הסנגוריה הציבורית מתריעה על המשך המגמה של ריבוי מעצרים בישראל, ועל כך שדיווחי המשטרה אינם משקפים את הכמות האמיתית של מספר העצורים.
המשטרה דיווחה על ירידה של 11 אחוז בכמות המעצרים בשלוש השנים האחרונות, אולם מדוח הסנגוריה הציבורית לשנת 2021 המתפרסם היום, עולה כי המשטרה מחסירה מהסטטיסטיקה נתח עצום של "מעצרי שטח". מדובר במעצרים הנמשכים לעתים שעות, לאחריהם משוחרר העצור מבלי שהובא בפני קצין, או לאחר שהובא בפניו וזה החליט על שחרורו.
גם מבקר המדינה התריע על עלייה בשימוש בסמכויות העיכוב ומעצר השטח. לפי דוח המבקר האחרון בנושא מעצרים, ב-2018-2016 לא נספרו בדיווחי המשטרה כ-120 אלף מעצרים שבוצעו על ידי שוטרים בשטח.
בכלל, ישראל היא בין חמש המדינות בעלות שיעור העצורים הגבוה ביותר ל-100 אלף איש בקרב מדינות OECD (מדינות המערב המפותחות). דוח הסנגוריה שב ומציין נתונים ידועים: בכ-58 אחוז מתיקי מעצרי הימים לא מוגש כתב אישום, ותיק החקירה נסגר.
מנגד, ב-2020 נרשמו מעל 15 אלף מעצרים עד תום ההליכים, המהווים מנוף לחץ על נאשמים לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדרי טיעון. בכ-20 אחוז מהתיקים בהם הנאשם עצור עד תום ההליכים, תקופת המעצר היתה ארוכה מעונש המאסר (או משני שלישים מתקופת המאסר) אשר הוטל בסוף ההליך. הסנגוריה מתריעה כי "השימוש הגבוה בסמכויות המעצר, יוצר הטיה של מערכת המשפט בארץ לכיוון מאסרים קצרים הנבלעים בתקופות מעצר ארוכות, אשר אינן מאפשרות עבודה טיפולית שיקומית בשירות בתי הסוהר או ברשות לשיקום האסיר".
כפועל יוצא, גם שיעור הרצידיביזם (חזרה לבית הסוהר) גבוה מ-40 אחוז.
הדוח השנתי של הסנגוריה מתייחס לשורת נושאים משפטיים נוספים על סדר היום:
הגבלת צווי חיפוש במחשב וטלפון – בפרשת אוריך, בית משפט העליון הכשיר הוצאת צווי חיפוש במכשירי הטלפון של יועצי ראש הממשלה נתניהו שנחשדו בהטרדת עד, למרות חיפוש בלתי חוקי שנערך במכשירים קודם. עם זאת נקבע כי חיפוש בלתי חוקי שיבוצע בעתיד עשוי לגרום במקרים חריגים לדחיית בקשות לצווי חיפוש. עוד נקבע כי במקרים חריגים וייחודיים, דיון בצווי חיפוש יתקיים במעמד שני הצדדים.
הסניגוריה הציבורית מציינת כי בעקבות החלטת בית המשפט העליון, כבר רואים החלטות בהן בתי המשפט מגבילים צווי חיפוש. כך למשל, בתיק בו עורכת דין נחשדה בעבירות של הטרדה ואיומים על עורכי דין אחרים. במהלך חיפוש נתפס מכשיר הטלפון של החשודה והמשטרה פנתה אל בית המשפט במעמד צד אחד בבקשה לבצע חיפוש. סנגוריה של אותה עורכת דין ביקשו לעכב את החיפוש עד לדיון בנוכחות שני הצדדים. בית משפט השלום בתל אביב קיבל את טענת הסניגוריה הציבורית והוציא צו חיפוש כירורגי שהגביל את החיפוש.
