פרשת השוחד בעיריית בית שמש: הפרקליטות הודיעה לחשודים על כוונתה להעמידם לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות שוחד והפרת אמונים, מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, עבירות על חוקי תכנון ובנייה, מרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס, הלבנת הון ועוד.
על פי החשדות שנחקרו, במהלך השנים 2010-2018, יזמים ועסקנים יחד עם בעלי תפקידים ונבחרי ציבור בעירייה בצעו שלל עבירות לכאורה במהלך בניית פרויקט נדל"ן של קהילת סאטמר על מגרש ברחוב שפת אמת בבית שמש. לפי החשד, המגרש שהיה מיועד לבניית "מוסד- מרכז תורני" בן שלוש קומות, הוסב במרמה לבניין בן שמונה קומות, שלוש קומות מסחר ושש קומות עם 60 דירות מגורים.
החשודים המרכזיים הם עובדי הציבור והיזמים שהובילו את הפרויקט.
משה מונטג, סגן ראש עיריית בית שמש ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה;
דני צרפתי, מהנדס העיר;
עו"ד מוטי ברקוביץ, יועמ"ש הוועדה המקומית.
היזמים החשודים בקשר לקידום הפרויקט הם:
בעל ההון ויזם הנדל"ן לייב ולדמן המזוהה עם קהילת סאטמר,
הקבלן מרדכי קניג, היזם מיכאל בן דוד, מיכאל אוחיון ויצחק רבר – עסקן בתחומי התכנון והבנייה בבית שמש.
בנוסף נשלחו כתבי חשדות לכעשרה חשודים נוספים, בהם חברות הקשורות בפרויקט.
כתב החשדות מפרט את העבירות לכאורה בגינן שוקלת הפרקליטות להגיש כנגד החשודים כתבי אישום, בכפוף לשימוע.
הפרק הראשון מתאר התנהלות במסגרתה, על פי החשד, ניתנו מתתי שוחד למהנדס העיר צרפתי על ידי בן דוד ורבר.
לפי החשד במהלך השנים 2010-2016 קיבל צרפתי מבן דוד טובות הנאה וביניהן תכשיטים והנחה ברכישת דירה לבתו, בסך של לפחות 100 אלף שקל, תמורת פעולות הקשורות בתפקידו. בנוסף, לפי החשד במהלך 2015-2018 קיבל צרפתי מרבר מכשירי טלפון סלולריים ומנוי שנתי למשחקי כדורסל, ופעל לכאורה בניגוד עניינים חריף.
הפרק השני בכתב החשדות מתאר כיצד פעל מונטג באגף הנדסה, תוך ניגוד עניינים העולה על פי החשד כדי הפרת אמונים, נוכח קשריו האישיים הקרובים עם היזמים והעסקנים אייזנשטיין ורבר. לפי החשד, רבר עמד לשירותו של סגן ראש העיר מונטג וביצע עשרות משימות שונות, עבורו ועבור משפחתו. לפי החשד רבר שידל אחרים לתת למונטג טובות הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו, והחזיק ברשותו את חותמתו של מונטג כיו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה.
הפרק השלישי בכתב החשדות מגולל את אופן הקמתו של פרויקט "שפת אמת" במהלך השנים 2010-2018. הפרויקט הושתת לפי החשד על אדני שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועבירות תכנון ובנייה. לפי החשד, היזמים קידמו את הקמת הפרוייקט ומכרו את הזכויות במגרש בספטמבר 2016 לידי ולדמן. כאמור, נטען כי בסיום התקופה עמד על המגרש מבנה של שמונה קומות, הכולל מרכז מסחרי ו-60 דירות, שנמכרו על ידי ידי ולדמן ואייזנשטיין לרוכשים שונים כדירות מגורים, ללא כל זיקה או קשר ל"מרכז תורני".
הפרויקט נבנה על פי החשד תוך התחמקות מהליך לשינוי ייעוד המגרש, ומתשלום הסכום הנדרש לרשויות בגין השבחת הנכס. לפי החשד, עובדי הציבור אישרו היתרי בנייה לפרויקט – לטובת היזמים ולבקשתם – באופן החורג מכללי התב"ע ודיני התכנון והבנייה לכאורה.
לפי החשד היזם ולדמן תרם, בין היתר, ארון קודש מפואר בשווי כרבע מיליון שקל לבית כנסת בבית שמש, שהוקם על ידי ידי מונטג ואחרים, וקרוי על שם סבו של מונטג. פרויקט הבנייה לבסוף נעצר בצו שיפוטי של בית משפט השלום בראשון לציון, אשר אישר את בקשת המשטרה לצו תפיסה זמני שתכליתו לעצור את ביצוע העבירות לכאורה, ולמנוע מהחשודים את מימוש הרווחים מהפרויקט.
התיק נחקר ביחידה למאבק בפשיעה הכלכלית להב 433.
עו"ד אייל בסרגליק המייצג את מיכאל בן דוד ומיכאל אוחיון, מסר: "זה עתה קיבלנו את התיק. עוד טרם עיינו בחומר החקירה הרב אולם כבר על פניו מקריאת כתב האישום עולה בעייתיות קשה ביותר בייחוס העבירות המיוחסות למרשינו. יחד עם תשתית ראייתית רעועה שנחזית מהחומר שבדקנו עד כה (ונזכיר כי מדובר בהיקף חומר של 150 קלסרים, שרק התחלנו לנבור בו) אנו מאמינים שנוכל להדוף את כל טענות המאשימה שמקבלות ביטוי בטיוטת כתב אישום חריגה בהיקפה, 110 עמודים".
