הפרויקט של קוטייר עודה

כדי להבין את גזר הדין שניתן בתיק כטייר (קוטייר) עודה כדאי לקרוא את תמצית הטיעונים לעונש, שנמסרו בישיבה יוצאת דופן של בית המשפט כבר ב-17 יולי, ומפורסמים ב"פוסטה" לראשונה.

המעוניינים להתרגש מוזמנים לקרוא את דברי עדי האופי שהתייצבו בפני הרכב השופטים בפתיחת הישיבה. ילדים חולים ובני משפחותיהם, יהודים, ערבים ואפילו פלסטינים מעזה, שקוטייר באמצעות בת זוגו ספיר תרמו להם אוכל, בגדים וכסף לטיפולים רפואיים. ילדה מחולון שהופיעה בתוכנית טלוויזיה כי החרימו אותה בבית הספר, וזכתה לימי כיף מפנקים במימון של קוטייר מהכלא, תוך שהוא עוקף את כל מגבלות התקשורת שהוטלו עליו.
התובע, עו"ד יונתן טל, ניסה לגמד את הנתינה, ותהה בציניות למקורות המימון שלה, אבל כאשר בני משפחת עודה תיארו את הטרגדיות שעברו על המשפחה הגרעינית של הנאשם, הוא כבר ויתר על החקירה הנגדית שלו והותיר להם את הבמה, שנראה כי השפיעה מאוד על שופטי ההרכב אשר גזרו את הדין.

כאשר קוטייר היה בן שנתיים הוא איבד את אחותו הראשונה. אחרי מותה קרסו הוריו, האב נפטר והאמא נזקקת לכסא גלגלים עד היום, ואז נפטרו עוד אח ועוד אחות, גם זו שהיתה המנטורית המשפחתית שלו, מה שהותיר את הבן הצעיר מתוך עשרה אטום לרגשות, שאת מרביתם הוא הדחיק. המופנמות שנכפתה עליו, הוא עצמו סיפר בבית המשפט, הובילה להסתגרות שלו אותה הוא ניצל לטובת קריאת ספרות טובה בעברית שחסרה לו בכלא ("נותנים רק עיתונים") ולטובת סיום 12 שנות לימוד, לא עניין של מה בכך בסצינת ארגוני הפשע בחברה הערבית.

בהליך הגישור בפני השופט בני שגיא, כאשר כל הראיות פתוחות מראש בפני המגשר, הצליחה ההגנה להראות שלתביעה אין באמת יכולת להוכיח את ניהול ארגון הפשע המיוחס לקוטייר, וגם לא את שלושת האישומים המקוריים ברצח. אחד מהם ביצע עד המדינה במו ידיו, לכאורה בשליחות ובהדרכת קוטייר, ושניים אחרים של בני זוג חפים מפשע אשר נרצחו בטעות. מדובר ברצח כפול שבוצע ביפו אבל לא סחט כותרות ענק מזועזעות בנוסח "הפיגוע הפלילי" כפי שנהוג בכל פעם שאזרחים יהודים נרצחים בטעות באירוע פלילי, למשל בתיק 512 נגד מי שהוגדר באותה התקשורת כאוייב הציבור מספר 1, יצחק אברג'ל.

מעבר לדיני הראיות, הנאשם יוצא הדופן מג'לג'וליה הצליח להרשים מאוד את השופט המגשר יוצא הדופן שגיא, שהתגייס לסייע לו תוך שהוא מהרהר על הצעיר האיכותי מג'לג'וליה שהתגלגל לאחת מכנופיות הפשע האכזריות שצמחו כאן והשתלבו בקו התפר שבין ארגוני הפשע הערבים לאחיהם היהודים, בין שבט חרירי לשבט מוסלי, והדברים ניכרים בפרוטוקולים של הגישור ושל גזר הדין.
לפרק הסנטימנטלי בדיון הטיעונים לעונש תוסיפו את הטיעונים המשפטיים (כפי שיפורטו בהמשך) של סוללת עורכי הדין שני מורן, דורון נוי ושחר חצרוני בהתגייסות של כל המשרד נוי, סננס, שפרלינג וחצרוני,יחד עם ידידת הפירמה עו"ד שילה ענבר הבכירה ושלי גבאי, והגעתם לתוצאה שהתקבלה ברף הנמוך של הסדר הטיעון – 18 שנות מאסר ולא 24 כפי שקוותה הפרקליטות.

