ועדת השחרורים במקום מושבה בבית סוהר צלמון קיבלה את בקשתו של משה גולדמן (54) לשחרור מוקדם והורתה על קיצור עונשו. גולדמן, לשעבר מנהל ההשקעות הראשי של קופת הגמל גדיש שבפסגות, הורשע ונשפט למאסר יחד עם שאול מאור, באחת מפרשיות ההונאה הגדולות בשוק ההון הישראלי.
הפרשה התפוצצה בינואר 2014, אז פורסם כי רשות ניירות ערך מנהלת חקירה בעקבות חשד שגולדמן ואחרים ביצעו שורה של עבירות, באמצעותן גרפו רווחים אסורים בהיקף של מיליונים על חשבון החוסכים בקופות הגמל של פסגות. זאת, באמצעות ביצוע עסקות תרמיתיות בין חשבונות קופת הגמל "גדיש" לבין חשבון קש שנוהל בבית ההשקעות "מאור לוסקי". עסקות אלו היטיבו עם חשבון הקש ויצרו רווחים בחשבון, ובעקבות כך לשני הנאשמים, תוך פגיעה בכספי החוסכים בחשבונות פסגות. הפגיעה התבטאה, בין היתר, בכך שהחשבונות רכשו או מכרו את ניירות הערך במחירים נמוכים או גבוהים ממחיר העסקה האחרונה, ויצרו רווח לחשבון הקש.
פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישו באפריל 2019 כתב אישום נגד גולדמן ושותפו להונאה מאור למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתב האישום ייחס להם מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, עבירות הלבנת הון ועבירות נוספות. גולדמן ניהל בשיא כספי חוסכים בהיקף של כ-20 מיליארד שקל.
בנובמבר 2020 הוצג הסדר טיעון בין גולדמן ומאור לבין הפרקליטות. במסגרת ההסדר הוסכם בין הצדדים כי הם יעתרו ל-44 חודשי מאסר, קנס וחילוט של חמישה מיליון שקל שנתפסו עבור גולדמן – ו-30 חודשי מאסר וקנס עבור מאור. השניים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן בעבירות של מתן ולקיחת שוחד, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, תרמית בניירות ערך, עבירות הלבנת הון ועבירות נוספות, כשהיקף חלוקת הרווחים הלא חוקיים והלבנת ההון שיוחס לנאשמים הוא כ-20 מיליון שקל, בעסקות מתואמות שבוצעו מינואר 2008 ועד אוקטובר 2010. הרווח שחולק בין השניים היה כארבעה מיליון שקל, וסך הפגיעה בציבור החוסכים היה כ-2.7 מיליון שקל.
בפברואר 2021 נגזר דינם. השופטת מיכל אגמון-גונן ביקרה את השימוש במונח "עבירות צווארון לבן", אמרה כי הצבע הלבן מרמז על טוהר וניקיון והוסיפה כי אין שום דבר לבן בעבירות שביצעו השניים, וכינתה אותם "פושעים כלכליים". חרף הביקורת הלא מרומזת קיבלה את העונשים המוסכמים וגזרה אותם על הנאשמים.
גולדמן החל בריצוי עונשו ב-4 באפריל 2021. בשבוע שעבר התקיים בוועדת השחרורים, בראשותה של השופטת בדימוס שושנה שטמר, דיון בבקשתו לשחרור מוקדם (23 פברואר).
הסנגורית של גולדמן, עו"ד אלינה כרסנטי, אמרה כי כי התנהלות האסיר בכלא היתה למופת והטיפולים הרבים שקיבל נתנו לו את הכלים להתמודד עם עברו ולחזור לחיים נורמטיביים.
גולדמן עצמו הביע צער וחרטה ואמר כי המוטיבציה היחידה שלו היתה לספק ביטחון כלכלי לילדיו.
נציג שב"ס אמר בדיון כי כלל הגורמים בבית סוהר חרמון המליצו על יציאת גולדמן לחופשות, אולם עקב מידע חסוי שהתקבל חופשותיו הופסקו. המשטרה והפרקליטות התנגדו לשחרורו המוקדם. בין היתר נטען כי "לעמדת המדינה, יש מקום לחדש עתה את החופשות ולבחון את התנהלותו על סמך תקופה שתקבע".
בתווך, הרשות לשיקום האסיר (רש"א) מצאה את גולדמן מתאים לשיקום והכינה עבורו תוכנית מתאימה.
חברי הוועדה נתנו משקל רב לחוות הדעת של הגורמים המטפלים, המחלקה הסוציאלית בכלא ורש"א, "אשר ציינו את החרטה, לכאורה המלאה, של האסיר, ואת הטיפולים הרבים והמשמעותיים שעבר בכלא ושניתן להניח כי נתנו לו כלים להישאר בתחום הנורמטיבי עם שחרורו". לפיכך החליטה הוועדה על שחרורו המוקדם של גולדמן, בכפוף לתנאים מגבילים (23 פברואר).
הפרקליטות ביקשה עיכוב ביצוע כדי לשקול הגשת ערר לבית המשפט המחוזי.
