בכתב האישום נטען כי ב-30 במאי 2020 בשעות הערב, נהג הנאשם ברכבו בכביש 6511 והתקרב לצומת עם רחוב רוטשילד ביישוב. באותה שעה חצה המתלונן ש"א את מעבר החציה, וכשהגיע לאי תנועה בין נתיבים המשיך לחצות את הכביש במעבר חציה נוסף.
לפי כתב האישום הנאשם הגיע לאי תנועה ופגע בהולך הרגל. כתוצאה מהתאונה נחבל הולך הרגל חבלות של ממש ונגרמו לו שברים רבים. כתוצאה מכך הולך הרגל נזקק לאשפוז ממושך ולשיקום.
הנהג המבוגר הואשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש, אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים מעבר חציה בבטחה, והתנהגות שגרמה נזק וחבלות של ממש לגוף.
עוד בטרם הטיעונים לעונש, הופנה הנאשם לתסקיר שירותי המבחן שהמליץ על ענישה בעלת אופי שיקומי, בדרך של צו מבחן וצו של"צ (שעות לתועלת הציבור).
למרות זאת, התובעת בתיק עו"ד מילנה סדיקוב, עתרה לענישה הרתעתית, תוך מתן משקל לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו של הנאשם. על כן ביקשה התובעת להטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר, שבע שנות פסילה, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס, ופיצוי לנפגע התאונה.
מנגד, סנגורו של הנאשם עו"ד גל שר טוב, הדגיש את נטילת האחריות של הנאשם ולעובדה שהוא הביע חרטה והאמפתיה כלפי הנפגע, הרגשת האשמה והבושה, כפי העולה גם מהתסקיר. עוד טען הסניגור כי הנאשם לא הבחין שלבש בגדים שחורים בחושך וכי מיד לאחר התאונה הגיש הנאשם סיוע להולך הרגל בתור היותו חובש בעברו והמתין לאמבולנס ולמשטרה. הסניגור עתר לאמץ את מסקנות התסקיר ולטיל על הנאשם עונש של של"צ, פסילה קצרה, קנס, ופיצוי למתלונן.
השופטת עידית פלד אמרה במתן גזר הדין: "הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה באחריות לתאונה, קיבל אחריות מלאה למעשיו, וחסך זמן שיפוטי יקר; הכיר בתוצאות מעשיו, והביע צער וחרטה כנים; ומתמודד מאז התאונה עם תחושות אשמה ובושה לנוכח הפגיעה שגרם.. הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 1965 ,וצבר שלוש הרשעות בעבירות מסוג ברירת משפט, כך שמדובר בעבירות ראשונות מסוגן לחובת הנאשם, ואין בעברו תאונת דרכים, וללא עבירות נוספות מאז התאונה למרות שהמשיך לנהוג. כמו כן, בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר שירות המבחן. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מחזיק בערכים חיוביים, נעדר אלמנטים עברייניים או שוליים באישיותו, בעל רגישות גבוהה ויכולת אמפתיה".
בשורה התחתונה, הטילה השופטת על הנאשם של"צ של 200 שעות לתקופה של 12 חודשים, פסילה של שמונה חודשים, וקנס של 1,500 שקל.
מעוה"ד גל שר טוב נמסר: "מדובר בתיק של דריסת הולך רגל על מעבר חציה וגרימת חבלות משמעותיות. התביעה המשטרתית טענה לחומרה, באופן קיצוני ודרשה להשית על הנאשם שנתיים מאסר בפועל ושבע שנות פסילת רישיון ועוד. בית המשפט דחה בתוקף, תוך הטחת ביקורת נוקבת בתביעה על עמדתה זו, קיבל את טענותיי אשר כללו טענות רבות באשר לנסיבות התאונה ונסיבותיו האישיות של הנאשם וקבע כי יש למקם אותו בתחתית מתחם הענישה.
"מרשי, אדם מבוגר ונהג נורמטיבי בעל רישיון נהיגה ותיק עם רקורד הרשעות מינורי וזניח. לקח אחריות והביע צער רב על האירוע, אין לי ספק, כמי שליווה אותו בכל התקופה הקשה, שאנחת הרווחה שהשמיע בבית המשפט מעידה על אדם רגיש שלא מהווה שום סיכון למשתמשי הדרך, העונש שקיבל הולם את נסיבות העניין ומתחשב בכלל הנסיבות – כפי שראוי היה לעשות כבר בתחילת הדרך, במקום לגרום לו לעינוי דין מתמשך ובזבוז זמן ומשאבים של בית המשפט".
