בחודש אפריל הגישה פרקליטות מחוז צפון לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד עומרי עומר (21) ונשאת הייב (27) מטובא-זנגריה, בו יוחסו להם עבירות רצח, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה והפקרה אחרי פגיעה. הרקע לביצוע העבירות, כך נטען, היה סכסוך משפחות עקב הבחירות לראשות המועצה המקומית.
בעקבות חולשה ראייתית בתיק ולאחר שבשנה שעברה הוצג הסדר טיעון בבית המשפט, אתמול הוטלו על הנאשמים עונשים מקלים באופן יחסי (14 יוני). אחד מהם אף לא ירצה מאסר מאחורי סורג ובריח.
מכתב האישום המקורי שהוגש באמצעות עורכי הדין רועי אלפסי ויערה ברזילי-כהן עלה, כי בין משפחת עומר למשפחת שייח פרץ סכסוך על רקע בחירת ראש מועצה המשתייך למשפחת עומר. עוד נטען, כי בעת שהנאשמים עבדו יחד עם אחרים בגיזום עצים בשטח חקלאי סמוך לקיבוץ איילת השחר, אל המקום הגיעו קאסם וסגר הייב (המשתייכים למשפחת שייח) כשהם רכובים על אופנועים וירו לכיוונם של הנאשמים שהיו במרחק של כ-100 מטר מהם (26 מרס, 2020).
הפרקליטות טענה כי יעדי הירי, הנאשמים, עלו לטנדר והחלו לרדוף במהירות אחר היורים רוכבי האופנועים, ולהיצמד אליהם תוך כדי נסיעה במהירות גבוהה.
בשלב מסוים פגע הטנדר בעוצמה באופנוע שעליו רכב סגר הייב וגרר אותו למרחק כולל של 124 מטר. בשלב מסוים ניתק הרוכב מהאופנוע והוטח בעוצמה על הכביש. לאחר הפגיעה הותירו הנאשמים את הייב על הכביש מבלי להושיט לו עזרה, ונמלטו עם הטנדר בחזרה לשטח החקלאי. הרוכב הייב פונה מורדם ומונשם לבית חולים, שם נקבע מותו.
נגד קאסם, הרוכב השני, הוגש כתב אישום על אירוע הירי על הנאשמים בשטח חקלאי, שייחס לו חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק ותחמושת ונהיגה ללא רישיון.
כבר בתחילת הדיונים בתיק התברר כי הראיות חלשות, ועדויות וממצאים שונים בתיק ניתנים לפירושים שונים, מה שהוביל לשחרור הנאשמים למעצר בית באיזוק אלקטרוני (יוני 2020). השופטת תמר נסים שי קבעה אז כי התשתית הראייתית "אינה מובילה באופן חד משמעי למסקנה ברורה באשר לכוונתם של הנאשמים לפגוע ברוכבי האופנועים… או למסקנה שנטלו סיכון מודע כי כתוצאה מהנהיגה הפרועה ייגרם מותו של המנוח… אין בהכרח לומר כי גרסתם שמדובר בתאונה שנגרמה כתוצאה מאובדן שליטה משום שהורידו את הראש מחמת הירי, או שחששו לירי שבוצע לעברם, הינה גרסה בלתי אפשרית".
הסנגורים – עורכי הדין דוד יפתח ודן ענבר שייצגו את עומר ועו"ד מאור שגב שייצג את נשאת הייב – כולם ממשרד עו"ד יפתח, טענו במהלך דין ודברים מול הפרקליטות, כי תוך כדי נסיעה נאלצו הנאשמים להוריד את ראשיהם על מנת לחמוק מהירי שנורה לעברם במהלך המרדף, לכן הם לא ראו את הדרך ואז נוצר המגע עם האופנוע
הקשיים הראייתיים והטיעונים באשר לממצאי התיק הובילו להסדר טיעון שהוצג בבית המשפט ב-1 בנובמבר אשתקד, אז הנאשמים הודו והורשעו בכתב אישום מתוקן שייחס לעומר המתה בקלות דעת, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפקרה אחרי פגיעה. נשאת הייב שישב לידו הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחובת נוסע להתקשר לגופי הצלה.
לאחר שהשניים הורשעו, הם נשלחו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקירים.
בתווך, ב-25 באפריל השנה נורה למוות סמיר עומר, אביו של הנאשם עומר. סמיר נמצא בתוך המשאית עליה עבד בשעת בוקר מוקדמת כשעל גופו סימני ירי. מותו נקבע במקום. במשטרה העריכו כי מדובר בנקמה על מותו של סגר הייב, אולם מאז לא דווח על עצורים או התפתחויות בתיק.
בתסקירי המבחן שהוגשו בעניינם של עומר ונשאת הייב צוין כי לשניהם אין עבר פלילי, ורמת הסיכון מצדם בתחום האלימות הינה נמוכה.
במסגרת הטיעונים לעונש נאמר, כי משפחות הנאשמים הודיעו לוועדת הסולחה כי הם מוכנים לקבל כל החלטה שהוועדה רואה לנכון על מנת לקדם את הסולחה בין הצדדים.
הפרקליטות טענה כי מדובר באירוע חמור שנבע מהתנהלות עבריינית של הנאשמים. הפרקליטות ביקשה להטיל על עומר 12-16 שנות מאסר ועל נשאת הייב 4-7 שנות מאסר.
הסנגורים טענו כי מדובר באירוע טרגי אליו נקלעו הנאשמים, וכי השניים אינם קשורים לסכסוך המשפחות וכל חטאם שהם שייכים למשפחה. סנגוריו של עומר ציינו כי כי לא קדם לאירוע תכנון, וכי הנאשם רדף אחר היורים באופן ספונטני כדי לגלות את זהותם.
בנוסף ביקשו הסנגורים להתחשב בכך שעומר היה זה שהזעיק משטרה והסגיר את עצמו.
עומר עצמו הביע בדיון צער על מעשיו ואמר כי לא היתה לו כוונה לפגוע בחיים.
הסנגור של נשאת הייב טען כי הנאשם ישב ליד הנהג, לא עשה שום פעולה אקטיבית וכמובן שלא היתה לו שליטה על הרכב, כך שחלקו ומעורבותו בעבירות ברף נמוך.
השופטים אסתר הלמן, יפעת שטרית וסאאב דבור גזרו על עומרי עומר חמש שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 45 אלף שקל למשפחת המנוח.
נשאת הייב נשפט לתשעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, שבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 20 אלף שקל למשפחת המנוח.
עו"ד יפתח מסר בתגובה: "כתב האישום ייחס לנאשמים עבירת רצח באדישות והעונש שהיה צפוי להם היה עד מאסר עולם. אני שמח שאחרי ניהול משפט ממושך הצלחנו לשכנע את הפרקליטות ואת בית המשפט כי מדובר בגרימת מוות בקלות דעת וכי העונשים להם ראויים האשמים הוא חמש שנים לנאשם אחד ועבודות שרות לנאשם השני".
