתה לשיקול דעתו של בית המשפט.
עמדת היועמ"שית הוגשה על ידי עו"ד שלמה כהן ועו"ד אריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי), הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, הפיקוח על הבנקים, המשרד לשוויון חברתי והיחידה לאכיפה אזרחית.
החברות הפרטיות התובעות את ישראכרט מיוצגות על ידי עו"ד איתי אנשל.