עוד בנושא זה: הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען, פנתה לפרקליט המדינה בדרישה לביטול הנוהל המתיר חיפושים בחומרי מחשב, המבוססים על הסכמת החשוד ללא צו שיפוטי. עד לפני מספר שנים סברה גם המשטרה כי לצורך ביצוע חיפוש בטלפון ובמחשב, יש הכרח לפנות לבית המשפט. בשנים האחרונות תוקנו נוהל אגף החקירות והמודיעין והנחיית פרקליט המדינה, ונקבעו תנאים לביצוע חיפוש ללא צו ב"הסכמה מדעת" של הנחקרים. הסנגוריה הציבורית דורשת כי עד להסדרת הנושא בחקיקה, רשויות החקירה יידרשו להוציא צו לביצוע חיפוש, ולא יוכלו להתבסס על הסכמת הנחקרים. עתירה ברוח זו עתידה להיות מוגשת על ידי הסנגוריה לבית משפט העליון.
חיסיון מפני הפללה עצמית ושימוש בכוח לפתיחת מכשירי טלפון – ישנם מקרים בהם ניתן למשטרה צו חיפוש אך היא לא מצליח לפתוח את הטלפון הנעול באמצעות סיסמה. עמדת הסנגוריה היא כי סיסמת הנעילה של מכשיר הטלפון חוסה תחת החיסיון מפני הפללה עצמית – ולנחקר שמורה הזכות שלא למסור אותה. הסנגוריה הציבורית סבורה כי החיסיון מגן על זכותו של נחקר שלא לשתף פעולה – בין אם המכשיר נעול באמצעות סיסמא, ובין אם הוא נעול באמצעות טביעת אצבע או זיהוי פנים.
פרשת הרוגלות ושימוש בלתי חוקי בכלים טכנולוגיים – דוח המשנה ליועמ"שית עמית מררי חשף כי המשטרה מבצעת חדירה מרחוק לטלפונים, תוך חריגה מצווים המגבילים את תוכן ה"שאיבה". דוח הסנגוריה מתריע כי אין זו הפעם הראשונה בה רשויות המדינה מצטיידות בכלים טכנולוגיים ללא הסדרה חוקית – תוך ניסיון להסדרה בדיעבד, לאחר שכבר הוצבו "עובדות בשטח". כך נעשה גם בנוגע למערכת "עין הנץ" המתעדת את לוחיות הרישוי של כל המכוניות הנעות בכבישים. בעקבות עתירה שהוגשה לבית משפט העליון, הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק "מדוע לא תחדל מלעשות שימוש במערכת עד אשר יוסדר השימוש בחקיקה".
יכולת טכנולוגית מתקדמת נוספת לה התוודעה הסניגוריה הציבורית לאחרונה היא "איכון הפוך", במסגרתו מועברים למשטרה נתוני התקשורת של כלל בעלי המנויים הסלולריים ששהו בתא שטח מסוים, מבלי שיש חשד מסוים ביחס אליהם. לעמדת הסנגוריה, המצב החוקי הנוכחי אינו מאפשר לעשות שימוש בטכנולוגיית איכון הפוך, שכן קבלת נתוני תקשורת אפשרית רק ביחס לאדם החשוד בביצוע עבירה, ולא ניתן לפגוע בפרטיותם של כל הנמצאים בתא שטח מבלי שמיוחס להם חשד פרטני.
הסנגוריה הציבורית תקים מעבדה לניתוח ראיות דיגיטאליות – כך אישר לאחרונה מנכ"ל משרד המשפטים. המעבדה תאפשר בקרה על חיפושים וממצאי פריקה של טלפונים ומחשבים על ידי מומחה מטעם ההגנה. המעבדה תאפשר גם ביצוע בדיקת חומרי מחשב של לקוחות הסנגוריה באופן עצמאי, על מנת לאתר ראיות מזכות.
הסנגוריה נגד קיצור השחרורים המנהליים – הכנסת אישרה לאחרונה צמצום של הסדר השחרור המינהלי המוגבר, המקצר בצורה משמעותית חלק מתקופות השחרור המינהלי של אסירים שנשפטו על עבירות אלימות.
הסנגוריה הביעה את הסתייגויותיה. לעמדת הסנגוריה, אין מקום לצמצם את השימוש בשחרור המינהלי כמנגנון שיש בכוחו להקל על תנאי המחייה הקשים והצפיפות בבתי הסוהר. בנוסף, תיקון החוק אינו מתיישב עם מחויבות המדינה לעמוד בדרישות "בג"ץ שטח המחיה", כאשר על פי דיווחי המדינה כ-60 אחוז מהאסירים עדיין מוחזקים בשטח מחייה שהוגדר כבלתי חוקתי ופוגע בכבוד האדם.