מעמדו הדומיננטי
מי ששמע פעם את קוטייר מדבר בבית המשפט, את הרהיטות, האסרטיביות, הכריזמה, את הדרת הכבוד שהוא מייחס למעמד, אם כי בתקיפות, מתקשה לקשור אותו לדימוי המפלצתי שלו. דימוי שהוא הרוויח ביושר יש לומר, לפי סדרת האישומים בהם הורשע בעבר ובהווה כפי שפירטו נציגי התביעה עו"ד יהונתן טל ועו"ד תמר טייטלבאום מפרקליטות מחוז תל אביב.
בתיק הזה, פרקליטות המחוז רכזה את מאות הממצאים שאספו בלשי ימ"ר תל אביב בעבודת שטח חוצת מחוזות לא שגרתית בעקבות קוטייר ואנשיו אשר החלו את דרכם כזרוע מבצעית של ארגון פשע חרירי בשירות ארגון הפשע של משפחת מוסלי, ותוך כדי התהליך והמעצרים הפכו לסוג של ארגון פשע אימתני העומד בזכות עצמו.

לפי נאומי התביעה, בעבירות בהן קוטייר הודה העונשים הראויים מגיעים עד כדי 74 שנים, אבל רק התביעה באצילותה (ו"בעצלנותה") נמנעה מניהול המשפט ומזימון העדים המפוחדים אשר מסרבים להופיע. מה הפלא, אחיו של עד המדינה נרצח, ואמו שנותרה מאויימת בג'לג'וליה חייבה מערך הגנה נוסף למשפחה. כך, הפרקליטות הסכימה לדרוש את הרף העליון מהגישור, "רק" 24 שנה ועוד 1.25 מיליון שקל פיצוי לנפגעים.
"לולא תשלום הפיצוי המאשימה היתה טוענת לעשרות שנים בכלא", התחסד התובע טל בבית המשפט. "אחד השיקולים המרכזיים הוא היקפו יוצא הדופן של התיק… אל מול משבר הקורונה שלא איפשר את ניהול ההליך הפלילי במשך תקופה ארוכה", הבהיר התובע. "התעורר חשש כי למרות העבירות החמורות בהן הודו הנאשמים בדיעבד, ובפרט נאשם זה.. יורה בית המשפט על שחרורם והחזרתם לציבור… החשש המרכזי היה שחרורו ממעצר של נאשם זה למרות מסוכנותו הזועקת לשמיים".

התובע הדגיש, כי בניגוד ל-21 הנאשמים האחרים בתיק איתם הגיעו להסדר גם לעניין שנות המאסר, במקרה הזה לא היתה הסכמה לעונש ולכן גזר דינו ניתן בנפרד מהאחרים שכבר נשפטו. "בקביעת עונשו יש להביא לידי ביטוי את מעמדו הדומיננטי בקרב יתר הנאשמים… המאשימה והסנגורים הסכימו כי מעמד זה מבדיל את הנאשם קוטייר מאחרים לחומרה… נדרש אישור של הנאשם כדי לבצע עבירות, המעורבים השונים פעלו בהתאם לבקשתו או להנחיותיו.
"מעמדו הדומיננטי בא לידי ביטוי גם בבית המשפט… נאשם 1 ניהל את תחילת הדיון מול הסנגורים ומול בית המשפט… וגם פיטר את הסנגור שייצג אותו ונאשם נוסף… נאשם 1 וסנגוריו ערכו את פגישות הגישור, וברגע שחוסר האמון שלו התפוגג, גם חוסר האמון של יתר המעורבים התפוגג וכולם הסכימו להודות בהסדר… יודגש כי נאשם 1 גם לקח על עצמו לשלם את הפיצוי הכולל שנקבע בתיק, וגם מכאן ניתן ללמוד על מעמדו הדומיננטי…".

