פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על עונשו של ראש עיריית כפר סבא לשעבר יהודה בן חמו, שהורשע בעבירות שחיתות ציבורית ונידון לעונש של שנתיים מאסר.
לטענת הפרקליטות, מדובר בתיק שחיתות חמור במיוחד, בו נחשף "מנגנון מרמה ומעילה מתוחכם", במסגרתו הורשע בן חמו בקבלה במרמה של 250 אלף שקל וגניבה של 190 אלף שקל. בהודעת הערעור צוין, כי "עבירת הגניבה בידי עובד הציבור היא החמורה שבעבירות הגניבה בספר החוקים. המחוקק ראה לנכון להעמיד את עונשה המרבי של עבירה זו על עשר שנות מאסר, בדומה לעבירת השוחד. עם זאת, נראה כי חומרה זו אינה באה לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט".
כתב האישום גולל כיצד במשך כשמונה שנים, הפעיל בן חמו מתוך לשכתו כראש העירייה, מנגנון איסוף תרומות בתווי קניה מאנשי עסקים הפועלים בכפר סבא, בהיקף של מאות אלפי שקלים, תוך הצגת מצג שווא לפיו תרומת התווים נעשית בעבור נזקקים תושבי העיר.
בפועל, חלק ניכר מתווי הקנייה שנתרמו, חולקו על ידי ראש העיר למקורביו, לאנשי לשכתו, וחלקם אף נוצלו לשימושו האישי. בהכרעת הדין קבע בית המשפט המחוזי, כי בן חמו עשה שימוש בתפקידו כראש העירייה, כדי להפיק רווח כלכלי לעצמו ולמקורביו, כאשר נטל חלק בלתי מבוטל מן התווים לשימושו האישי, ובכך פגע באמון הציבור. עוד נקבע, כי בן חמו פעל כדי לזרז ולקדם את ענייניו של חברו, איש העסקים רפי כחלון, בעירייה תוך ניגוד עניינים מובהק.
הפרקליטות מבקשת כאמור מבית המשפט העליון להחמיר את עונש המאסר שקבע השופט המחוזי עמי קובו. בנוסף, מערערת הפרקליטות על גובה הקנס בסך 200 אלף שקל שקבע בית המשפט, כאשר החוק מתיר להטיל קנס בשווי פי ארבעה מהיקף העבירה (כמיליון שקלים). הערעור הוגש על ידי מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה עו"ד רחל מטר ועו"ד שרית משגב.
סנגוריו של בן חמו, עורכי הדין אשר אוחיון וחן הולנדר הגישו מנגד ערעור על הכרעת הדין המרשיעה וגזר הדין.
