נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת עינת רון, גזרה על ראש לשכת עורכי הדין לשעבר עו"ד אפי נוה ובת זוגו בר כץ, שני חודשי מאסר על תנאי כל אחד, וקנס של 2,000 שקל.
נוה וכץ הורשעו בקבלת דבר במרמה ובעבירות על חוק הכניסה לישראל.
השופטת רון גם דחתה את בקשת ההגנה לסיים את ההליך באי-הרשעה וציינה כי מעשיהם, עקיפת ביקורת הדרכונים, בוצעו פעמיים ביציאה ובחזרה לישראל, בתוך 13 ימים. הם לא נטלו אחריות, אם כי שיתפו פעולה עם החקירה. כמו כן ציינה השופטת כי לא ניתן להתעלם ממעמדו של נוה אז כראש לשכת עורכי הדין, ומהציפייה הציבורית ממנו להתנהגות נאותה.
פרקליטות מחוז מרכז באמצעות עו"ד רועי רייס ביקשה לגזור על נוה ובת זוגו מאסר של שלושה עד ארבעה חודשים בעבודות שירות והציגה 16 מקרים של עבירות דומות של אזרחי ישראל שלא היתה מניעה חוקית ליציאתם או לכניסתם לישראל, ומלבד מקרה אחד, כולם הסתיימו בהרשעה.
הסנגור, עו"ד בעז בן צור, הציג מנגד אסופת פסקי דין לפיה גם במקרים חמורים יותר בוטלה הרשעת נאשמים.
עו"ד בן צור טען שלעו"ד נוה ובת זוגו צפוי נזק ממשי מהרשעה. לאחר פסק דין חלוט ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין אמורה לדון בתיק, ולדברי עו"ד בן צור הרשעה תשפיע על החלטתה – האם לנהל הליכים נגד נוה בבית הדין המשמעתי ולבקש להטיל עליו עונש משמעתי. גם בר כץ סיימה לימודי משפטים, והרשעה עלולה לעכב אותה בקבלת רשיון עו"ד, טען הסנגור.
השופטת רון כתבה כי "מדובר בעבירות אשר לוו במרמה והונאה. האינטרסים הציבוריים מחייבים הוקעה ממשית והרתעת הרבים מפני ביצוע מעשים מעין אלה. הגם שלמעשים אין קשר ישיר לתפקידו ולמעמדו של הנאשם בתקופה הרלבנטית כיו"ר לשכת עורכי הדין, הרי לא ניתן להתעלם מכך. כרום מעמדו ותפקידו של הנאשם, כך גם הציפיה הציבורית ממנו לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב, כמו גם ציפייה להיותו דוגמה ומודל לאחרים".
השופטת הוסיפה כי לאור מעמדו ותפקידו של נוה, "יש לזקוף לחובתו את ביצוע המעשים אולם, בבוא בית המשפט לקבוע את העונש, יש לזקוף לזכותו גם את תרומתו רבת השנים למוסד לשכת עורכי הדין, לעורכי הדין ולחברה כולה… הנאשמת אישה צעירה, סיימה את לימודיה בהצטיינות ומקווה להמשיך ולהתפתח באופן אישי ומקצועי. עוד נלקח בחשבון חלוף הזמן הרב מאז ביצוע המעשים וכי המעשים מצויים ברף התחתון".
עם זאת קבעה הנשיאה רון כי "האינטרסים הציבוריים אינם מאפשרים להימנע מהרשעה ושיקולי תעסוקה או שיקום עתידי אינם גוברים על שיקולים אלה… חשיבות רבה היא בעצם הרשעתם של הנאשמים, באופן שיש בו כדי לשרת את האינטרס הציבורי, את מידת ההוקעה ממעשים אלה ואת הרתעת הרבים".
עו"ד נוה ובת זוגו צפויים להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
יש לציין כי בית המשפט לא דן בשאלת הקלון מאחר שנוה איננו איש ציבור, אך אם יבקש לשוב ולהתמודד בעתיד בבחירות בלשכת עורכי הדין, או יתנהל הליך משמעתי, עשויה שאלת הקלון לעלות ולהיות מוכרעת בערכאות המשפטיות.