הרצידיביסט – עבריין חוזר
עכשיו החלו התובעים למנות את הרשעותיו של קוטייר, ואף לתאר אותן.
הסדר הטיעון הראשון היה על עבודות שירות בתיק דקירה משנת 2004 מאחר שמתלונן מבוהל סירב בתוקף לבוא להעיד.
"הנאשם לא ניצל את ההזדמנות כדי לחזור למוטב, היפוכם של הדברים" המשיך התובע טל. ארבעה חודשים לאחר הרשעתו בעודו אמור לרצות את עבודות השירות תקף אחר ונשפט למאסר ראשון של 33 חודשי מאסר. במהלך המעצר הוא איים ברצח על שוטר, ונגח בו, ובחלוף חודשיים העליב עוד שוטר, תקף אותו וגרם לבצקת בעינו.

בסיום המאסר קוטייר הספיק להיות ארבעה חודשים בחוץ עד שהסתבך שוב, הפעם בעבירת אמל"ח, סייע לאחרים להשיג מטען חבלה וביקש מאחר להרכיב את הסוללה של המטען לרכב שהתפוצץ בירושלים. בתיק הזה עולה לראשונה רשמית ההיכרות שלו עם מנהיג הכנופייה הירושלמית יצחק ברמוחה, שהפך להיות שותפו וחברו הקרוב מאוד. הפעם קוטייר צירף את התיקים הפתוחים על תקיפות השוטרים ונשפט ל-24 חודשי מאסר בלבד, מהם שוחרר באוגוסט 2011.

מסקירת התובע התברר כי קוטייר, או קוקו בשם החיבה שלו, אינו נוהג להחזיק הרבה זמן בחוץ. חלפו ארבעה חודשים מיום שחרורו והוא נעצר שוב והורשע בעבירות נשק ואיומים. על כך שהחזיק בביתו כדורי אקדח ואיים על השוטר שמצא אותם בחיפוש, הוא נשפט בהסדר ל-16 חודשי מאסר נוספים.
במקביל הוא ביצע עבירה של סחיטה באיומים, אבל עקב חשש המתלוננים להעיד נגדו התביעה נאלצה לחתום על הסדר טיעון של 12 חודשי מאסר בלבד, ובגזר הדין מודה התביעה שוב כי אחת הסיבות המרכזיות להסדר היא חששו הכבד של המתלונן להעיד, הגם שהוא כבר שילם שילם 14 שיקים על סך 5,000 שקל כל אחד.

בחודש יולי 2014 קוטייר שוחרר? תהה התובע בשאלה, ומיהר להשיב, "כבר בחודש אוגוסט, חודש בלבד ממועד שחרורו, הוא שב לבצע עבירות של תקיפה חבלנית בצוותא, היזק במזיד, הפרת הוראה חוקית, שיבוש והדחה…. הנאשם הודה כי תקף באופן חמור אדם שכל חטאו היה שסירב לשוחח איתו בטלפון".
ושוב מתאר התובע טל את דפוס הפעולה שהוציא לקוטייר את הדימוי האימתני. "לאחר הגשת כתב האישום שלח הנאשם קוטייר אדם אחר על מנת לוודא שעדים לא יגיעו למסור עדות, לישיבת ההוכחות לא התייצב איש מעדי התביעה הרלוונטיים. פעם שלישית עדים פחדו להתייצב ולהעיד נגד הנאשם".
קוטייר שוב עשה צירוף תיקים ונשפט, תיאר התובע במונטוניות, ונשפט בהסדר נוסף ל-14 חודשי מאסר בלבד, מהם שוחרר בחודש מאי 2016.

הפעם חלפו שמונה חודשים בהם קוטייר היה בחוץ ובמהלכם נצפה על ידי בלשי ימ"ר תל אביב משתף פעולה עם ארגון מוסלי, שהשתלט באותה תקופה על כל מיזמי הפשיעה הרלוונטים באזור גוש דן, אבל גם מקדם חיסולי חשבונות אלימים, אכזריים ואף קטלניים עם יריביו במשולש. פעילות המשטרה בעקבותיו הובילה לעשרות אישומיו החדשים בתיק הנוכחי, שלושה מעשי רצח, נסיונות רצח, נשק, אלימות אכזרית, חטיפה, סחיטה בכוח ובאיומים, סמים בכמות מסחרית, עבירות מס, לרבות אישום נוסף תוך כדי המעצר של תקיפת סוהר בגינו הוא כבר צבר 18 חודשי מאסר בפועל.

