בימ"ש מחוזי: המסעדות בחוף ראשל"צ יפונו עד תום עונת הרחצה

שתף כתבה עם חברים

נדחה ערעור שהגישו בעלי חמש מסעדות על החלטת בית משפט השלום לפנות אותן: "אין נימוק שיצדיק את עניינם של המערערים על פני עניינו של הציבור הרחב, הזכאי לגישה חופשית לחוף הים"

חוף בראשון לציון (צילום להמחשה)

הרכב של שלושה שופטות בבית המשפט המחוזי מרכז דחה ערעור שהוגש על ידי בעלי מסעדות בחוף הים בראשון לציון (12 מאי), וקבע כי המסעדות יפונו עד סוף עונת הרחצה הקרובה.
כזכור, השופטת כרמית בן אליעזר מבית משפט השלום בראשון לציון קיבלה בחודש יולי 2021 תביעות פינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) באמצעות פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), נגד המחזיקים והמפעילים של שש מסעדות השוכנות בחוף.
לפי רמ"י תביעות הפינוי הוגשו כחלק ממאבק המדינה נגד תופעת ההשתלטות על חופי הים. רמ"י טענה כי לא הרשתה לנתבעים או למי מטעמם להחזיק בקרקע, וכי לעירייה אין זכויות במקרקעין ולכן לא היתה רשאית להקנות למי מהנתבעים זכויות במקרקעין.

בעלי המסעדות "החוף השקט", "קלדרון", "אביזה", "החוף הדרומי" ו-"4X4", ערערו על החלטת בית משפט השלום. הם טענו כי קיימות להם זכויות מכוח הסכם בינם לבין עיריית ראשון לציון שנחתם בשנת 1994 ועל פיו העירייה העניקה להם זכויות משנה למשך 25 שנים ואפשרות להאריך את חכירת המשנה ל-24 שנים נוספות.
בתגובה טענה רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) כי עיריית ראשון לציון לא היתה רשאית להעניק למערערים זכויות במקרקעין ובכל מקרה אינה צד להסכם, והוא אינו מחייבה.

השופטות חנה קיציס, יסכה רוטנברג ומרב בן ארי דחו את הערעור בנוגע לחמש מסעדות, בעוד שעם מסעדה שישית הגיעה המדינה להסכמה באשר למועד הפינוי.
השופטות ציינו כי גם אם נחתם הסכם בשנת 1994, אין בכך כדי לסייע למערערים היום, מאחר וההסכם עם העיריה הסתיים ותקופת החכירה לא הוארכה. עוד נקבע שאין למערערים זכות קנויה להארכת תקופת החכירה, וזו תלויה בכך שייחתם הסכם חכירה בין רמ"י לבין עיריית ראשון לציון, אולם הסכם כזה לא נחתם.

"אנו ערות לכך שמשמעות פסק הדין היא פגיעה אפשרית במטה לחמם של המערערים, לאחר שהשקיעו מהונם וממרצם במשך שנים רבות", ציינו השופטות, "עם זאת, בהעדר זכות בדין להמשיך ולהחזיק במקרקעין, אין למערערים הגנה מפנוי תביעת פינוי".
עוד קבעו השופטות: "המבנים נושא הערעור סמוכים לחוף הים. לטענת המערערים הם נבנו על פי היתר כדין, אלא שאין בהיתר הנטען משום מענה לכך שקיומם כיום עומד בניגוד לתוכניות שבתוקף. גם על פי תוכנית בניין עיר שבהכנה, המבנים מיועדים להריסה. אין נימוק שיצדיק את עניינם של המערערים על פני עניינו של הציבור הרחב, הזכאי לגישה חופשית לחוף הים. אין גם נימוק שיצדיק להעדיף את המערערים על פני אדם אחר המבקש לקיים במקום עסק, ואין גם מקור שבדין למנוע התמודדות בין כלל המעוניינים באמצעות מכרז כדין".

 

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *