כנס החורף הארצי של לשכת עורכי הדין באילת נפתח השבוע (1 פברואר) בסימן של רוחות כאוס משתוללות בחברה הישראלית, יום אחרי התפטרותו של עו"ד אבי חימי בצל שערוריית מין וסיכול פוליטי.
כותרת הכנס "משפט, כלכלה ומשבר חוקתי" הצביעה מראש על עומק השבר והפילוג בחברה הישראלית על רקע הרפורמה להגבלת כוחו של בית משפט העליון, אבל גם כך היה קשה לצפות אמירה קיצונית שיצאה מפיו של אחד מבכירי עורכי הדין הכלכליים – ואשר הובילה לפתיחת חקירה פלילית נגדו בחשד להסתה לאלימות.
עו"ד דוד חודק, ראש משרד עורכי הדין גרוס ושות' אמר בערב הפתיחה במהלך פאנל על "שינוי שיטת המשטר" כי "אנשים מוכנים להלחם עם נשק. הם הולכים על זה בכל הכח (על הרפורמה) ואנחנו נתנגד בכל הכוח… לא נחיה בדיקטטורה. ואולי תהיה פה מלחמת אחים".
ביומו השני של הכנס, נערך פאנל על עבירת המרמה והפרת האמונים העוסקת בעובדי ציבור, והקריאות לביטולה מספר החוקים, שנשמעו לאחרונה מבכירי הקואליציה – מהשר בצלאל סמוטריץ' וחבר הכנסת שמחה רוטמן, וכמובן מחברת הכנסת טלי גוטליב שהצהירה כי זו תהיה הדרך המהירה לביטול משפט נתניהו.
האווירה במושב הזה היתה שפויה יותר, ללא התבטאויות מתלהמות. איש לא הצטרף לקריאה לביטול העבירה, אבל כמעט כל הנוכחים כן דרשו את תיקונה בספר החוקים.
פתחה את המושב המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד עמית מררי. "במדינה המבקשת למנוע שחיתות ציבורית – לא צריכה להיות מחלוקת על הצורך בעבירה", אמרה מררי. "הותרת ריק בתחום הזה משמעותה הסרת הגנה מפני שימוש לרעה בכח השלטוני… ישנן מדינות בהן קיימת תרבות של it's not done (מעשים שלא ייעשו מכוח נורמות) אולם אצלנו נדמה שהתרבות (ההפוכה) היא תרבות של 'מה שלא פלילי – תקין', זוהי תרבות שמייצרת הליכה על הגבול וגם חציית גבולות".
מררי טענה כי אין מנוס מניסוח עבירת המרמה והפרת אמונים "באופן מרחיב כדי למנוע מגוון מופעים של שימוש לא חוקי בכח ובסמכויות. גם קביעת עבירה שגבולותיה צרים אינה מאפשרת הגנה כזאת", טענה מררי. "זה מפלט קל מדי לבוא ולקטול את עבירת מרמה והפרת אמונים בטענות מטענות שונות… פריצת הגדרות תגרום לפגיעה חמורה בשלטון החוק ובמאבק בשחיתות". יחד עם זאת, הסכימה כי "לא כל פעולה בניגוד עניינים צריכה להגיע לרף הפלילי, ויש פעולות המתאימות לאכיפה בדין משמעתי".
בפאנל שנערך לאחר מכן בהנחיית העיתונאית תמר אלמוג, טענה עורכת הדין אורית חיון כי אנשי הפרקליטות נוהגים כמי שעומדים מעל החוק. לדבריה "בעבירת הפרת האמונים מדברים על הגבלת כוחו של השלטון – אבל מה עם הגבלת כוחן של רשויות האכיפה ואכיפת גבולות על פעילותן במדינה דמוקרטית (שאינה מדינת משטרה)?".
הסנגורית הבכירה חיון טענה כי הפרקליטות דורשת מאנשי ועובדי הציבור נורמות גבוהות – אשר היא אינה מחילה על עצמה. לדבריה, הפיקוח והביקורת על אנשי המשטרה והפרקליטות והוידוא שיעבדו בגבולות החוק – הוא רופף. "הפרקליטות לא מוכנה שיהיה מעליה גוף מפקח בעל שיניים, גם אנשי הפרקליטות הם עובדי ציבור ונאמני ציבור, וגם הם צריכים להיות כפופים לאותם חוקים ואיסורים שבדמוקרטיה כולם כפופים אליהם". עו"ד חיון האשימה : "כשקם גוף ביקורת נגד הפרקליטות, הם סירסו אותו. זה מותיר כוח בלתי סביר וחסר גבולות בידי הרשות האוכפת את החוק. גם על הפרקליטות להיות כפופה לגוף ביקורת היכול לאכוף את דרישות החוק כנגד פרקליטים הפועלים תוך ניגוד עניינים או מונעים מאינטרסים אישיים".
עו"ד הוותיק ששי גז הגיב כי "אין לנו פרקליטות תופרת תיקים, ואני אומר את זה כסנגור באחריות מלאה. אבל הסעיף הזה (של מרמה והפרת אמונים של עובדי ציבור) הוא בעייתי. כולנו מבקרים אותו".
עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו, התבטא באותו עניין: "ההרחבה האחרונה (של העבירה) שקיבלנו בעניינו של ניצב ניסו שחם – 'תיאוריית הצבירה' שקבע בית המשפט לפיה צבר מעשים שאינם פליליים יכולים להיערם זה על זה ואז לחצות רף פלילי – נותנים למשטרה כוח בלתי מוגבל לחקור כמעט כל אחד, אם היא רק מחליטה או רוצה להחליט שאותו אדם עבר עבירה. אז אנחנו רואים מסעות דיג ביחס לנחקרים, ורואים ששואלים על נבחרי ציבור שאלות שאני לא הייתי רוצה לראות במדינה דמוקרטית – למשל 'ספר לי על כל דבר פלילי או לא מוסרי שעשה אותו עובד ציבור, ספר רכילויות, ספר לכלוכים'. זה דבר חמור". יחד עם זאת, עו"ד חדד טען: "מעולם לא השתמשתי בביטוי של 'תפירת תיקים'. אני בהחלט חושב שפרקליטות יכולה לטעות בקונספציה, יכולה להכנס ל'ראיית מנהרה'.
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד נורית ליטמן – שפרשה מהפרקליטות לפני שנה , אמרה כי "עבירת הפרת האמונים בחוק היא אמנם מאוד רחבה ולא מוגדרת, אבל זה לא ייחודי לה… אין עבירה שהיא במאה אחוז מוגדרת. אנחנו לא במתמטיקה.. חוק מורכב ממילים.. יש הרבה עבירות שיש בהן בסיס רחב של פרשנות". לדברי עו"ד ליטמן, "גם עבירת השוחד כוללת רשימה ארוכה של מקרים ואפשרויות – ועדיין יש שאלות על מה מהווה שוחד ומה לא. שום חוק לא יכול לכלול בתוכו במפורש את כל המקרים האפשריים (ולשם כך יש בית משפט)".
עו"ד חדד הגיב כי "העבירה הזו היא מאה אחוז לא מוגדרת, וזו הבעיה".
עורכת הדין שרון כהנא, לשעבר פרקליטה במחלקת מיסוי וכלכלה וכיום סנגורית של "צוארון לבן" המייצגת בין היתר את ח"כ דוד ביטן, אמרה כי "אין אדם אחד שרוצה כאן חברה מושחתת, אבל עובד ציבור צריך לדעת מה מותר לו ונמצא בגבולות החוק, ומה לא". עו"ד כהנא הציעה לתקן את החוק, ולפרט בסעיף העבירה את כל אותם מקרים שכבר הוגדרו על ידי בתי המשפט כווריאציה של הפרת אמונים פלילית, ועל בסיס זה ליצור הגדרה מצמצמת.
עו"ד ליטמן השיבה כי גם כאשר החוק יתוקן, וכך צריך להיות, הגדרת העבירה לא תכלול את כל המקרים האפשריים, ותמיד יהיה צורך בפרשנות בית המשפט.
"מחאת עורכי הדין היא לא מחאה של ימין ושמאל"
פאנל נוסף באילת עסק ב"דמוקרטיה, זכויות הפרט וגבולות המחאה" בהנחיית העיתונאית יעל פרידסון. בין הדוברים היה עו"ד אילן כץ ממשרד כץ מרגולוב הראל, לשעבר סגן הפרקליט הצבאי הראשי המייצג כיום כסנגור בתיקים פליליים וצבאיים.
עו"ד כץ אשר ישב לצד עו"ד צביקה בר נתן מראשי קמפיין "הגלימות השחורות" ולצד עו"ד גבי לסקי (חברת הכנסת לשעבר ממרצ), אמר כי הוא "בגדר מיעוט בפאנל בדעותיו הפוליטיות". לדבריו, "כף רגלו לא תדרוך בהפגנות נגד הממשלה, כל עוד יש שם אפילו דגל אש"ף אחד בשולי המחאה". עם זאת כץ הצדיק את המאבק כנגד הגבלת כוחו של בית המשפט העליון.
"לטעמי, מחאת עורכי הדין לפחות, היא לא מחאה של ימין ושמאל", אמר כץ. "אני רואה פה נסיון מובהק לפגוע בבית משפט העליון, שהוא כלב השמירה של הדמוקרטיה בישראל, גם אם אנחנו לא מסכימים לכל פסק דין".
עו"ד כץ הזכיר כי בג"ץ אסר על צה"ל לקיים את "נוהל שכן" וקבע כי אינו חוקי במסגרת הפעילות ביו"ש נגד מחבלים המתבצרים בבתיהם, שכן הנוהל עשה שימוש בתושבים פלסטינים תמימים כמגן אנושי. "לעניות דעתי, נפלה שגגה מצד בית משפט העליון בפרשה זו", אמר כץ. "מצד שני צריך לזכור שבג"ץ הכשיר את פעולות הסיכול הממוקד והרבה נושאים בטחוניים אחרים. בסופו של יום פעולת בג"ץ מונעת העמדה לדין של מפקדים ובכירים ישראלים במדינות אחרות או בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, מפני שכל המדינות הדמוקרטיות רואות בפעולת בג"ץ הליך משפטי ראוי. גם אנו כעורכי דין חייבים לשמר את הבג"ץ, עם כל הביקורת שיש לי על דרך המינוי של שופטים ועל איכות השפיטה. תיקון לא עושים בדרך של מהפכה", חתם כ"ץ.