"הנאשם הינו עבריין רצידיביסט, מסוכן ביותר, שאין במעצר, מאסר ומאסר על תנאי, להרתיעו… הנאשם מבצע עבירות ברף חומרה עולה כאשר רף החומרה העליון בא לידי ביטוי בכתב האישום המתוקן בו הודה כעת הנאשם", חתם התובע את סקירת העבר הרחוק ועבר לסקור את העבירות מהעבר הקרוב עליהן סוכם בגישור שבמסגרתו נמחקו שלוש עבירות הרצח (!!!), ודרש כי על כל העבירות בהן קוטייר כן הודה במסגרת ההסכם הנוכחי הוא ייענש על פי המתחם הגבוה של העבירה.

הרצח בטיילת בת ים
אביחי ועקנין המנוח היה עבריין מאשדוד, פגע רע מבחינת המשטרה ומבחינת העבריינים שהיו עימו במגע. כך למשל, מספרים, הוא עקץ את בנק ההלוואות שניהל מהכלא יצחק בר מוחא "אחיו" של קוטייר עודה, ומנגד הוא חבר ליענקל'ה אמסלם, אז יריבם המר של האחים מוסלי וערן חייא. גזר הדין יצא לפועל כאשר השניים הגיעו במכונית סקודה שחורה אל הבית של אמסלם, באחד המגדלים על חוף ימה של בת ים. רכב ובו קוטייר יחד עם שני נאשמים, בינהם עד המדינה בתיק, עקב אחריהם וכאשר הם חנו בניצב למדרכה, נורו עליהם צרורות של כדורי אקדח, וקנין נהרג במקום, אמסלם הצליח לברוח.
במסגרת ההסדר שרקמה סוללת עורכי הדין בגישור אצל השופט בני שגיא, בתיק הזה קוטייר הודה והורשע בסיוע לרצח, בקשירת קשר לפשע ובנשיאת נשק. התובע טל הסביר לשופטי ההרכב (שלא נחשפו לראיות): "בחינת האישום מלמדת כי חלקו של קוטייר היה בתכנון הרצח, בהצטיידות באקדחים, בכלי הרכב, לוחיות הזיהוי המזויפות. בנוסף הוא לקח חלק בהרכבת הלוחיות המזויפות טרם הירי… הוא נכנס לרכב הביצוע עם אחרים, כשהם מצוידים באקדח והמתינו ליציאת הקורבן. כאשר הנאשם והאחרים הבחינו ברכב בו סברו כי נוסע הקורבן הפוטנציאלי, הם החלו לנסוע אחריו תוך שהאחרים יורים במנוח וגורמים למותו.

"החומרה היתרה של קוטייר באה לידי ביטוי בתכנון ובהצטיידות, ובדבקות במטרה העבריינית… בשל הנסיבות האלה נבקש לקבוע שהעונש המתאים הוא 15 שנות מאסר", חתם התובע את דרישת הפרקליטות לגבי העבירה החמורה ביותר המיוחסת לקוטייר, רצח, שאותו ביצע בפועל עד המדינה אשר נשפט לחמש שנים בלבד.
באישום השני הורשע קוטייר בקשירת קשר לחבלה שבוצעה בירי לעבר רכב בו נסע יענקלה אמסלם לחתונה בדרום הארץ. שוב, יחד עם אחרים הם הצטיידו ברכב מבצעי, טלפונים מבצעיים, לוחיות מזויפות והיו עם כיסוי פנים. קוטייר הודה כי הוא הנחה את האחרים לנסוע לבית של נאשם אחר על מנת לקבל אקדח ורובה, בהם נעשה בסופו של דבר שימוש. "גם אישום זה מביא לידי ביטוי את מעמדו של הנאשם במעגל התכנון והקשר, ביכולתו להנחות אחרים לקחת נשק ולעשות בו שימוש", אמר התובע והעריך את העבירה הזו ב-20 חודשי מאסר בלבד.