הסנגוריה הציבורית קוראת לתקן את מנגנון השחרור המינהלי, באופן שיביא לידי ביטוי ראוי את פסיקת בג"ץ, על ידי קביעת תקן כליאה המבוסס על חישוב מספר האסירים המקסימאלי שניתן להחזיק בבתי הסוהר, תוך עמידה בדרישות בג"ץ – במרווח של 4.5 מ' לכל אסיר.
שילוב עברייני מס בבית המשפט הקהילתי – בעקבות פניית הסנגוריה הודיעה הפרקליטות כי בתי משפט קהילתיים ידונו גם בתיקי מס. עד כה, התביעה התנגדה להפניית עברייני מס לבית משפט קהילתי שמעדיף שיקום על ענישה. לבתי משפט אלה הופנו עד כה תיקים של נרקומנים ועברייני רכוש "קטנים". הסנגוריה הציבורית ביקשה לשלב גם נאשמים בתיקי מס, בעיקר אלה המכונים "קופים".
בסנגוריה הצביעו על תופעה, לפיה מנצלים גורמי פשיעה מתוחכמים אנשים הסובלים מהתמכרות לסמים וממצוקה כלכלית לצורך ביצוע עבירות של חשבוניות מס פיקטיביות. תמורת תשלום פעוט אשר יממן לאותם בעלי התמכרות את מנת הסם הבאה, הם נותנים את אישורם להקים חברות על שמם ולחתום בשמם על חשבוניות. כאשר ההונאה מתגלית, מועמדים לדין אותם אנשים שנוצלו ומכונים "קופים", לצד העבריינים הדומיננטיים שנהנו מהרווחים. הסניגוריה סבורה, כי במקרים המתאימים יש לאפשר לאותם אנשים שנוצלו על רקע התמכרותם להשתלב בבית המשפט הקהילתי, ואין להפלותם לרעה ולמנוע מהם גישה לבית משפט קהילתי רק בשל מעורבותם בעבירות מס.
כתבי אישום לקטינים במעונות סגורים – מחלקות הנוער של הסנגוריה התריעו על מספר רב של תיקים כנגד קטינים השוהים במעונות לאחר שהוצאו ממשמורת הוריהם, ומדובר בעבירות שקשורות ל"אירועי התנהגות" במעונות. מנתונים שנאספו במחוז חיפה עלה, כי בשנתיים האחרונות טיפלה המחלקה ב-150 תיקים פליליים שנפתחו לקטינים בגין אירועים במעונות שונים של משרד הרווחה. מדובר בקטינים שנסיבות חייהם מורכבות ולעתים חוו פגיעות שונות, והוצאו למוסדות בשל נזקקות לטיפול והשגחה אינטנסיביים מחוץ לביתם.
מהנתונים עולה כי חלק גדול מהתיקים משקפים הסלמה של סיטואציות הקשורות לענישה של הקטינים ולשימוש באמצעי ריסון. עוד עולה, כי ישנם מעונות בהם מספר האירועים גבוה בהשוואה למסגרות אחרות.
בתיקים אלו, טוענת הסניגוריה כנגד השימוש בהליך הפלילי כפתרון לקשיים ההתנהגותיים במעונות.
באחד התיקים למשל, קטין הואשם באיומים והיזק לרכוש כלפי מנהלת בית ספר ומדריך בפנימייה. בגזר הדין תיאר בית המשפט את תולדות חייו האומללים של הנאשם, שהביאו להוצאתו ממשמורת הוריו. בית המשפט החליט שלא להרשיע את הקטין, למרות היעדר שיתוף פעולה מצדו עם שירות המבחן. בפסק הדין הביעה השופטת דעתה על עצם פתיחת התיק הפלילי, וציינה כי "יש לצפות ממסגרת כזו על אפיונה הטיפולי, להתמודד עם התנהגויות מסוג זה מבלי לתייג קטין נזקק בפלילים".
