בלשים וחוקרים ממשטרת מחוז ירושלים, וחוקרים של אגף חקירות בביטוח הלאומי, פשטו על משרדיהם ובתיהם של חשודים בביצוע עבירות הונאה בכספי ציבור בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
במשך חודשים ארוכים התנהל מעקב ואיסוף חומרים ומידע על החשודים על ידי אגף החקירות של הביטוח הלאומי, והועבר למפלג ההונאה וחוליית חילוט בימ"ר ירושלים.
במוקד החקירה מנהלות ועובדים של משרד "למיצוי זכויות רפואיות" הטוען כי הוא מסייע בהגשת תביעות נכות לביטוח לאומי. לפי החשד, בעלי החברה ניצלו הקלות בירוקרטיה שיזם הביטוח הלאומי וייעול שירות, בתחום הטיפול בנכויות ילדים.
הביטוח הלאומי קידם הקלות, כך שבמקרים רבים לא נדרשת הגעה של ילד עם מוגבלות לוועדה רפואית, והזכאות נקבעת בהתבסס על מסמכים רפואיים רשמיים מרופא ומרפאה מוסמכים.
לפי המשטרה, במהלך השנה החולפת גילו בביטוח הלאומי מספר רב של בקשות להכרה בנכות לקטינים, אשר היו בעלות מאפיינים דומים ומחשידים.
במהלך החקירה הסמויה אותרו מאות בקשות, שלפי החשד כללו חוות דעת ומסמכים מזויפים שהוגשו לסניפים שונים של ביטוח לאומי. עוד עלה בחקירה כי במקרים רבים הוגשו בקשות עבור שני ילדים מאותן משפחות, לפי החשד במטרה להגדיל את תשלומי הקצבאות החודשיות. התשלומים ששולמו כתוצאה ממעשי ההונאה נאמדים בעשרות מיליוני שקלים ואף יותר.
לפי החשד, חברי הרשת פעלו בכל הארץ, בעיקר בקרב הציבור החרדי. מהחקירה עלה כי לרשת יש שני משרדים, אחד במרכז הארץ ואחד בצפון הארץ, ובין המאכערים שהופעלו בקרב הציבור החרדי היו גם רופאים וקלינאי תקשורת, שחתמו על הבקשות.
לפי ממצאי החקירה הסמויה, משרדי החברה הפעילו עסקנים בקרב הציבור, בהבטחה למשפחות שידאגו עבורן לתשלומים מכובדים של קצבאות. בתמורה נדרשו אותן משפחות לוותר מראש על סכום הכסף שייזקף לזכותן רטרואקטיבית עם קבלת ההכרה על ידי הביטוח הלאומי – עשרות אלפי שקלים לכל מקרה.
"ממצאי החקירה הסמויה חשפו ניצול ציני ועברייני של הקלות לציבור", נמסר מהמשטרה, "מעשי המרמה המיוחסים לחשודים הביאו להוצאת מיליוני שקלים מקופת המוסד על חשבון כספי הציבור, ומי שבפועל באמת זקוק לסיוע ומטפל בילדים עם מוגבלות. מדובר בחקירה מורכבת שנמצאת בתחילתה לאחר שלבי איסוף עד כה".
לבית משפט השלום בירושלים הובאו שבעה חשודים, בחשד לזיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, עבירות ביטוח לאומי, עבירות מס והתחזות, כל אחד לפי חלקו. מעצרם של כל החשודים הוארך עד יום ראשון (5 מרס).
שתי החשודות המרכזיות הן מנהלות "החברה למיצוי זכויות". לדברי המשטרה הן עמדו בראש ההיררכיה של רשת ההונאה, ועד כה נבדקו 180 תיקים בביטוח הלאומי בהם הוגשו מסמכים מזויפים. נציג המשטרה העריך את הנזק שנגרם על ידן לכאורה בכ-30 מיליון שקל.
עו"ד דותן דניאלי המייצג מטעם הסנגוריה הציבורית את אחת החשודות, אמר כי הלקוחה שלו מסרה את גרסתה וכי היא מכחישה קשר לביצוע העבירות. מנהלת נוספת יוצגה על ידי עו"ד זהר ברזילי. שופט בית משפט השלום בירושלים, מוחמד חאג' יחיא, אמר כי מדובר ב"חומר חקירה עצום".
שמות כל החשודים נאסרו לפרסום בשלב זה.
חשודה נוספת, פקידה בחברה, קידמה לפי החשד בקשות עבור ילדים שסובלים לכאורה מאוטיזם. הסנגור עו"ד חן הולנדר תהה במהלך הדיון היכן הרופאים אשר לטענת צוות החקירה חתומים על חוות דעת פיקטיביות ומדוע אינם עצורים. עו"ד הולנדר ציין כי הלקוחה שלו אינה ממחוללי הפרשה והיא עשתה דבריהן של הממונות עליה במשרד.
עצור נוסף, סוכן חיצוני של החברה, מיוצג על ידי עו"ד שאדי סרוג'י ועו"ד שחף אולמן ממשרד תמי אולמן. החשוד טוען כי כל פעולותיו היו חוקיות.
חשודים נוספים יוצגו על ידי עו"ד ברק כהן, עו"ד מוטי רגב ועו"ד לורה בר אלון. מעצר החשודים הוארך כאמור עד 5 מרס.
מעו"ד ברזילי המייצג את אחת ממנהלות החברה המדוברת נמסר: "מדובר בחשדות מופרכים של משטרת ישראל שטיפסה על עץ גבוה מאוד. אני לא מבין כיצד מביאים חשודה להארכת מעצר, כשלא נחקרו הרופאים, עורכי חוות הדעת, של אותם תובעים כנגד ביטוח לאומי, שהרי לא ניתן לקבל כספים מביטוח לאומי בתביעה על אוטיזם ללא חוות דעת רפואית כדין. גם עורך הדין שהגיש את התביעות לא נחקר. זה מחדל גדול ביותר של המשטרה שפעלה בצורה ברוטאלית, בניגוד לדין".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר: "הביטוח הלאומי עושה מאמצים רבים לטובת צמצום בירוקרטיה, שירותיות והסתמכות על גורמי רפואה מקצועיים מבלי לטרטר אזרחים לוועדות הרפואיות. נדרשת אחריות ציבורית כוללת ומידה של ערבות הדדית כדי להבין שכל ניסיון מרמה שכזה פוגע בנזקק, בנכה, במשפחות שצריכות סיוע – ומדובר בפשע פלילי, חברתי ומוסרי גם כלפיהם. הביטוח הלאומי ואגף החקירות יחד עם משטרת ישראל ימשיכו לעבוד יחד כדי לעצור את המבקשים להרע ולהזיק, ולוודא שהקצבאות יגיעו למי שבאמת ובתמים זקוק לכך".