רצח כפול במצוד אחרי האחים ערער
באישום השלישי הודה קוטייר בחטיפה של אדם המזוהה עם משפחת ערער, מקורביו לשעבר מג'לג'וליה שהפכו לאויביו, כדי שיגלה להם איפה מסתתר טלל ערער במטרה להרוג אותו. במסגרת החטיפה הוא נלקח תחת איומי אקדח לחורשה שם קוטייר דרש ממנו לדבר, איים שירצח את משפחתו והיכה אותו, בעוד שני האחרים מנפנפים באקדחים ואחד מצמיד אקדח לראשו. כאשר החטוף לא ידע לומר היכן היעד המבוקש הורה קוטייר לשחרר אותו, כדי שיאסוף מידע על טלל. במפגש הבא לקחו אותו לאזור מסילת הרכבת שם התקבל תחת איומים המידע על טלל, מה שהוביל לירי אשר גרם לטלל פציעה אנושה שמשביתה אותו עד היום. "גם מאישום זה עולה מעמדו הרם של הנאשם ביחס למעורבים האחרים בתיק, שסרו למרותו ופעלו תחת הנחייתו… (הגם) שקוטייר לא לחץ על ההדק בסופו של דבר", סיכם התובע וביקש שבע שנות מאסר.

באישום הרביעי הורשע קוטייר בקשירת קשר לרצח, מתן אמצעים לביצוע פשע ונשיאת נשק. במסגרת ההסדר הוא הודה שביקש להתקין מכשיר עיקוב סמוי ברכב של בהא ערער וברכישה של שני רובי קלצ'ניקוב, אותם ביקש מעד המדינה למסור לנאשם מספר 5 (אברהים קזמאר), כדי שישמשו לרצח של בהא. בסופו של יום מכשיר העיקוב וכלי הנשק הללו הובילו לרצח של שני בני זוג חפים מפשע (פיראס נאדי ומריה גאנם) אשר עשו שימוש ברכב של בהא, שנותר ליד מיטת אחיו בבית החולים ולא נסע ברכבו.
עד המדינה בתיק חשף רק את כלי הנשק, אבל לא היה יכול להצביע בראיות על קוטייר והאחרים כמבצעים. לפיכך, בהסדר הטיעון נמחקו עבירות הרצח הכפול ובמקומו הודו הנאשמים בנשיאה והובלת נשק תוך כדי נהיגה רשלנית. על האישום הזה בקשה התביעה שבע שנות מאסר לקוטייר.

אימת הכפר, ג'לג'וליה
באישום השביעי הודה הנאשם בסדרת עבירות סחיטה כלפי מפיק מיזמי הימורים לא חוקיים שהיה חייב כספים לארגון פשע באזור המרכז (ערן חייא ומוסלי), שמככבים בחומר הראיות אבל לא מוזכרים בכתב האישום. במסגרת זו הודו הוא וחבריו בירי וזריקת רימון לעבר בית המשפחה שלו בצפון תל אביב, ועל העבירות הללו ביקש התובע שמונה שנות מאסר.

באישום השמיני בו הודו קוטייר ואנשיו ביקש התובע עוד שלוש שנות מאסר לקוטייר על חטיפה וכליאה באיומי אקדח של שני קטינים מג'לג'וליה, שלפי החשד של חברי הארגון גנבו להם אופנוע.
התובע המשיך להציג את קוטייר כאימת הכפר, ג'לג'וליה, כאשר הוא מתאר מכתב האישום המתוקן בו הודו הנאשמים, כי די בכך שאדם גידף את קרוב משפחתם של נאשם 1 ואחיו כדי שיתאספו שמונה אנשים חמושים באקדחים, אלות ואגרופנים, ויירו על רכושו של המגדף. "העובדה כי הנאשם וחבריו הרשו לעצמם לירות פעם אחר פעם בשעות הצהריים במרכז עיר תוך אדישות לסיכון החיים שהם גורמים מלמדת כאלף עדים על מסוכנותם הרבה. מדובר באירוע אלים מאוד ומתמשך אשר גרם לפציעות קשות לאדם שהוכה על ידי הנאשם".

