והפעם על פוקר פייס (Poker face): סדרת פשע בטעם של פעם, שמחזירה במכה לסדרות פשע זכורות לטוב של פעם כמו קולומבו, מגנום, CSI, וזינוק של אתמול.
"פוקר פייס" זונחת את פורמט הבינג' – השומר את הצופה בשיא המתח, כדי שיגיע כסוס ציפורניים לפרק הבא – ומחזירה לפורמט ה"תעלומה אחת בשבוע". על ההתחלה אתה כבר יודע מי הרוצח, מי הנרצח וגם איך בדיוק בוצע הרצח. השאלה היחידה היא לא "מי עשה את זה" (Whodunnit), אלא "איך לתפוס אותם" Howtocatch’em)).
כל פרק נפתח ברצח שמארגניו מצליחים לטייח ולהציג כתאונה או התאבדות. רק אחרי שכל הפרטים בהירים לצופים, צ'רלי קייל (נטשה ליאון, הזכורה לטוב מהסדרה בובה רוסית) נכנסת לתמונה. כשהפעם המצלמה מספרת את הסיפור מחדש, אבל מראה איפה צ'רלי היתה כשהרצח התרחש, מה היה הקשר שלה לדמויות ואילו רמזים קלטה וליקטה שיאפשרו לה לנווט בול לרוצח האמיתי.
בניגוד לקולומבו, לצ'ארלי קייל אין סמכות לעצור אף אחד. מדובר בשחקנית פוקר מחוננת, שניחנה בכישרון מיוחד במינו: היא יודעת מתי משקרים לה. אשכרה גלאית שקר אנושית. את היכולת המיוחדת שלה היא מתעלת לפענוח תעלומות רצח – אחת בכל פרק – ועל הדרך, איך לא, סוגרת חשבון עם הרוצחים.
אחרי כמה סיבובים בבתי קזינו ברחבי ארה"ב, שבהם עשתה קייל "מכות" לא נורמליות, סטרלינג פרוסט (רון פרלמן), הבעלים של "קזינו פרוסט" במחוז פרוסט (הקרוי על שמו), מפיץ בין הקולגות שמדובר ברמייה, וקייל מוכנסת לרשימה השחורה של המהמרים ומנודה מכל בתי הקזינו. דווקא סטרלינג פרוסט, זה שהעיף אותה, נותן לה עבודה כמלצרית בקזינו שלו, והיא תופסת סתלבט כאחרונת הסטלניות בקרוואן במדבר.
כשהבן שלו, סטרלינג פרוסט ג'וניור (אדריאן ברודי המצוין) הופך למנהל "קזינו פרוסט", הוא מנסה להשתמש בכישוריה הפנומנליים של קייל כדי לעקוץ את קזימיר קיין (אדי גרוטצקי), אחד משבעת "לווייתני" ההימורים באמריקה, שמוציא על כל משחק בוכטה שבה אפשר לקנות אי ("אבל בשבילו זאת טיפה בדלי"). אלא שאז נטלי היל (דסצ'ה פולנקו), חדרנית במלון הקזינו וחברתה הטובה של קייל, נרצחת במסתוריות בדירתה.
בדיוק למקום הזה מתנקז החוש השישי של קייל, שבדרכה לפיצוח הרצח, מבחינה בשקרים זעירים, שלכאורה לא קשורים לרצח, אבל דווקא הם אלה שעוכרים את שלוותה ושולחים אותה לרמז הבא. ולמרות שכל מה שבראש שלה זה לתפוס קצת שקט בחייה הסוערים, כשהיא נתקלת באי צדק – היא פשוט לא מסוגלת להרפות מטרפה עד שהיא סוגרת עניין.
המעניין הוא שהאלימות ב"פוקר פייס" מוגשת בדרך אדישה, מהירה וכאילו אגבית, עם מינימום ניסיון ליצור מתח לקראת ביצוע רצח: כדור בראש, דחיפה מגג בניין, התאבדות ממרפסת, התחשמלות, רעל. הכול קורה בשניות וכולם עוברים הלאה, חוץ מצ'רלי. גם השקרים קטנים ואגביים, אבל הם "סימני הדרך" של קייל בדרך לאמת הניצחת, אחריו היא נאלצת להימלט בפליימות' ברקודה הישנה שלה, כשבעקבותיה דולק שליחו של הבוס, קליף לגראנד (בנג'מין בראט), הדמות היחידה בסדרה (חוץ מצ'ארלי) שחוזרת ביותר מפרק אחד. בכל טיז אל נאבי שבו צ'ארלי עוצרת לחניית ביניים, מתרחש רצח אקראי, אותו היא מסייעת לפתור באמצעות גלאי הבולשיט שלה, פלוס יכולות החקירה המופלאות שניחנה בהן.
ועם כל הכבוד ל"קולומבו" הנוסטלגית ושות', "פוקר פייס" היא הכול חוץ מחזרה חיוורת על רעיון ישן, ומזכירה, למי שעוד זוכר, איזה עונג צרוף זה לקבל עלילה שלמה בפרק אחד, כשכל הקלפים על השולחן.
"פוקר פייס". ארבעה פרקים ראשונים זמינים לצפייה ב-yes VOD. פרק חדש מדי שישי, בצמוד לארה"ב.
https://www.youtube.com/watch?v=4x2NzusLAqk
