בית המשפט המחוזי בחיפה התיר ליוסי אזריאל, סגן ראש עיריית קרית ביאליק ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה קריות לשוב לכל תפקידיו הציבוריים, אחרי חצי שנה של הרחקה (6 אוקטובר). אזריאל חשוד בעבירות שוחד, בפרשה בהיקף של למעלה מ-25 מיליון שקלים.
בית המשפט קיבל את הערר של אזריאל ואת טענות סנגוריו עורכי הדין דורון נוי ושילה ענבר ממשרד נוי סננס, שפרלינג חצרוני, כי בית משפט השלום חרג מסמכותו כאשר האריך את הרחקתו מהתפקידים הציבוריים.
השופט המחוזי מנחם רניאל מתח בהחלטתו ביקורת קשה על יאח"ה-להב 433 ופרקליטות מיסוי וכלכלה, אשר לא דאגו לבקש את הארכת צו ההרחקה של אזריאל במועד.
"איסור העיסוק" שהוטל על אזריאל בתפקידיו הציבוריים הוארך מספר פעמים מאז שוחרר אזריאל ממעצר בחודש מרס, ובפעם האחרונה הוארכו תנאיו עד 15 בספטמבר.
המחדל של המשטרה נובע מכך שבקשתה האחרונה להאריך את תוקף התנאים הוגשה רק ב-13 בספטמבר, יומיים לפני פקיעת הצו. ביום הגשת הבקשה, החליט שופט בית משפט השלום בחיפה, זאיד פלאח, להאריך ארעית את התנאים ("איסור העיסוק") למשך שבועיים, עד לקבלת תגובת ההגנה ועד לעריכת דיון.
עורכי הדין נוי וענבר הגיבו מיידית, וביקשו לקיים דיון דחוף. הסנגורים התריעו כי לפי החוק, לא ניתן להאריך תוקף של תנאי שחרור אם לא נערך דיון במעמד הצדדים, וכי כל הארכת תנאים שתמנע מאזריאל לשוב לתפקידיו לאחר 15 בספטמבר תיחשב לא חוקית, אם לא יתקיים דיון לפני פקיעת הצו.
השופט פלאח התעלם מהבקשה, והעביר את התיק לשופט תורן אחר, אחסאן חלבי, שקבע דיון ב-21 בספטמבר. השופט חלבי קיבל את טענת המדינה כי למעשה "איסור העיסוק" של אזריאל יפקע רק ב-25 בספטמבר בחלוף 180 יום מעת שחרורו של אזריאל ממעצר.
הסנגורים הגישו ערר לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל באופן מלא את טענותיהם, כי החלטות השופטים פלאח וחלבי מבית משפט השלום ניתנו בחוסר סמכות, ובניגוד לחוק. השופט רניאל כתב: "לבית משפט אין סמכות להחליט על הארכה זמנית של תנאי ערובה ללא דיון במעמד הצדדים… החלטת בית המשפט מ-13 בספטמבר ניתנה במעמד צד אחד, בלא דיון במעמד העורר (אזריאל) ובלא שהומצאה לעורר הודעה על הדיון 48 שעות מראש. פשוט וברור שאין תוקף להארכת תנאי הערובה בהחלטה זו, הן לפי לשון החוק המפורשת והן לפי הלכת בית משפט העליון".
לפי השופט רניאל, "ההחלטה קודמת בטלה, כאשר קויים דיון במעמד הצדדים (כעבור שמונה ימים על ידי השופט חלבי, ז.ק) לא היו תנאי ערובה תקפים שניתן היה להאריך", הבהיר השופט רניאל. "תנאי ערובה שפקעו אינם ניתנים להחייאה".
בהמשך לפסק דין זה, השופט רניאל אף דחה את פניית הפרקליטות לעיכוב ביצוע שימנע את חזרתו של אזריאל לתפקידיו הציבוריים במשך שבועיים, על מנת שהפרקליטות תוכל להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון. נציגת הפרקליטות עו"ד טליה קליין הזהירה מ"פגיעה באמון הציבור, מקום בו איש ציבור החשוד בעבירות חמורות יושב לתפקידיו ללא הגבלות".
השופט רניאל דחה באופן לא שגרתי גם את הבקשה הזו: "אני דוחה את הטענה כאילו אי מתן עיכוב ביצוע יגרום לפגיעה באמון הציבור… אמון הציבור בהליכים המשפטיים יתגבר אם בית המשפט ינהג בחשודים שבפניו על פי סמכויותיו בחוק, ולא מעבר לסמכויותיו". השופט הוסיף ועקץ את נציגי המשטרה והפרקליטות, כי אין להם אלא להלין על עצמם, על שלא הגישו הבקשה להארכת התנאים המגבילים בעניינו של אזריאל במועד, ולפי דרישות החוק. יש לציין כי בנסיבות דומות, נדחתה לפני מספר שבועות בקשת המדינה להאריך גם תנאי שחרור ועיכוב יציאה מהארץ לבניו של אזריאל שנחקרו בתיק, ולחשודים נוספים.
כפי שפורסם ב"פוסטה" שווי עבירות השוחד והלבנת ההון המיוחסות לאזריאל, מקורביו ולקבלנים שנחקרו בפרשה נאמד ב-25 מיליון שקל. אזריאל, איש ציבור ותיק בקריות, חשוד שקידם אינטרסים של קבלנים להפחתת היטלים ואגרות בנייה ופיתוח. בתמורה, כך טוענת המשטרה, הוא קיבל כספי מתת דרך חברות פרטיות – חברות קש הקשורות לכאורה לשני בניו.
עורכי הדין נוי וענבר ממשרד נוי סננס שפרלינג חצרוני מסרו: "אנו מברכים על החלטת כבוד השופט רניאל שקבע באופן נחרץ כי על המשטרה ובית משפט השלום לפעול בהתאם להוראות החוק והפסיקה, ולא לפגוע בזכויות חשודים. מרשנו ישוב ללא דיחוי לשרת בנאמנות את הציבור בקריות עד שחפותו תצא לאור".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל הגישה את הבקשה להארכת הצו לאיסור עיסוק נגד יוסי אזריאל לבימ"ש השלום חיפה במועדה. בימ"ש השלום חיפה נענה לבקשת המשטרה לדון בבקשה, אולם משיקוליו, שב וקבע את הדיון במועד שלאחר פקיעת הצו. בנוגע להחלטת בימ"ש המחוזי, אשר לא קיבל את החלטת בימ"ש השלום בחיפה לדון בבקשה, אלא במועד שנקבע, הרי שגורמי אכיפת החוק בוחנים הגשת בקשת רשות ערעור בנוגע להחלטת המחוזי, לבית המשפט העליון".
.