התובע ממשיך לתאר אירועים בהם הודו הנאשמים וממחישים את הווי חייהם של קוטייר ואנשיו: אישור לירי וחבלות חמורות (אישום 10), הוראות להכנת מטען חבלה (11), קשירת קשר לרצח איציק כהן ברמת גן על דרך של הכנת תצפית על בית היעד לפגיעה (13), וגם תקיפה בנסיבות מחמירות של עד המדינה עוד בהיותו חבר פעיל בארגון הפשע, רק מאחר וקוטייר סבר שהוא מבייש אותו כי הוא רץ עירום באילת. התקיפה כללה קשירת ידיים, בעיטות, אגרופים, שבירת כוס על הראש, שפיכת מים רותחים על גופו שגרמו לו כוויות, חתכים מדממים וחבלות בראש (אישום 14). "מדובר בתקיפה ארוכה וסדיסטית ומתמשכת של אדם קשור שלא התגרה בנאשם.. נבקש עונש מתאים של חמש שנות מאסר".
באישומים הנוספים ייחסו לקוטייר הכנסה של שני מיליון שקל אשר לא דווחה לשלטונות המס, החזקה של 920 גרם קנאביס, 9,000 כדורי אקסטזי ועוד מגוון של נשקים אמצעי לחימה.

"בביצוע עבירות האלימות פגע הנאשם פעם אחר פעם בערכים של קדושת החיים… שלמות הגוף, הביטחון האישי, ביטחון הציבור וכבוד האדם… בלתי מתקבל על הדעת כי נאשם זה יידון לעונש מאסר פחות ממעורבים שחלקם קטן משלו, שעברם הפלילי נמוך משלו ומידת הדומיננטיות שלהם קטנה משלו", טען בלהט התובע בסיכומי דבריו ומנה את שנות המאסר הארוכות שנגזרו על כמה משותפיו של קוטייר: איברהאם קזמאר 19 שנות מאסר, מוג'הד פריג' 18 שנות מאסר, תאאר הינאש 18 שנות מאסר, הישאם זאדה 17 שנות מאסר, מג'דה שמאלי 16 שנות מאסר, "אפילו על הנאשם הקטין הוסכם כי יידון ל-17 שנות מאסר".

הרף התחתון והרף העליון
ההקדמה של עו"ד דורון נוי בנאום הטיעונים לעונש ראוי שתילמד היטב על ידי מקבלי ההחלטות בפרקליטות, ואולי גם במשטרה, טרם כניסתם להרפתקאות נוספות בתיקי ענק עם עשרות אישומים נגד עשרות נאשמים קשי עורף, מאות עדים ואינספור ראיות – מערכת אכיפת החוק אינה ערוכה למגה תיקים.
"התיק הזה הוא תיק מיוחד, חריג, לא רק כמות הנאשמים והאישומים, והיקפי חומר החקירה… כבודכם צריכים לקחת בחשבון שבתיק הזה עם 22 נאשמים הסתיים בגישור הסדר כולל בלי שנשמע עד אחד…. הערך של החיסכון במשאבים הציבוריים בתיק הזה הוא פשוט אסטרונומי… השופט שגיא דיבר על מיצוי הדין והגשמתו….

"הליך הגישור התנהל על פני למעלה משנה בכל יום שישי", טען הסנגור והצביע על כך שבנוגע לכל הנאשמים הסכימה התביעה בקלות יחסית לקיומם של קשיים ראייתיים, ובתאמה להקלה בעונשם, "זה עד מדינה אחד שמדבר על כולם אבל פתאום רק אצל קוטייר אין שום קושי ראייתי (ויש דרישה לענישה ברף הגבוה, פוסטה)…. הבקשה שלנו לגזור את הרף הנמוך על קוטייר היא לא בגלל שאנחנו רוצים את העונש הכי נמוך עבורו… אלא בגלל שזה העונש המתאים לאור החלק היחסי שלו בביצוע העבירות…
"למה התביעה פתאום הלכה לדומיננטיות של הנאשם הזה בטיעונים לעונש? כי היא מבינה שכאשר תראו את כתב האישום המתוקן אתם תבינו שאמנם הוא נאשם 1 אבל הוא לא נאשם 1 לפי כתב האישום המתוקן, לא רק שהוא לא נמצא במקום הראשון או השני, הוא נמצא במקום החמישי, וזה כתב האישום המתוקן שהמדינה ניסחה והורידה אישומים, והכל באישור הדרגים הכי גבוהים".

לפי ההגנה, עיקר המחלוקת שעכבה את הליך הגישור היתה עקב דרישתם לקבל גם עבור קוטייר עונש מוסכם, 18 שנה ברף התחתון, ולא בטווח שדרשה התביעה עד 24 שנה. "הנאשם לא ירה באף אחד… ירייה אחת הוא לא ירה… יש פה אנשים שירו פעמיים ובצעו נסיונות לרצח, אבל הוא הכי גדול, הוא הדומיננטי, הוא מספר 1, למה?
"התובע לקח כמה משפטים מתוך אישומים ספציפיים שיש בהם את המילה "הנחה" או "שלח"… אבל התביעה שוכחת שנאשם 1 הורשע רק בקשירת קשר… התביעה עשתה את התיקונים בכתב האישום אבל עכשיו הם מכניסים מהדלת האחורית.. שהוא הנחה והוא זה והוא זה…".
להמחשת הטיעון הראו הסנגורים כי באישום ניסיון הרצח של טלל ערער, קוטייר הורשע רק בחטיפה של מוסר המידע על מיקומו של טלאל, אבל לא הואשם ולא הורשע בניסיון הרצח שלו.

עכשיו התייחס הסנגור לזלזול המתריס של התביעה בעובדה, שקוטייר יפצה את נפגעי העבירה ב-1.25 מיליון שקל, 500 אלף מהם כבר הופקדו בין לטובת הטיפול הסיעודי בטלל עראר שנפצע קשה, מה גם שקוטייר מיוזמתו הגדיל במיליון שקל את הפיצוי לכלל הנפגעים ומשפחות הנרצחים.
אחרי הטיעונים בעניין מהות העבירות בהן הורשע קוטייר, חזר עו"ד נוי להקשר האנושי הסנטימנטלי של משפחת עודה, והתעכב על נסיבות מותה של אחותו החונכת. "יושב בן אדם בבית, מתקשרת אליו אחותו, אומרת לו תשמע, נתקעתי בלי דלק, נוסעים לכיוון המקום שהיא אמרה, לפני המקום הם רואים פקק של משטרה ואמבולנסים, הם מתקשרים והיא לא עונה, כי נהג משאית פגע בה… מדובר על נהג חרדי שלאחר מכן בא אליהם הביתה וביקש סליחה, הם קיבלו אותו ואמרו שהם לא רוצים ממנו כלום כי זו היתה תאונה… זו היתה האחות הכי קרובה אליו כמו אמא שלו, הוא היה בן 16 ורואה את זה בעיניים שלו".
את האיברים של המנוחה תרמו בני המשפחה ליהודים, "צירפנו את המסמכים של תרומת האיברים, כמה אנשים היא הצילה, וזה כבר היה בשלב שקוטייר לקח החלטות, הוא יזם את זה כי הוא אמר שזה מה שהיא היתה רוצה, תרומה ליהודים של כל האיברים שלה".

קוטייר מדבר
בסיום הישיבה הטעונה רגשית ומשפטית קוטייר עצמו נשא דברים, וביקש מהשופטים להתחשב בו לטובת עונש בטווח הנמוך של הסדר הטיעון.
"אני יושב בתנאים הכי קשים, רק עכשיו אחרי חמש שנים נפתחו לי ביקורים עם האישה ועם אמא שלי… כל שישה חודשים מעבירים אותי בית סוהר, ידעתי שאח שלי נפטר רק מאסיר שהודיע לי… אני לא יודע כלום מה שקורה, אני צועק מהחצר ומדבר עם אנשים… אנחנו תלויים בסוהר לכבות את האור, להדליק את האור, לאכול אפילו, יראה בית המשפט כמה עתירות יש לי על אוכל, על תרופות. אם אדוני יודע, בהיסטוריה של המדינה אם אסיר הפרדה שרד שמונה עד עשר שנים, הוא כבר לא ייצא מאה (אחוז)…

"אנשים שמוכרים לפניי והיינו רואים אותם בטלוויזיה, ראינו ואמרנו וואו מי זה, היום הם בהפרדות שמונה ותשע שנים, והם איבדו את זה, בית משפט מכיר אותם, החדרים שם זה לאבד את זה, זה לפרק בן אדם, ואני בן אדם שכשנכנסתי לא ידעתי מה זה תרופה, היום יש לי כדורים של מיגרנה, של הפרעות, של לחץ, אני הייתי האיש הכי בריא בעולם, לא הייתי לוקח כדור, עד המעצר הזה בגיל 33 סיגריה לא עישנתי, לא שתיתי בחיים וודקה, היום אני מעשן, אין מה לעשות… חוץ מזה אין לך ספרים, היו מכניסים שלושה עיתונים, עיתון ושני מגזינים, היום זה ירד רק לעיתון, אין ספרים, אין כלום, היום זה לא התנאים של פעם, וסליחה על הביטוי, אבל שב"ס רב איתנו על תחתון, על עגבניה, תראה כמה כמויות של אנשים שמתאבדים בשב"ס…

"נכון, קוטייר שם מוכר, אבל רק בתיק הזה, לפני התיק הזה אף אחד לא הכיר אותי… פתאום בין לילה נהייתי כאילו לא יודע מי… חמש שנים במעצר קרו דברים, נולד לי בן בדיוק כשנעצרתי בגיל 33 ואם אני אשתחרר בגיל 51 הוא יהיה בן 18, זה לא פשוט… אז זורקים פה מספרים של שנים על שנים, אבל אצלנו במשפחה לא עוברים את ה-50".

"כולם יצאו נשכרים"
"אם עמדתנו תתקבל קוטייר ישתחרר רק בשנת 2035", סיכם עו"ד דורון נוי פרק אחד בנאום הטיעונים לעונש שלו, סיכם ובמשך כל השבועיים מאז לא היה בטוח עד כמה הוא מדייק, לנוכח הנאום חוצב הלהבות של התובע יונתן טל מפרקליטות מחוז תל אביב, שדרש את קוטייר בכלא עד שנת 2041 לפחות.
ומה הכריעו השופטים, ירון לוי, יוסף טופף ומעיין בן ארי?

"בשל תוצאות הליך הגישור, לפיהן הסתיים התיק כולו בהסדר טיעון, הושגה יעילות דיונית מהמעלה הראשונה בשים לב להיקפו חסר התקדים של התיק ומורכבותו", הודיע ראש ההרכב השופט ירון לוי בפתח גזר הדין, תוך שהוא מרעיף שבחים על הגישור שניהל השופט שגיא. "מטרת הליך הגישור הינה לייעל ולקצר את ההליך הפלילי, במקרה שלפנינו מטרה זו הושגה באופן חסר תקדים… משאבים כספיים גבוהים נחסכו ויופנו להתמודדות עם תיקים רבים אחרים. גופי האכיפה לרבות שירות בתי הסוהר אשר משנעים עצורים, הפרקליטות שתוכל להפנות משאבים לתיקים רבים אחרים, המשטרה שתתפנה לטיפול במשימות דחופות – כולם יצאו נשכרים".

השופט לוי, בנימוק שנועד למנוע תקלות בערעור התייחס גם לנפגעי העבירה: "נחסכה מהם מסירת עדות בנסיבות מורכבות, הם יקבלו פיצויים בסכומים גבוהים ללא דיחוי – גם הם יצאו נשכרים. בעקבות ההרשעה, יוכלו נפגעי העבירה לפנות גם בהליכים אזרחיים באופן מקל ומיידי. הנאשם אף הוסיף מיוזמתו על סכום הפיצוי עליו סוכם במסגרת ההסדר, והפקיד לטובת הנפגעים סך כולל של מעל שני מיליון שקלים".

לגבי נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של קוטייר נכתב בגזר הדין: "מדובר בצבר חריג של אירועים טראגיים שמטבע הדברים השפיעו באופן עמוק על הנאשם.. וראויים להתחשבות בבוא בית המשפט לגזור את דינו".
בניגוד לפרסומים לא מבוססים, על כך שקוטייר עצור בתנאים משודרגים עם בגדי יוקרה, מאכלים, בקבוקי משקה, סיגריות אמריקאיות ומערכות סטריאו, השופטים דווקא ציינו את תנאי המעצר הקשים שלו בהפרדת יחיד, בשונה מיתר הנאשמים.
"העונש צריך לשקף את כל השיקולים שנמנו.. הנסיבות והנתונים עליהם עמדנו בהרחבה, כל אחד מהם ובעיקר משקלם המצטבר.. מצדיק את קבלת ההסדר תוך קביעת העונש ברף התחתון".